"להקים ועדה ציבורית לבחינת מקומה של התעשייה במפרץ חיפה - כולל העתקתה" - אנרגיה ותשתיות - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
דו"ח המבקר

"להקים ועדה ציבורית לבחינת מקומה של התעשייה במפרץ חיפה - כולל העתקתה"

מבקר המדינה מצא כי לתעשייה חלק עיקרי בזיהום האוויר במפרץ חיפה וכי המשרד להגנת הסביבה אינו מודד את מלוא הזיהום, אינו מעניש כראוי חברות מזהמות ואינו מדווח כנדרש לממשלה ולציבור ■ המשרד: "הגברנו את הפיקוח"

6תגובות
בתי הזיקוק בחיפה. עיר גדושת אגזוז ומפעלי תעשייה
Yoray Liberman / Getty Images IL

מבקר המדינה סבור כי יש להקים ועדה ציבורית שתקבע את עתידו של מפרץ חיפה ותבחן גם את השאלה אם יש להעתיק את מפעלי התעשייה הפטרוכימית והאחרת מאזור מפרץ חיפה או להשאירם באזור, במלואם או בחלקם.

לדברי המבקר, בבסיס הטיפול הממשלתי בקביעת מדיניות בנושא עומדים שני מערכי אינטרסים קוטביים: האחד - משקי-כלכלי, והשני - סביבתי-בריאותי. ביסוד העבודה חייבת לעמוד ראייה אינטגרטיבית ומאוזנת בין תחומים שונים: כלכלה, ביטחון, תעסוקה, תחבורה, סביבה ובריאות.

הוועדה תידרש לתת את הדעת לאתגרים הנובעים ממידע שנצבר בעשור האחרון על תחלואה עודפת, זיהומים שונים וסיכונים ביטחוניים משמעותיים בעקבות ריכוז חומרים מסוכנים באזור. המבקר קבע כי יש לתת עדיפות בהמלצות לשיקולי בריאות הציבור והמליץ להרחיב את עבודת הוועדה למוקדי זיהום נוספים ברחבי הארץ.

לדברי המבקר, "עבודת הוועדה בנושא עקרוני זה תתבצע תוך בחינה מחודשת ומדוקדקת של כמה הנחות יסוד שלפיהן פעלה הממשלה עד כה בנוגע לאלה: ההיקף האמיתי של צורכי האנרגיה החיוניים של מדינת ישראל שהתעשייה הפטרוכימית צריכה למלא, והבחנה ביניהם ובין צרכים שאינם חיוניים וצורכי היצוא של תעשייה זו; מידת הכדאיות שבהמרת משק האנרגיה הלאומי למשק המבוסס בעיקר על גז טבעי; וכן המשקל הכלכלי והתעסוקתי של התעשיות במפרץ חיפה אל מול הנזקים הסביבתיים והבריאותיים ועלותם בטווח הבינוני והארוך".

לדבריו, אם תמליץ הוועדה הציבורית להעתיק את מפעלי התעשייה או חלקם מאזור מפרץ חיפה, יש להבטיח כי תציע חלופות מתאימות למיקום המפעלים ולעתיד התעסוקתי של עובדיהם. לשם ביצוע המלצות הוועדה בנושא זה, על הממשלה למנות מינהלה או גורם מבצע אחר, שיהיה אחראי לכלל ההיבטים של העתקת מפעלי התעשייה, ובכלל זה לקביעת תוכנית עבודה לניהול הפרויקט, שתכלול לוחות זמנים ואבני דרך מחייבים לביצועה.

הפגנה נגד זיהום האוויר במפרץ חיפה
רמי שלוש

מנגד, אם תתגבש המלצה להותיר את התעשייה, כולה או חלקה, באזור מפרץ חיפה, "יש להבטיח כי התעשייה באזור תהיה בת-קיימה ותותאם לתקנים הרלוונטיים לנוכח הסיכונים הסביבתיים, הבריאותיים והביטחוניים הנובעים מפעילותה". בנוסף, יש לוודא כי המשרד להגנת הסביבה ממצה את כל הסמכויות והכלים המוקנים לו בהתמודדות עם הפרות החוק, בניגוד למצב בשנים האחרונות.

מסכנים את האוכלוסייה

המבקר הוסיף כי בראש הוועדה צריך לעמוד גורם בלתי תלוי, שאותו ימנה ראש הממשלה, וחבריה יהיו מומחים בתחומים הרלוונטיים וכן נושאי המשרות הבכירות ביותר במערכת הממשלתית. המבקר גם מתח ביקורת על החלטת ממשלה מ-2015 לבצע בדיקה כוללת לגבי המצב במפרץ חיפה על ידי צוות בראשות משרד הכלכלה, בנימוק שלמשרד ניגוד עניינים בצוות שכזה.

הוועדה הציבורית תגבש את המלצותיה לאחר שתיוועץ עם מומחים ועם הציבור הרחב, ותוצרי עבודתה ישמשו בסיס להכרעות הממשלה בדבר אופיו ופיתוחו של אזור חיפה בכל הנוגע לפעילויות המשפיעות על הזיהום הסביבתי וריכוז החומרים המסוכנים בו. "יש להבטיח עצמאות מלאה לעבודת הוועדה ואת ניתוקה מבעלי עניין שונים. קיומה של בחינה כוללת בהקדם האפשרי הוא חיוני לאור קידומן של תוכניות ויוזמות מקבילות, שכן אם יוחלט על קידום תוכנית מסוימת ללא מבט מתכלל ומאוזן, אפשר שהדבר יקבע מציאות בעייתית ארוכת טווח לדורות הבאים", הוסיף המבקר.

לדבריו, "לאור חשיבותו, מורכבותו ואופיו של אזור מפרץ חיפה נדרשת בחינה של המשך השימושים בו בכלל ומקומה של התעשייה בו בפרט. הסוגיות העולות מהמצב במפרץ חיפה מסכנות את האוכלוסייה ומחייבות נקיטת פעולות הנוגעות למכלול של תחומי אחריות ממשלתיים: הגנת הסביבה, בריאות, תחבורה, פיתוח התעשייה, תעסוקה, תכנון ובנייה, שירותים עירוניים ועוד. אולם, הטיפול בסוגיות אלה לקה לעתים בהיעדר ראייה ועשייה מתכללות ומשולבות. כל גורם נקט פעולות מנקודת מבט צרה של תחום פעילותו ובלי להביא בחשבון את השפעת פעולותיו על תחומים אחרים".

המבקר ציין לדוגמה את הכנת התסקיר לגבי השפעת הנמל החדש בחיפה והביא להפרת האיזון בין האינטרסים הסביבתיים והבריאותיים לבין האינטרסים המשקיים והכלכליים. לדבריו, הדבר איפשר לגורמים בעלי עניין להשפיע על קבלת ההחלטות בכל נושא בנפרד בלא שניתן המשקל הראוי לשיקולים סביבתיים ובריאותיים.

הזיהום במפרץ חיפה

המבקר מציין כי "אזור מפרץ חיפה הכולל הוא אחד ממוקדי הזיהום הסביבתי הבולטים בישראל". לדבריו, באזור זה מתבצעת פעילות תעשייתית אינטנסיבית: יש בו 26 מפעלים גדולים מסוג A, שפעילותם דורשת היתרי פליטה לאוויר, שכן היא כרוכה בפליטה של מזהמים וכן יותר מ-120 מפעלים מסוג B, שהפעלתם מוסדרת בעיקר באמצעות תנאים שנקבעו ברישיון העסק שלהם. נוסף על פעילות זו, באזור זה מיוצר חשמל וקיימות בו תשתיות לאומיות, הכוללות נמל מטענים - שבו עוגנות אוניות המונעות בדיזל ומגיעות אליו משאיות דיזל רבות - נמל נוסעים ושדה תעופה.

הפעילות התעשייתית והתשתיתית האינטנסיבית מתקיימת בסמוך לריכוזי אוכלוסין של מטרופולין חיפה, שבו חיים, נכון למועד הביקורת יותר מ-900 אלף תושבים, בצפיפות יחסית, וכן לצד שטחים חקלאיים, שמורות טבע, יערות, נחל (קישון) וחוף ים. בשל הפעילות התעשייתית הכבדה, עומסי התחבורה והמבנה הטופוגרפי, אזור מפרץ חיפה סובל מבעיות של זיהום סביבתי וחשיפה לחומרים מסוכנים, העלולות להשפיע על בריאות הציבור. לפי נתוני משרד הבריאות, בנפת חיפה יש תחלואה גבוהה בהשוואה לממוצע הארצי.

לגבי התוכנית הלאומית לצמצום זיהום האוויר במפרץ חיפה שהגיש משרד האנרגיה ב-2015 ודרך יישומה, קבע המבקר כי אמנם חלה ירידה ברמת זיהום האוויר בחלק ניכר מהחומרים המזהמים את האוויר, אולם מתח ביקורת על עבודת ההכנה שקדמה לקביעת היעדים בדו''ח, אי הכללתם של יעדים חשובים אחרים, איחור בהכנת התוכנית, מדידה חלקית בלבד של זיהום האוויר ופיקוח לא מספיק יעיל על כלי רכב ומפעלים מזהמים. לדבריו, "המגמה העולה מדו"חות המשרד להגנת הסביבה אין בה כדי להסיר את החשש מהשלכות כבדות משקל של הזיהום באזור על תמונת איכות האוויר לטווח הארוך".

הרגולטור חלש - התעשייה מזהמת

על חלקה של התעשייה בזיהום האוויר בחיפה ציין המבקר כי ב-2016 חלקה בפליטה של שישה מזהמים מרכזיים היה באופן מובהק הגדול ביותר, 98.6%-52%. כמו כן, בסוף 2018 שניים מארבעת היעדים להפחתת פליטת מזהמים שנקבעו בהחלטת הממשלה מ-2015 בעניין התוכנית הלאומית לאזור מפרץ חיפה טרם הושגו, וצפוי עיכוב של שנתיים לפחות בהשגתם. יתרה מכך, הקשיים והעיכובים במעבר המפעלים לשימוש בגז טבעי ובהשגת יעדי הפחתת הפליטות ושיעורי גידול האוכלוסין המשמעותיים שוחקים את ההישגים בהפחתת רמות זיהום האוויר ומעכבים שיפור נוסף בנתוני איכות האוויר באזור זה.

מתחם בתי הזיקוק במפרץ חיפה
רמי שלוש

המבקר ציין את חולשת הרגולטורים מול התעשייה ובעלי עניין. לדבריו, סוגיות סביבתיות באזור מפרץ חיפה מערבות גופים בעלי אינטרסים נוגדים, ובהם תעשיות שפעילותן הכלכלית נאמדת בסכומי עתק. הדבר מחייב הקפדה על איזון במילוי התפקידים הרגולטוריים שכן רק בדרך זו אפשר יהיה להבטיח את האינטרס הציבורי ואת בריאות הציבור.

אולם התנהלות המשרד להגנת הסביבה, כפי שעולה ממכלול הדו"חות שבקובץ זה, העידה לעתים על חולשה בביצוע תפקידיו כרגולטור ועל קשיים בפיקוח ובאכיפה. כך למשל, סימני שאלה עלו בנוגע להתמשכות הכנת סקר הסיכונים המצרפי לחומרים מסוכנים, למקום המרכזי שניתן בו לנציגי המפעלים, שיש להם אינטרס מובהק בנושא, ולשיתוף המצומצם של הציבור בקיום ההליך. בכל אלה יש כדי לפגוע בעצמאות שיקול הדעת של המשרד להגנת הסביבה בבואו לגבש מסקנות מקצועיות. חולשות אלה עלולות לגרום לכך שפעולותיו והחלטותיו של המשרד יהיו לעתים מוטות על חשבון האינטרס הציבורי, שהשמירה עליו היא תפקיד מרכזי של המשרד.

החולשה מול התעשייה מתבטאת, בין היתר, באופן מימוש סמכויותיו של המשרד להגנת הסביבה בתחומי הרגולציה, הפיקוח והאכיפה. המשרד עושה שימוש חלקי בלבד בסמכויות שהשפעתן מהותית, וחלק מפעולותיו מתאפיינות באיטיות ובהיעדר נחישות. כך למשל, השימוש בכלי אכיפה מחמירים כמו הפקת צווים ופתיחת תיקי חקירה הוא מצומצם יחסית; המשרד התמקד יותר בעמידה בערכי הסביבה, שהם הערכים המרביים המותרים בחוק לנוכחות של מזהמים באוויר, ופחות בחתירה לערכי היעד, שהם מחמירים יותר ועדיפים מהבחינה הבריאותית; ואף שאזור חיפה ואזורים נוספים בישראל מהווים מוקדי זיהום אוויר, המשרד להגנת הסביבה לא הכריז מעולם על אזור כלשהו כעל "אזור נפגע זיהום אוויר".

לבחון את הזיהומים מנמל חיפה החדש

מפת הסיכונים האזורית אינה כוללת סיכונים שחומרתם טרם הוערכה כנדרש, בהם סיכונים סביבתיים וביטחוניים שנגרמים מריכוז גבוה של חומרים מסוכנים באזור; היקף המפגעים הסביבתיים והעלייה בזיהום הסביבתי כתוצאה מהפעלתו הצפויה של נמל המפרץ החדש; והשינויים הצפויים בתחלואה באזור בעתיד לנוכח הפיתוח האזורי הצפוי. בהיעדר הערכות מבוססות בנושאים אלה, הממשלה תתקשה לפעול למניעת הסיכונים או להפחתתם (הערת המבקר בנושא נמל חיפה יכולה לשמש אמצעי לבחינה מחדש של ההתקשרות הבעייתית עם הסינים להקמתו; א''ק).

הדמייה נמל חיפה החדש
HUE 3D סטודיו

המבקר מציע שורה של עקרונות לבסס עליהם דרך להתמודדות עם מוקדי זיהום שונים במדינה. "בהיעדר מסד נתונים יש לבסס מדיניות על הנחת היסוד כי לזיהום האוויר יש השפעות בריאותיות וכלכליות שליליות שעלותן למדינה מיליארדי שקלים בשנה, אף אם לא הוצגו נתוני תחלואה עודפת. יש להפחית זיהום באזורי מגורים באמצעות מנגנון היתרי פליטות למפעלים. לצורך הפחתה של ממש בכמות הפליטות של מזהמים, יש לחתור להפיכתו של משק האנרגיה הלאומי להמשיך לעבור לשימוש בגז טבעי במקום פחם, לגוון את תמהיל מקורות האנרגיה ולקדם שימוש באנרגיית השמש והרוח.

המבקר מוסיף כי יש "להכניס לשקלול הזיהום הלאומי גם פליטת מזהמים מאוניות, רכבות וציוד מכני שלא נעשה; לשקלל בהליכי תכנון הנמלים בחיפה ואשדוד שיקולים סביבתיים; ולבחון תוכניות סטטוטוריות ואחרות באזורים מזוהמים גם בראיה סביבתית. נוכח כשלים בפעולות פיקוח ואכיפה של המשרד להגנת הסביבה הפוגמים בהרתעה, יש לקבוע אמות מידה ברורות, מדידות ואחידות למניעת זיהום ולאכוף אותן בהרתעה גבוהה ביותר".

המשרד להגנת הסביבה: השקענו יותר מ-100 מיליון שקל

מהמשרד להגנת הסביבה נמסר בתגובה: "המשרד רואה חשיבות בכך שהממשלה תעשה עבודה נרחבת ומקיפה בנושא עתיד המפעלים במפרץ חיפה. המשרד  תומך בכל צעד שיוביל לשיפור איכות האוויר במטרופולין חיפה, ובכלל זה הזזת מפעלים ממיקומם הנוכחי.

"איכות האוויר היום במפרץ חיפה אינה שונה ממטרופולינים אחרים בישראל. המשרד השקיע כוח אדם רב ויותר מ-100 מיליון שקל ביישום התוכנית הלאומית לצמצום זיהום אוויר במפרץ חיפה, הגברנו את הפיקוח על המפעלים ושילשנו את מספר סיורי הפיקוח ובדיקות הפתע בארובות וכן הגברנו את האכיפה על המפעלים. כדי להגביר אף יותר את האכיפה יש הכרח לתגבר את המשרד בכוח אדם נוסף.

"במהלך שנת 2018 עדכן המשרד את נוהלי ניטור הארובות שלו מ-2011. כיום במפרץ חיפה 34 מערכות ניטור עומדות בנוהל מתוך 62 הנדרשות לעמידה בנוהל, והשאר מצויות בשלבי אכיפה או הסדרה שונים".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#