"בשם כל צרכני החשמל בישראל": בקשה לייצוגית של 1.2 מיליארד שקל נגד דלק ונובל

צרכן החשמל, אבי לוי, הגיש בקשה לתביעה נגזרת בגין ההליך התחרותי שניהלה חברת החשמל בין מאגרי הגז תמר ולווייתן: "דלק ונובל תפסו בצבת ברזל את תמר ולוויתן – בתשוקה גדולה למקסום רווחים, על חשבון צרכני החשמל"

ערן אזרן
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
יסודות אסדת לווייתן
יסודות אסדת לווייתןצילום: נובל אנרג׳י

אבי לוי, בשם כל צרכני החשמל במדינת ישראל, הגיש לבית המשפט המחוזי בתל אביב בקשה לתביעה ייצוגית בסך של כ-1.15 מיליארד שקל נגד דלק קידוחים, בשליטתו של יצחק תשובה, ונובל אנרג'י האמריקאית, המחזיקות במאגרי תמר ולווייתן. הבקשה הוגשה בקשר להליך התחרותי שניהלה חברת החשמל (חח"י) בין מאגרי תמר ללווייתן לרכש גז ב-2021-2020 .

"עניינה של הבקשה, בתשוקה גדולה למיקסום רווחים, על חשבונם של צרכני החשמל, על ידי שני הגופים (דלק, ונובל, ע"א), שתפסו בצבת ברזל את מאגרי הגז הטבעי תמר ולוויתן. מעשי ומחדלי דלק ונובל גרמו לנזק ממוני לחברי הקבוצה, צרכני החשמל, שנאלצו וייאלצו לשלם עבור החשמל מחיר גבוה מכפי שהיו משלמים לולא הפרקטיקות הפסולות בהן נקטו דלק ונובל", נכתב בבקשת התביעה, שהוגשה באמצעות עוה"ד ליאור להב ויקיר דניאל שעשוע ממשרד כצנלסון להב.

בקשתו של לוי נוגעת להליך ההתמחרות שערכה חח"י ב-2019 בין תמר ולווייתן, לחוזה גז קצר טווח, בהיקף של 4-3 מיליארד מ"ק (BCM), ובעלות של כחצי מיליארד דולר. במסגרת ההליך בחרה חח"י בלווייתן כמי שיספק לה את הגז, לפי מחיר של 4.79 דולרים ליחידת חום. ההחלטה התקבלה חרף העובדה שתמר ולווייתן הגישו הצעות מחיר זהות, על ידי אותו גורם - מנהל השיווק של נובל אנרג'י, שמחזיקה בתמר ובלווייתן במקביל.

לאחר ההפסד ללווייתן, השותפות בתמר שאינן דלק ונובל התקשו לקבל את רוע הגזרה, שפירושה איבוד הכנסות של מאות מיליוני דולרים. בתחילה הן פנו לבית המשפט בבקשה שיורה על פיצול החוזה בין שני המאגרים – אך בקשתן נדחתה. לאחר מכן, השותפות גיבשו הסכמות אלטרנטיביות עם חח"י למכירת גז - חצי מהכמות החוזית של לווייתן - במחיר של 4.7 דולרים. ההסכמות נדרשו לאישורן של דלק ונובל, שמחזיקות בתמר, אך אלו סירבו לאשר אותן. 

אסדת קידוח תמר
אסדת קידוח תמרצילום: תומר אפלבאום

ביחס לכלל הליך ההתמחרות, התובע טוען כי חברות הגז ערכו ביניהן הסדר כובל (קרטל); שנובל ודלק, כמי שמחזיקות בשני המאגרים, ניצלו לרעה את כוחן המונופוליסטי; שנובל ודלק פגעו בתחרות ובציבור באמצעות הטלת וטו על הסכם חדש וזול יותר שגיבשו השותפות בתמר עם חח"י; שמחיר הגז בחוזה עם לווייתן, 4.79 דולרים ליחידת חום כאמור, הינו בלתי הוגן; ושהשותפות בלווייתן יתעשרו, שלא כדין, באמצעות ההליך הפגום.

"הפעולות פגעו במחיר לצרכן"

הבקשה של לוי נותנת הצצה להליך ההתמחרות שהתנהל בין לווייתן לתמר, שהתאפיין בחוסר תחרות מובהק. כך נכתב כי לאחר פתיחת המעטפות התברר שההצעות של תמר ולווייתן "זהות לפרטי פרטיהן". לפי התביעה, המתמודדות הגישו הצעות מחיר זהות גם עבור כל אחת מארבע חלופות התמחור השונות שנדרשו להציג. בהמשך טוען התובע כי דלק ונובל הכשילו במכוון ניסיונותיהן של יתר השותפות בתמר לתת הנחה לחח"י.

ביחס להסדר הכובל הנטען, התובע מדגיש כי אינו חוסה תחת הפטור שניתן לחברות הגז במתווה הגז, בכל הנוגע לפעולות של הממונה על התחרות. לדבריו, "הפטור לא העניק להן, בין היתר, כל פטור מתביעה של תובע ייצוגי הסבור כי התקשרו בהסדר כובל או ניצלו לרעה כוחן המונופוליסטי".

יצוין כי הממונה על התחרות, מיכל הלפרין, עורכת כיום בדיקה בעניין ההליך התחרותי שקיימה חברת החשמל – בעקבות פנייה של השותפות בתמר שאינן דלק או נובל. 

התובע צירף לתביעה חוות דעת מומחה של השופטת (בדימוס) ד"ר איריס סורוקר, המנהלת המקצועית של מרכז חת לחקר התחרות והרגולציה במכללה למנהל, לפיה הפטור מהסדר כובל שנקבע במתווה הגז אינו חל על ההליך התחרותי של חברת החשמל. לפי סורוקר, "פעולותיהן של דלק ונובל בהליך התחרותי של חח"י יצרו תיאום מחירים בהליך דמוי מכרז, ולכן הן מהוות לכאורה הסדר כובל פסול".

המבקש הציג גם חוות דעתו של הכלכלן ד"ר ארז לוי, שקבע את היקף הנזק בתביעה. בחוות הדעת קבע לוי כי פעילותן של דלק ונובל בהליך ההתמחרות פגעה בתחרות ובציבור. לשיטת לוי, "ללא הפעולות של דלק ונובל, חח"י הייתה משלמת מחיר נמוך יותר עבור הגז שהיא רוכשת, וכפועל יוצא, צרכני החשמל היו משלמים מחיר נמוך יותר. דברים אלה נכונים הן עבור ההליך התחרותי אותו ניהלה חח"י, והן עבור התיקון החלופי להסכם (של השותפות בתמר)".

ביחס למחיר שמשלמת חח"י ללווייתן, 4.79 דולרים כאמור, התובע טוען כי הוא בלתי הוגן. כך נכתב כי השותפות בתמר שאינן דלק או נובל היוו מוכנות להציע את הגז הטבעי במחיר  4.2 דולרים ליחידת חום. כלומר - נמוך בכ-12.3% מההצעה בהתמחרות של לווייתן ותמר. כמו כן מזכיר התובע כי אנרג'יאן – בעלת מאגרי כריש ותנין - מוכרת גז בישראל, בערך 5.2 BCM בשנה, במחיר של סביב 4 דולרים ליחידת חום. 

לפי התובע, העברת חלק מרכש הגז מתמר ללווייתן פגעה בציבור גם בשל היבטי מיסוי. זאת, מאחר שהשנה אמור תמר להתחיל, בראשונה, בתשלום מס ששינסקי למדינה (קרן העושר); בעוד שמאגר לווייתן נהנה מפטור מהמס. לפי המבקש, "הפרקטיקות התחרותיות הפסולות של דלק ונובל, שהביאו להסטת חוזי רכישת גז מתמר ללווייתן, גרמו אגב כך לכך שתקבולים שאמורים להיות משולמים לקרן העושר יידחו בארבע שנים לפחות".

על פי התביעה, הנזק שנגרם לציבור – 1.2 מיליארד שקל - בא לידי ביטוי במחירים ששילמו הצרכנים לחח"י עבור החשמל, שהיו גבוהים מאלו שהיו משלמים לולא ההסדר הכובל וכוחן המונופוליסטי של דלק ונובל; בנטילת הזכות של חח"י לקבל הטבה של 70 מיליון דולר מתמר, בגין המחיר הנמוך שנתנה בחוזה המתוקן; וכן שנמנעו מהציבור 17.5 מיליון שקל שיועדו לקרן העושר. 
בסוף הבקשה, מדגיש התובע כי "את הרווח שעושות דלק ונובל שלא כדין, עליהן להשיב לחברי הקבוצה הראשונה (אזרחי ישראל) או למצער – לחח"י, עניין שיוביל כמובן להוזלת תעריפי החשמל ולהטבה לחברי הקבוצה הראשונה".

מהשותפות בלווייתן נמסר בתגובה: "ההסכם החדש של חח"י עם לוויתן נחתם בתום הליך תחרותי שקוף ומסודר וקיבל את אישור בית המשפט המחוזי בתל אביב. אנו מקפידים על מחויבות מלאה לכל ההסכמים עליהם אנחנו חתומים ולכל עקרונות מתווה הגז". 

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker