בית המשפט בשווייץ הרשיע בשוחד את בני שטיינמץ ודן אותו ל-5 שנות מאסר

בית המשפט בז'נווה פסק כי שטיינמץ ושני אנשי עסקים נוספים נתנו שוחד בסכום של 8.5 מיליון דולר בגינאה ■ על שטיינמץ הושת קנס של 50 מיליון פרנק שוייצי, אך יש לו אפשרות ערעור ■ שטיינמץ: "פסק הדין מנוגד לחלוטין לכללי הדין הבינלאומי; יש רק עדים ששיקרו ושוחדו"

ישראל פישר
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
בני שטיינמץ
בני שטיינמץ צילום: FABRICE COFFRINI - AFP

בית המשפט בז'נווה שדן בעניין פרשת השחיתות בגינאה, פסק כי איש העסקים הישראלי בני שטיינמץ אשם במתן שוחד. בית המשפט דן את שטיינמץ לחמש שנות מאסר והשית עליו קנס של 50 מיליון פרנק שווייצי, אך הותיר לו אפשרות לערער על פסק הדין.

פסק הדין ניתן לאחר משפט שהתנהל במשך כשבועיים, ובמסגרתו עמד שטיינמץ למשפט עם שני אנשי עסקים אחרים שעבדו בעבר בחברת BSGR - בני שטיינמץ גרופ ריסורסז - חברה ששטיינמץ טען כי הוא רק מייעץ לה.

שני הנאשמים הנוספים הם סנדרה מרלוני ופרדריק סילינס - שהודה בניסיון לשבש את החקירה בנושא בארה"ב וישב בשל כך בכלא האמריקאי.

התביעה בז'נווה טענה כי שטיינמץ שיחד את ממדי טורה, אשתו הרביעית של לנסנה קונטה, נשיא גינאה לשעבר. השופטת קיבלה את טענת התביעה כי השלושה העבירו לקונטה, דרך טורה, 8.5 מיליון דולר כדי לזכות בזכויות כרייה של עפרות ברזל בגינאה, וכן הקימו שרשרת העברת כספים ומבנה תאגידי מורכב כדי להסתיר את העברת הכספים.

נשיא גינאה לשעבר, לנסנה קונטהצילום: SEYLLOU DIALLO / AFP

בין היתר, נטען כי שטיינמץ ושותפיו העבירו דרך מערכת סבוכה של בנקים בכל העולם, באמצעות חברות בנות, תשלומים של מיליוני דולרים בין יוני 2006 למאי 2012. לטענת ההגנה, חלק מהתשלומים שפורטו בכתב האישום בוצעו אחרי מותו של של קונטה.

במהלך המשפט הכחיש שטיינמץ את המיוחס לו לכל אורך הדרך, ואף טען בעדותו במשפט כי לא היה לו קשר לפעילות של BSGR בגינאה.

בית המשפט קיבל במלואה את דרישת התובע בז'נווה שדרש להטיל של שטיינמץ את העונש הכבד ביותר מבין שלושת המורשעים. טורה, שנחשבה לאחת מהעדות המרכזיות במשפט לא הופיעה בו יחד עם 11 עדים נוספים – שאיש מהם לא הופיע בפני בית המשפט.

מארק בונן, עורך דינו של שטיינמץ, טען במהלך המשפט כי שטיינמץ "לא שילם סנט" לטורה, וכי היא לא היתה נשואה רשמית לקונטה, ולכן על פי החוק בשווייץ היא אינה נחשבת לאשת ציבור. עוד טען כי חלק מהתשלומים הועברו אחרי מותו של קונטה ושאל את בית המשפט: "איך אפשר לשחד רוח רפאים?"

"אני לא BSGR", אמר שטיינמץ לבית המשפט במהלך עדותו. "לא הכרתי את גינאה ובאתי לשם בפעם הראשונה רק בפברואר או מארס 2008", הוסיף שטיינמץ במשפט. 

BSGR קיבלה את זכויות הכרייה במכרה בסימנדו ב-2006, ובית המשפט קיבל את הטענה שתשלומי השוחד הועברו לפני המועד הזה בכמה הזדמנויות שונות ובכמה תשלומים.

שטיינמץ מסר בתגובה אחרי פסק הדין כי הוא "מנוגד לחלוטין לכללי הדין הבינלאומי, הוא אינו סופי וככזה אגיש ערעור עליו באופן מיידי. ההחלטה אינה משקפת את הדברים שנחשפו במהלך ששת ימי הדיונים: אין ולא היה הסכם או מעשה של שחיתות. במקרה זה יש רק עדים ששיקרו ושוחדו, עדים ששילמו להם בגין שקר, שלא הגיבו לזימונם לבית המשפט ולא ניתן היה לחקור אותם בחקירה צולבת.

"אני מגנה ומוחה על עשור שנים של מניפולציות ושקרים, חקירה שנערכה תוך הפרת זכויות ההגנה על ידי התובע מסקוטו (התובע בז'נווה שחקר את הפרשה והוחלף לפני תחילת המשפט; י"פ). אני מגנה גם ובעיקר את מעשיו והשפעתו של ג'ורג' סורוס, שפועל באופן מושחת, וסירבתי לניסיונו לסחוט אותי".

בית המשפט גם זיכה את שטיינמץ בכמה מסעיפי האישום, ואולם שלושת הנאשמים הורשעו בסעיף המרכזי של תשלום שוחד של 8.5 מיליון דולר לטורה. באנה ושני השופטים הנוספים בהרכב דחו את טענות ההגנה, ואחרי שלושה ימי דיונים פסקו כי "העובדה ששטיינמץ לא היה בקיא בכל הפרטים לא משנה דבר. שטיינמץ היה שותף בתשלומים ויכול היה לפקח על הליך השוחד", אמרה באנה בהקראת פסק הדין שנמשכה שעתיים.

שטיינמץ צפוי להישאר חופשי עד שיסתיימו הדיונים בערכאות נוספות.

שרשרת ארוכה של העברת כספים 

אחת מחברות הקש שלגביהן נטען כי הועבר דרכה כסף לטורה היא חברת האחזקות פנטלר, שהיתה רשומה באיי הבתולה. לפי כתב האישום, החברה היתה חלק משרשרת העברת הכספים מ-BSGR לפקידים בגינאה. ב-2008 רכשה BSGR את הנתח של פנטלר במכרה בגינאה תמורת 10 מיליון דולר, כשעל פי כתב האישום, הכסף הזה הועבר למטרות שוחד.

השופטת בראש ההרכב, אלכסנדרה באנה, שאלה את שטיינמץ במהלך המשפט למה מכרה פנטלר את חלקה במכרה, שהיה צפוי להניב לה רווח רב. שטיינמץ השיב לה כי ייתכן שלחברה לא היה מספיק הון או תיאבון כדי להשקיע בפרויקט מסוכן כל כך. "לפנטלר לא היתה ברירה אלא למכור את הנתח שלה: או שהם היו משקיעים או שהם היו מוכרים", צוטט שטיינמץ.

עוד אמר שטיינמץ כי היתה "חומה סינית" בינו לבין הנהלת BSGR, ובין החברות הבנות שלה, וכי לא היה לו קשר לפעילות של BSGR בגינאה.

אף שמתן השוחד לכאורה לא התקיים בשווייץ או בישראל, מדינות החברות ב-OECD נדרשו לחוקק חוקים שאוסרים על מתן שוחד גם במדינות אחרות. המשפט של שטיינמץ נחשב לאחד מהתיקים המפורסמים בעולם בהקשר הזה ופסק הדין שניתן כיום נחשב למכריע בהתנהלות של חברות כרייה בעולם.

בתוך כך, בנפרד מהמשפט שמתנהל בימים אלה נגד שטיינמץ בז'נווה, בחודש שעבר בית המשפט העליון של רומניה גזר על שטיינמץ ועל יועץ התקשורת טל זילברשטיין חמש שנות מאסר בפרשיית השוחד במדינה. בכך, הפך בית המשפט את החלטת בית המשפט המחוזי במדינה – שזיכה ביוני 2019 את אנשי העסקים. שטיינמץ וזילברשטיין הורשעו בשיתוף פעולה עם איש עסקים רומני ועם נכדו של המלך לשעבר, בניסיון להוציא מהמדינה נכסים במרמה.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker