"אסטרטגיית היציאה מהמשבר צריכה לכלול השקעה בתשתיות"

צחי כהן, המשנה למנכ"ל וראש החטיבה העסקית בבנק הפועלים, בוועידת התשתיות של TheMarker: "אנו עדים לצבר של פרויקטים רבים בתחומים השונים, בהיקף כולל של עשרות מיליארדי שקלים, שקידומם יתרום לצמיחה וישפר את הפריון במשק"

מיכאל רוכוורגר
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
מיכאל רוכוורגר

"אנחנו נמצאים בשנה חריגה, שבה הקורונה שינתה את ההתנהלות בכל תחומי החיים בעולם וגם בישראל, ומשפיעה מהותית על כל תחומי הכלכלה. נשאלת השאלה האם זו העת לדבר על השקעה בתשתיות?

"האם בזמן שבו מתמודדים בסקטורים רבים עם פגיעה משמעותית בעסקים הנסגרים לסירוגין, בהתאם למגבלות ומאות אלפי עובדים נמצאים מחוץ למעגל העבודה הנוכחי, נכון לדבר על השקעה בתשתיות? התשובות לשאלות אלה הן - חד משמעית, כן" - כך אמר צחי כהן, המשנה למנכ"ל וראש החטיבה העסקית בבנק הפועלים, בוועידת התשתיות של TheMarker, שמתקיימת היום, בשיתוף בנק הפועלים, משרד עורכי הדין מ.פירון ושות' וסלקום.

צחי כהן

כהן ציין כי "מחקרים רבים מראים לאורך השנים את הקשר בין השקעה בתשתיות לצמיחה - שיעור ההחזר הסוציו-אקונומי על השקעות בתשתיות נע בין 20% ל-30%. לעניין הרלוונטיות בתקופת הקורונה, קרן המטבע הבינלאומית פירסמה נייר עמדה במסגרת כנס G20, שנערך לפני כשבוע, שבו היא מציינת, בין השאר, שהגדלת השקעה של 0.5%-1% מהתוצר של המדינות המפותחות תביא להגדלת הצמיחה העולמית ב-2% ב-2025. אמנם ישראל היא לא חלק מ-G20, אבל הכיוון והמסקנה זהים וברורים".

לדבריו, "בשנים האחרונות מובילה הממשלה, באמצעות משרד האוצר, תוכנית רב-שנתית לפיתוח תשתיות לאומיות, בשיתוף משרדי התחבורה, האנרגיה, והתקשורת, במטרה לשדרג ולפתח תשתיות לאומיות בהיקפים משמעותיים בתחומי הסעת המונים, אנרגיה ואנרגיה מתחדשת, התפלה, טיפול במים ועוד. מדובר בהשקעה נכונה ונדרשת כדי לסגור פערי עבר וכן כדי לעמוד בקצב הגידול המהיר באוכלוסייה בישראל".

הוא הוסיף כי "בשנים האחרונות ההשקעה השנתית הממוצעת בתשתיות בישראל מגיעה לכ-3.2% מהתמ"ג, זה לא שונה בהרבה מההשקעה במדינות מפותחות אחרות - וגבוה מההשקעה בארה"ב. השקעה גבוהה יותר תיתן מענה טוב יותר לגידול המהיר באוכלוסייה, תתמוך בהון האנושי בישראל ובתעשיות ההיי-טק ותסייע בעת הזו לעידוד הצמיחה והיציאה ממשבר הקורונה".

התקנה של פאנלים סולארייםצילום: REUTERS

כהן הסביר כי "מדינת ישראל השכילה לאמץ את מתכונת ה-Private public partnership, המכונה PPP, המגדירה שיתוף פעולה בין המגזר הציבורי והמגזר הפרטי ומאפשרת למנף את יכולות הביצוע והמימון של המגזר הפרטי כדי לבצע ביעילות ולהפנות משאבים לסקטורים אחרים. באופן זה, הוצאו למגזר הפרטי ובוצעו בפועל עשרות פרויקטים בהיקפים של עשרות מיליארדי שקלים, שהגדילו באופן משמעותי את הצמיחה במשק מעבר לאפשרויות בתקציב המדינה".

לפי כהן, "מתכונת זו מאפשרת לממשלה לקדם את הנושאים הנמצאים בעדיפות לאומית: כבישים, מערכות הסעת המונים, מתקני התפלה, פינוי בסיסי הצבא לנגב וכל נושא לאומי אחר, ליזמים להביא את הידע התכנוני והביצועי ואת היעילות המאפיינת את המגזר הפרטי ולמממנים להעמיד את המימון הנדרש להקמה ותפעול של פרויקטים גדולים ומורכבים אלה".

כהן אמר עוד כי "ב-20 השנים האחרונות בנק הפועלים הוביל ואירגן מימון לעשרות פרויקטים בהיקף כולל של כ-50 מיליארד שקל. מדובר בין השאר, בכביש חוצה ישראל, כביש 431, מתקני התפלת מים בפלמחים, אשדוד, חדרה ושורק, תחנות כוח של דוראד, שורק, באר טוביה, מימון שדות סולריים , טורבינות רוח ועוד.

"אנו עדים לצבר של פרויקטים רבים בתחומים השונים, בהיקף כולל של עשרות מיליארדי שקלים, שקידומם יתרום לצמיחה וישפר את הפריון במשק, כמו גם את איכות החיים של כולנו. אסטרטגיית היציאה מהמשבר צריכה ויכולה לכלול השקעה בתשתיות. כך, לפני חודש הובלנו מימון של הקמת רכבת קלה בירושלים לקבוצת שפיר ו-CAF הספרדית".

כהן סיים את דבריו "ענף התשתיות הוא תחום צומח בעל פוטנציאל גידול משמעותי בעתיד. גם בתקופה זו, ואולי בייחוד בתקופה זו, חיוני להמשיך ולהשקיע למען העתיד. אני סבור ומשוכנע שניתן להוציא עוד פרויקטים חשובים למשק לדרך, ומתחייב שאנו בבנק הפועלים נהיה שותפים למהלכים אלה".

ועידת התשתיות של TheMarker מתקיימת היום בשיתוף בנק הפועלים, משרד עורכי דין מ.פירון ושות' וסלקום - ובחסות סימנס מוביליטי ישראל ובומברדייה ישראל.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker