בעקבות עוקץ ההתפלה: מנהל רשות החברות קורא לצמצום הזכיינות הפרטית

ינקי קווינט פנה אל מנכ"ל האוצר בבקשה להחזיר את סמכויות הניהול של הפרויקטים הזכייניים לידי החברות הממשלתיות, ולשלבן בביצוע העבודות - במימון אג"ח סחירות

אורה קורן
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
מתקן התפלת המים שורק
מתקן התפלת המים שורקצילום: עופר וקנין

על רקע פרשת עוקץ המים המותפלים, מציעה רשות החברות הממשלתיות רפורמה בניהול הפרויקטים הזכייניים (PPP) שמקדמת המדינה. לפי התוכנית, סמכות הפיקוח על הפרויקטים תופקע מידי אגף החשב הכללי במשרד האוצר ותועבר לידי החברות הממשלתיות. זאת, מתוך כוונה להעביר את הפרויקטים לידי החברות הממשלתיות בתום תקופת הזיכיון הפרטי.  

במכתב ששיגר היום (שלישי) מנהל רשות החברות הממשלתיות, יעקב (ינקי) קווינט, למנכ"ל משרד האוצר, שי באב"ד, הציע קווינט כי בחלק מהפרויקטים ייכנסו החברות הממשלתיות גם בנעליהם של מנהלי הפרויקטים מהמגזר הפרטי, ואף בנעלי הקבלנים.

ברשות החברות סבורים כי חיזוק שומרי הסף בחברות הממשלתיות - מבקרי פנים, יועצים משפטיים, קציני ציות ובקרה של רשות החברות - ינטרלו אפשרות של עבירות על טוהר המידות בניהול המכרזים. עם זאת, עדיין לא ברור כיצד משתלבת הצעה זאת עם התכלית של מודל הזכיינות, שנועד לממן אותם באמצעים חוץ-תקציביים.

במכתב ששיגר קווינט נכתב "עמדת הרשות היא כי יש לתכנן, להפעיל ולהעביר פרויקטי תשתית באמצעות החברות הממשלתיות שהן המקצועיות בתחומן, כדי למנוע כשלים".

עוד צוין במכתב כי "יש לאפשר פיקוח ובקרה מצדן של החברות הממשלתיות בשלב ההפעלה בפרויקט בשיתוף יזם פרטי, וקליטה חזרה באופן מסודר של התשתית בחברה הממשלתית בשלב ההעברה. שילוב החברות הממשלתיות בשלבי התכנון, המימון, הבנייה, ההפעלה, הבעלות והעברתה חזרה של מיזמי תשתית – או לכל הפחות פיקוח ובקרה על אלה - משיאה תועלות רבות התורמות לשמירה על נכסי המדינה ופיתוחם, שימור מומחיות ויצירת ידע בקרב גורמי המדינה, עמידה בלוחות זמנים, הגדלת מיזמי תשתית וקליטה בחזרה של התשתית לידי המדינה".

יעקב קווינט
יעקב קווינטצילום: מיכל פתאל

לדברי קווינט, לשיתוף המגזר הפרטי כמה יתרונות - בחלוקת סיכונים, בהשגת מימון חיצוני, גידור העלות ופריסה מימונית שמאפשרת ביצוע פרויקטים במקביל. ואולם לדבריו, חסרונות השיטה כיום הם הוצאה אטית של מכרזים בשל ריכוזיות אגף החשב הכללי, ביצוע אטי שלהם, היעדר גורם מומחה שמפקח על ביצוע הפרויקט ועל ניהולו בהמשך. לפי עמדת הרשות, העברת התכנון, הביצוע והתפעול של ההתקשרות עם היזמים לידי חברה ממשלתית רלוונטית - תפתור את הבעיות האלה ותחזק את החברות הממשלתיות. ואולם, עמדה זו מתעלמת מהכישלונות שרשמו חברות ממשלתיות בביצוע פרוייקטי תשתית – כמו זה של הקמת מתקן ההתפלה באשדוד בידי חברת מקורות.    

קווינט מציין כדוגמה את מקרה חברת עמידר הממשלתית, שגייסה הון חיצוני שאיפשר לקדם את מדיניות הממשלה בתחום הדיור הציבורי. לפיכך הוא מציע לאפשר לחברות ממשלתיות לגייס הון חיצוני באמצעות אג''ח סחיר מבלי שהמהלך יתפרש כעקיפת מגבלות התקציב. לפי תוכנית זו, החברות יוכלו לגייס חוב לצד גיוס החוב של היזם הפרטי, או לגייס חוב מגופים מוסדיים או במימון ציבורי. בכך ייהפכו לחברות מדווחות  הכפופות לחוקי ניירות ערך בהם פרסום דו''חות לציבור. הדבר צפוי לשפר את המימשל התאגידי וההתנהלות העסקית שלהן.

קוינט הוסיף כי המשק זקוק להשקעה גדולה בתשתיות, ולכן יש להרחיב את השתתפותן של החברות הממשלתיות המהוות זרוע ביצוע של הממשלה באותן השקעות. "החברות הממשלתיות, בהיותן מקצועיות בתחומן, הן הגורם המפעיל או למצער הגורם המפקח הטוב ביותר שמסוגל למנוע פעילות רשלנית או מכוונת של יזם פרטי, שתוצאתה פגיעה בשירותים ובמוצרים שניתנים לאזרחי המדינה".

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker