ששינסקי על פרשת עידן עופר-בלאק קיוב: "היו סימנים שעוררו דאגה כמו נפילת מחשב וסלולרי" - אנרגיה ותשתיות - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

ששינסקי על פרשת עידן עופר-בלאק קיוב: "היו סימנים שעוררו דאגה כמו נפילת מחשב וסלולרי"

איתן ששינסקי, שעמד בראש הוועדה לקביעת תמלוגי משאבי הטבע, חשד שמשהו לא תקין מתרחש במהלך דיוני הוועדה - אך לא ייחס לכך משמעות של ריגול נגדו ■ "הרגשתי לחצים גם ממשרד ראש הממשלה", הוא אומר ■ בלאק קיוב: "מערכת עובדה בדתה עובדות שאין להן ולמציאות כלום ושום דבר"

9תגובות
איתן ששינסקי
עופר וקנין

"הוטעיתי לחשוב שבוועדת ששינסקי 2 התנהלה המערכה בצורה יותר תרבותית בהשוואה לוועדת ששינסקי 1". כך אמר היום (ג') ל-TheMarker איתן ששינסקי, שעמד בראש הוועדות ששינסקי 1, שעסקה בתמלוגי גז ונפט - וששינסקי 2, שעסקה בתמלוגי שאר המחצבים.

ששינסקי התייחס בכך לפרסום ממצאי התוכנית "עובדה", ולפיהם עידן עופר - העומד בראש החברה לישראל שמחזיקה בכיל - שכר את שירותי חברת בלאק קיוב במטרה לרגל אחרי חלק מחברי ועדת ששינסקי 2 וצוות הבוררים בסכסוך התמלוגים בין המדינה לכיל. המטרה לפי התחקיר היתה להשתמש במידע שיתקבל כדי ללחוץ על אותם בכירים. הנפגעת העיקריות מהמלצות הוועדה היתה כיל.

בכל מחיר

"אני נוכח עכשיו שכמו בוועדת ששינסקי 1 גם בוועדה השנייה היתה מערכה שנוהלה באגרסיביות ושבירת כל הכללים. היה ניסיון להשפיע על ההמלצות וטוב שהוא נכשל. בכיל היו צריכים ללמוד מהוועדה הראשונה. שאלו אותי בזמנה אם אני חזק ואמרתי שאני נחוש", אמר.

ששינסקי אמר כי לא הרגיש שהוא נתון במעקב או שמצותתים לקו הטלפון שלו, אך היו כמה מקרים שעוררו אצלו דאגה וחשד. "היו סימנים עקיפים שעוררו דאגה זמנית כמו נפילת מחשב וטלפון סימולטנית. זה לא קורה במקרה. היו תופעות שנראו בעייתיות", אמר. עם זאת, הוא לא ייחס זאת לאפשרות של ריגול נגדו.

גם חברי ועדה אחרים לא העלו בדעתם שמישהו עוקב אחריהם או מצותת להם. מה שעוד תרם לחשד הוא המדיניות הממשלתית לפיה גורמי ביטחון בכל משרד ממשלתי בודקים מדי פעם את אבטחת הטלפונים של עובדי המשרד הבכירים.

נתניהו במליאת הכנסת, אתמול
אוליבייה פיטוסי

מנגד, ששינסקי מזכיר לחצים גלויים. "היו עליי לחצים, גם אישיים וגם מכיוון משרד ראש הממשלה, לשינוי המלצות ועדת ששינסקי 2", אמר. "ניר גלעד, שהיה מנכ''ל החברה לישראל, פנה אלי ואמר שאם המלצות ועדת ששינסקי 2 לא ישונו יהיו מול ביתי הפגנות של תושבי דימונה, מצפה רמון וירוחם".

גלעד, לשעבר החשב הכללי במשרד האוצר, הוביל את ניסיונותיה של כיל למזער את הפגיעה של המלצות הוועדה ברווחיה. לדברי ששינסקי, באחת מישיבות השימועים שנערכו לכיל בוועדת ששינסקי 2 אמר לו גלעד שאם מסקנות הוועדה יאומצו במלואן העובדים יהיו בסכנת פיטורים ולכן יפגינו מול ביתו.

"הרגשתי לחצים אישיים אבל יותר מאשר בוועדה הראשונה. הרגשתי לחצים ממשרד ראש הממשלה. בוועדה הראשונה ראש הממשלה, בנימין נתניהו, תמך במסקנות במלואן. בוועדה השנייה זה לא היה כך", הוסיף.

עידן עופר
אליהו הרשקוביץ

משרד ראש הממשלה הוביל את הקמת ועדת הארבעה (שכללה גם בכירים ממשרדי המשפטים, האוצר והכלכלה) לשינוי המלצות ועדת ששינסקי 2. בלחץ משרד האוצר ההמלצות לא שונו, אולם הוועדה דנה בחלופות שנועדו לפצות את כיל על העלויות שהושתו עליה בהמלצות. בין השאר נבחנה האפשרות לבטל את החלטת הממשלה מ-2012 להחריג את כיל מהטבות חוק עידוד השקעות הון. בסופו של דבר הוועדה פוזרה מבלי שקיבלה המלצות.

ממשרד ראש הממשלה נמסר בתגובה: "הטענות שהופעלו לחצים מצד המשרד מופרכות ולא נכונות". ניר גלעד לא הגיב לטענות.

תגובתה של בלאק קיוב: "לגבי פרשיית עידן עופר, אנו עומדים על כך שמערכת עובדה בדתה עובדות שאין להן ולמציאות כלום ושום דבר. החברה מעולם לא נפגשה עם עידן עופר, החברה מעולם לא עבדה עמו, החברה מעולם לא עקבה אחר פוליטיקאים, שופטי בית משפט או רגולטורים בישראל או ביצעה עליהם מבצעים כלשהם. ה'עובדות' מתבססות על פגישה ומסמך סיכום מידע שנכתב בחברה לפני חמש שנים, במטרה לבדוק ניגוד עניינים כפי שמבצע כל משרד עורכי דין בתחילתו של כל תיק. מסמך זה נכתב מלפני חמש שנים, לטובת דרג זוטר באחת ממאות החברות במערך החברה לישראל, ומאחר שלא נמצאו ניגודי עניינים, המסמך והפגישה נשכחו עם ההיסטוריה ומעולם לא יצאו לפועל. לבסס על זה שורת ראיונות של אנשים 'מזועזעים' על משהו שמעולם לא התרחש, הוא נבזי אך בעיקר מטעה.

"על כל אלה ועוד הוגשה תביעה כנגד עובדה, אילנה דיין וגורמים נוספים על סך 15 מיליון ליש"ט בבית המשפט העליון של אנגליה, ואנו בטוחים שפרשת סרן ר׳ תהיה טיול בפארק לעומת השקרים המזעזעים שהצופים נחשפו אליהם בעל כורחם".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#