מגעים לפשרה: מונופול הגז דן בהטבה ממשלתית ביצוא למצרים

צינור הגז הנוכחי אינו מספיק לכמות היצוא בהסכם עם דולפינוס, ורשות הגז בוחנת מתן הטבות למונופול בבניית צינור חדש ■ זאת תמורת התחייבות לתשלום דמי שימוש בצינור לטווח ארוך

אורה קורן
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
לווייתן. תגליות הגז הטבעי איפשרו למשק הישראלי להחליף דלקים מזהמים
האסדה במאגר לווייתןצילום: מארק ישראל סלם

בימים הקרובים צפויה להתחיל הזרמת הגז מישראל למצרים - והדבר גורם למחלוקת בין מונופול הגז לחברת נתג''ז הממשלתית ורשות החברות הממשלתיות. 

בשלב זה זורם הגז לצרכנים בישראל, בהם חברת החשמל, ולירדן, אך צינור הגז הנוכחי אינו מספיק לכלל הכמות בחוזה של מאגרי לווייתן ותמר עם דולפינוס שבבעלות המודיעין המצרי. על פי ההסכם עם דולפינוס המצרית, במחצית השנה הראשונה יזרים המאגר למצרים 2.1 BCM בשנה. מיולי 2020 יזרים 3.6 BCM בשנה ומיולי 2022 ועד סוף 2034 (או לפני כן אם תסופק כל הכמות - 85 BCM ממאגרי תמר ולויתן) יזרים 4.7 BCM בשנה.

קיבולת הצינור של נתג''ז בין אשדוד לאשקלון על פי הערכות הינה 4-3 BCM בשנה ולכן נדרש צינור יצוא נוסף. על פי מקורות ממשלתיים, המונופול מעונין לפתוח את ההסכם עם נתג''ז ולחייב אותה בהסכם החדש להזרים עד 7 BCM בשנה עבורו. המשמעות היא שנדרש צינור נוסף בין אשדוד לאשקלון שעלותו נאמדת בכ-650 מליון שקל.

המקורות אמרו כי נציגים מטעם המונופול פנו לרשות הגז ולחצו להטבות במימון. ברשות הגז הציעו לנתג''ז הממשלתית להשקיע בצינור 325 מליון שקל. החברה בראשות איתן פדן התנגדה וקיבלה רוח גבית ממנהל רשות החברות הממשלתיות, ינקי קוינט. האחרון טען כי נתג''ז תיאלץ ליטול הלוואה, מה שיפגע בחוסנה הפיננסי. מה גם שעלות צינור לייצוא אמורה להיות במימון הייצואן בלבד.

במשרד האנרגיה השיבו שהצינור ישמש גם את צרכי המשק הישראלי, אולם בנתג''ז השיבו כי המשק אינו זקוק לצינור הנוסף.

בימים אלה נדונות הצעות פשרה בין הצדדים. המקורות סירבו לפרט את תוכנן, אולם כל סיוע כספי שיובטח למונופול יהיה הטבה ייחודית חריגה. בתמורה נדרש המונופול לשלם מראש דמי שימוש בצינור לטווח של 15-10 שנה. עד כה סירב המונופול להתחייב מראש לתשלום לטווח ארוך.

בתוך כך, מאגר לווייתן השלים אחר הצהריים (ב') את הזרמת הגז מהבארות לצנרת ההולכה הארצית של נתג''ז. המשרד להגנת הסביבה, המנטר את הפליטות מהאסדה, דיווח כי ההשפעה על איכות האוויר בחוף מול האסדה היתה מזערית. סייעה לכך גם רוח דרומית מזרחית שהסיטה את הזיהום שנפלט מהאסדה ללב ים. בכך הושלמה הפעלת ההרצה של המאגר שהחלה לפני כשבוע עם פתיחת שתי הבארות הראשונות.

נראה כי בשלב הנישוב השני התפנו פחות תושבים מאיזור קו החוף שמול האסדה, לאחר שבנישוב הראשון התברר שהזיהום שנפלט לא היווה סיכון בריאותי. עם זאת, התושבים דורשים מהרשויות המקומיות והמשרד להגנת הסביבה ניטור שוטף ולא מדגמי, ובכלל זה נוכחות על האסדה לניטור הפליטות בסביבתה בימים הראשונים לפעילותה.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker