התשתיות בחברה הערבית מוזנחות - וגורמות לתאונות דרכים

מספר הנהגים מהחברה הערבית שמעורבים בתאונות דרכים היה ב-2018 גבוה פי 1.9 מנהגים במגזר היהודי ■ מדו"ח מבקר המדינה עולה כי הסיבות לכך הן בין השאר מחסור בפעילויות המחנכות לזהירות בדרכים וליקויי בטיחות באזור בתי ספר

טלי חרותי-סובר
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
תאונת דרכים בכפר מנדא
תאונת דרכים בכפר מנדאצילום: רמי שלוש

עלותן השנתית של תאונות הדרכים למשק היא 17 מיליארד שקל בשנה או 1.7% מהתל"ג - כך עולה מדו"ח מבקר המדינה שהתפרסם היום (ג'). 33% מההרוגים בתאונות דרכים בעשור האחרון הם מהמגזר הערבי, אף על פי שחלקו באוכלוסייה הוא כ-21%.

מהדו"ח עולה כי מספר הנהגים מהחברה הערבית שמעורבים בתאונות דרכים היה גבוה פי 1.9 מנהגים בחברה היהודית ב-2018. מספר הנהגים הצעירים שהיו מעורבים בתאונות דרכים היה גבוה פי 2.4 ביחס לנהגים יהודים.

מבדיקת תאונות הדרכים החמורות (תאונות שיש שבהן פצועים והרוגים) עולה כי 8.3 נהגים יהודים מכל 10,000 נהגים היו מעורבים בתאונות דרכים חמורות, לעומת 18 מכל 10,000 נהגים במגזר הערבי. הסיבות למצב זה הן בין השאר תשתיות ירודות, אכיפה בעייתית של חוקי תנועה, רמת אי ציות גבוהה לחוק ומחסור בהכשרות.

עוד עולה מהדו"ח כי מספר ההרוגים בקרב רוכבי האופנוע מהמגזר הערבי גבוה פי חמישה בהשוואה לחברה היהודית. גם נשים בחברה הערבית מעורבות יותר מנשים יהודיות בתאונות דרכים. 4.4 נהגות מהמגזר הערבי מכל 10,000 נהגות מעורבות בתאונות דרכים, לעומת 2.5 נהגות מכל 10,000 נהגות במגזר היהודי.

הנפגעים בתאונות הדרכים הן בעיקר ילדים ובני נוער מהמגזר הערבי. בקרב ילדים עד גיל 5 מספר ההרוגים בתאונות דרכים במגזר הערבי היה גדול פי 7.5 ממספר ההרוגים בגיל זה מהמגזר היהודי ב-2018. בקרב ילדים בגילי 14-5 מספר הנפגעים במגזר הערבי היה גדול פי 3.4 לעומת המגזר היהודי. 

ג'יסר א-זרקא
ג'יסר א-זרקאצילום: עופר וקנין

32 ק"מ שאינם סלולים

על רקע נתונים אלה בדק מבקר המדינה ב-2019 את כפר קאסם, קלנסווה, ג’יסר א-זרקא, ג’ת ותל שבע. מהביקורת עולה תמונה קשה, בין היתר בשל חולשת הרשויות שנמצאות באשכולות סוציו-אקנומיים נמוכים.

בתחומי הרשויות המקומיות שנבדקו קיימים 176 ק"מ של כבישים ומדרכות, מתוכם 32 ק"מ לא סלולים (המספר לא כולל את ג'יסר א-זרקא, מכיוון שחסרים נתונים בנושא). ארבע מתוך חמש הרשויות המקומיות שנבדקו לא גבו היטל סלילת רחובות בשנים האחרונות. בקלנסווה, ג’יסר א-זרקא, ג’ת ותל שבע לא היו יחידות פיקוח עירוניות. בנוסף, בכל הרשויות המקומיות שנבדקו לא היו יחידות שיטור עירוניות. תל שבע היא המקום היחיד שבו יש יחידת שיטור שנמצאת בתהליכי הקמה.

בג’יסר א-זרקא, היישוב העני בישראל, אין תוכנית תמרור. בנוסף, תוכניות התִמרור בכפר קאסם וג’ת אינן מעודכנות. חולשת רשויות אלה מובילה למצב שבו הן אינן מנצלות תקציבים שהוקצו להן. ג’יסר א-זרקא ותל שבע לא ניצלו את התקציבים שהקצה להן משרד התחבורה ל-2018-2016, בין השאר לעבודות סימון, וקלנסווה וג’ת לא ניצלו את תקציב הסימון שנקבע להן ל-2018.

קלנסווה
קלנסווהצילום: אמיר לוי

בחלק ממוסדות החינוך נמצאו ליקויי בטיחות, ובהם אי סימון מעברי חציה ומעקות בטיחות לא תקינים. בנוסף, הרשויות המקומיות שנבדקו לא הגבילו את מהירות התנועה בקרבת בתי הספר. החינוך לזהירות בדרכים גם הוא מוזנח. רק 8% מכיתות ו’ בחברה הערבית הפעילו משמרות זה”ב בשנת הלימודים תשע”ט, לעומת 54% בחברה היהודית. בנוסף, 39% ממנהלי מטות בטיחות בדרכים ברשויות המקומיות בחברה הערבית לא עברו הכשרה של קורס מנהלי מטות בטיחות.

ליקויים בפעילות של העמותות העירוניות 

נקודת אור שעולה מדו"ח המבקר היא עלייה במספר התוכניות לבטיחות בדרכים בבתי הספר העל-יסודיים ב-2019, לעומת שנה קודמת. ב-2017, 7.5% מסך התלמידים בכיתות ט' במגזר הערבי השתתפו בתוכניות לבטיחות בדרכים, לעומת 46.5% ב-2018. ב-2017, 82% מתלמידים כיתות י' במגזר הערבי השתתפו בתוכניות לבטיחות בדרכים, לעומת 85.6%- בכיתות י’.

הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים (הרלב”ד) מפתחת ומפעילה תוכנית ייעודית לחברה הערבית וב-2018-2017 העבירה לרשויות המקומיות במגזר הערבי תוספת חד-פעמית לתקציב של 8 מיליון שקל, להגברת הבטיחות בדרכים ובניית תוכניות תִמרור.

המבקר ממליץ לרשויות המקומיות להציב את נושא הבטיחות בדרכים בראש סדר העדיפויות. לשיטתו, על משרדי הפנים והתחבורה ללוות את הרשויות המקומיות בהכנת תוכניות פרטניות שמבוססות על מקורות תקציביים, ולוח זמנים לתיקון של תשתיות הכבישים ביישובים רלוונטיים.

בתוך כך, על משרד החינוך לפקח באופן הדוק יותר על לימודי הבטיחות בדרכים, לבדוק את האפקטיביות של תוכניות הלימוד, לפתח עם הרלב"ד וארגוני מגזר שלישי תוכניות ייעודיות ולפקח באופן הדוק יותר על הפעילויות שמעבירים יזמים פרטיים (הצגות, הרצאות, סדנאות וסימולטורים).

העמותות העירוניות הן כלי שנמצא בידי הרשויות המקומיות, שנועד לאפשר ביצוע של משימות בתחומי החינוך, הספורט והרווחה ביעילות. העמותה אמורה להיות עצמאית ולגייס מקורות עבור פעולותיה, אבל מדו"ח המבקר עולה כי בעשרה יישובים שונים העמותות תלויות מבחינה כלכלית ברשויות המקומיות והן סוגרות להן גירעונות. ההתנהלות הכלכלית של אותן עמותות מחייבת פיקוח הדוק יותר, למשל של משרד הפנים.

כפר קאסם
כפר קאסםצילום: עופר וקנין

בסוף 2018 ל-16 עמותות היה עודף תקציבי מצטבר - מה שמעלה את השאלה מדוע הוא לא נוצל עבור התושבים. שבע עמותות היו בגירעון מצטבר ורק אחת היתה מאוזנת. בנוסף, מנכ"ל העמותה הוא לעתים קרובות עובד רשות ולא אדם עצמאי. יתרה מכך, חלק מהרשויות המקומיות לא חתמו עם העמותות העירוניות על הסכמים שיעגנו את הפעילויות והשירותים שעליהן לספק, ויסדירו את השימוש של העמותות בנכסים העירוניים.

בדו"ח מוזכרת חיפה כרשות בעלת מספר הליקויים הרב ביותר בכל הקשור לפעילות של העמותות העירוניות. המלצת המבקר היא שהרשויות המקומיות יסיימו את הליכי ההסדרה של העמותות העירוניות ויפעלו לאישור נציגיהן בוועד המנהל. במקביל ממליץ המבקר לחזק את מנגנוני הפיקוח על העמותות העירוניות ולהדק את שיתוף הפעולה בין הצדדים.

מעמותת סיכוי, שפועלת לשוויון ושותפות בין יהודים לערבים, נמסר: ״ביישובים הערביים יש מחסור בתשתיות בטוחות, שטחים ציבוריים ותחבורה ציבורית, הנובע ממחסור בקרקעות, גירעון וחוסר יכולת כלכלית בעקבות מדיניות ממשלתית מפלה של עשרות שנים. כתוצאה, שיעור הערבים המעורבים בתאונות דרכים הוא כמעט פי שניים מחלקם באוכלוסייה. את המצב הזה אפשר למנוע באמצעות מדיניות תכנון ממשלתית שמותאמת לצורכי היישובים הערביים ותושביהם - בראש ובראשונה על ידי הרחבת גבולות שיפוט והקצאת תקציבים שווים לתשתיות, שירותי תחבורה והעלאת מודעות לבטיחות בדרכים".

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker