70 מיליון שקל: הציבור ישלם למשרד הביטחון עבור הקמת טורבינות רוח

הסכם שנחתם אתמול מבטיח מימון משולב לפתרון טכנולוגי שימנע את פגיעת הטורבינות בפעילות צה"ל בצפון ■ הודעת משרדי האנרגיה והביטחון הסתירה את חלקו של הציבור במימון ■ בעקבות ההסכם, לפחות שני פרויקטים תקועים יקודמו

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
טורבינות רוח בגלבוע
טורבינות רוח בגלבועצילום: גיל אליהו

משרדי האנרגיה, הביטחון, האוצר ורשות החשמל, חתמו על הסכם מסגרת שיאפשר הקמה של מאות טורבינות רוח בצפון הארץ. ההסכם מסדיר מימון של פיתוח טכנולוגי שעלותו 250-215 מיליון שקל. הוא נועד להחליף מתקנים קיימים של צה"ל בצפון, שפעילותם תיפגע כתוצאה מהקמת הטורבינות.

ל-TheMarker נודע כי משרד הביטחון יממן 15% מעלות הפתרון - קרוב ל-40 מיליון שקל. הציבור צפוי לשאת בשליש מהיתרה - באמצעות העלאה בתעריף החשמל של כ-70 מיליון שקל, והיזמים בכ-140 מיליון שקל. עלות הפתרון היא 250 מיליון שקל, כפי שפירסמו היום (שלישי) משרדי האנרגיה והביטחון.

בהודעה שפורסמה על ידי משרדי האנרגיה והביטחון נעלמה לחלוטין העלות שתושת על הציבור והיזמים. בהודעה צוין: "המשרדים יממנו במשותף פיתוח טכנולוגי בעלות של כ-250 מיליון שקל, שיאפשר את הקמת הטורבינות, תוך שמירה על צורכי הביטחון".

מנכ"ל משרד הביטחון אודי אדם
מנכ"ל משרד הביטחון, אודי אדםצילום: אליהו הרשקוביץ

בתגובה לפניית TheMarker, אישר משרד האנרגיה את חלוקת העלויות, ומסר כי משרד הביטחון אחראי לניסוח ההודעה. ממשרד הביטחון נמסר בתגובה: "אנחנו יודעים כיצד אנחנו מממנים את החלק שלנו. לגבי איך משרד האנרגיה מממן את החלק שלו, שמעתם מהם".

שני מיזמים כבר יוצאים לדרך

החתימה על ההסכם למימון הפתרון הטכנולוגי היתה המכשול הביורוקרטי האחרון בדרכו של פרויקט רוח בראשית שבבעלות החברות אנלייט ואוירם (40%). הפרויקט יוקם באזור תל פארס ויכלול 42 טורבינות רוח. הפרויקט קיבל בינואר 2019 את אישור קבינט הדיור ובאפריל אישרה רשות החשמל את הגדלת הרישיון המותנה שלו ל–189 מגה־ואט. ביוני דחה בית המשפט העליון את עתירתה של החברה להגנת הטבע נגד הפרויקט, וביולי נחתם מסמך כוונות עם קבוצת בנקים בראשות הפועלים למימון הפרויקט בסך 760–935 מיליון שקל ל–21 שנה. עלותו של הפרויקט היא 950 מיליון שקל עד 1.1 מיליארד שקל, והוא צפוי להניב הכנסות של 150–170 מיליון שקל בשנת הפעילות הראשונה המלאה.

אודי אדירי, מנכ"ל משרד האנרגיה
אודי אדירי, מנכ"ל משרד האנרגיה צילום: תומר אפלבאום

ההסכם למימון הפתרון הטכנולוגי צפוי לקדם גם את פרויקט אר"ן על אדמות הדרוזים בצפון רמת הגולן. פרויקט זה, שאנרג'יקס מחזיקה ב–73% מהזכויות לקבלת דיווידנד ממנו, קיבל בספטמבר 2019 את אישור הוועדה לתשתיות לאומיות לתוכנית להקמת 25 טורבינות במקום 31 טורבינות כפי שתוכנן במקור והספקו של הפרויקט הופחת ל–110–120 מגה־ואט. הפרויקט קיבל באוקטובר 2019 רישיון מותנה להספק זה.

יובל שטייניץ, שר האנרגיה
יובל שטייניץ, שר האנרגיהצילום: עופר וקנין

אנרג'יקס מעריכה שעלות ההקמה של הפרויקט תהיה 550–650 מיליון שקל. החברה תמכור את החשמל שייצר הפרויקט לרשת החשמל בתעריף מובטח של 33 אגורות לקילו־ואט שעה לתקופה של 20 שנה.

אנרג'יקס, שמנוהלת על ידי אסי לוינגר, צופה כי הכנסותיה מהפרויקט יגיעו ל–110–130 מיליון שקל בשנה. אנרג'יקס העריכה בדו"חות הכספיים שחלקה במימון הפתרון הטכנולוגי יהיה 20–40 מיליון שקל. הפתרון הטכנולוגי יסייע לקידום שני פרויקטים נוספים של אנרגיית רוח שיוזמת אנרג'יקס: פרויקט במעיליא ופרויקט בעין השופט (שנפסל בשלב זה על ידי הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה במחוז הצפון) שהספקו של כל אחד מהם הוא 25–30 מגה־ואט.

מנכ"ל משרד הביטחון, אלוף (במיל') אודי אדם, אמר כי "משרד הביטחון רואה חשיבות רבה בקידום פרויקטים של אנרגיה מתחדשת. מתוך ראייה מאפשרת, השקענו משאבים רבים בקידום ההסכם ויחד עם צה"ל הסכמנו לקחת סיכונים מחושבים, כדי לאפשר את מימושו. המענה הטכנולוגי שגיבשנו יוצר את האיזון הנכון בין צורכי הביטחון לצורכי משק האנרגיה והגנת הסביבה. אנו מברכים על ההסכם ונפעל ליישומו".

מנכ"ל משרד האנרגיה, אודי אדירי, אמר: "משרד האנרגיה פועל בכל האמצעים על מנת לקדם את האנרגיות המתחדשות בישראל. קידום זה דורש התמודדות עם אתגרים רבים, ביטחונים, כלכליים ותכנוניים. ההסכם שנחתם מסיר מהשולחן את אחד הקשיים המרכזיים שעמדו בפני ענף זה".

ההסכם מהווה ציון דרך משמעותי בדרך להשגת היעדים שקבע שר האנרגיה, יובל שטייניץ, להגיע לייצור חשמל מאנרגיה מתחדשת עד 2030 בשיעור של 25%-30% מכלל ייצור החשמל במשק. אנרגיית רוח נחשבת משלימה לאנרגיה סולארית, שפתרונות האגירה שלה חלקיים עד כה. ייצור האנרגיות נקי יותר משימוש בגז טבעי שנחשב לפתרון עדיף על דלק פוסילי.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker