שר הכלכלה החליט: היטל של 0.25% על המלט המיובא - "אולי בעתיד יגדל ל-7%-22%" - אנרגיה ותשתיות - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

שר הכלכלה החליט: היטל של 0.25% על המלט המיובא - "אולי בעתיד יגדל ל-7%-22%"

מקורבים לצמרת מפלגת כולנו אמרו כי ברקע להחלטת השר אלי כהן היו לחצים מצד יו''ר ההסתדרות, אבי ניסנקורן, שדרש היטל, והבטיח לתמוך במפלגת כולנו במהלך הבחירות ולקושש עבורה מצביעים

13תגובות
הפגנה של עובדי מלט הר טוב נגד יבוא מלט
אמיל סלמן

שר הכלכלה והתעשייה, אלי כהן, החליט להטיל היטל היצף בשיעור של 0.25% בלבד על יבוא המלט לישראל. זאת, "תוך מתן הנחיה לממונה על ההיטלים לעקוב אחר מצב התעשיה והיקפי היבוא. כאשר (היקפי היבוא) יעלו על 50% לעומת 33% כיום התחרות תגדל. וכשאף שחקן מקומי לא יהיה מונופול נשקול את הצורך בהיטל בשיעור של 22%-7%".

החלטתו של שר הכלכלה ניצבת בניגוד להמלצת הוועדה המייעצת ועמדת רשות ההגבלים העסקיים. מקורבים לצמרת מפלגת כולנו אמרו כי ברקע להחלטה היו לחצים מצד יו''ר ההסתדרות, אבי ניסנקורן, שדרש היטל, והבטיח לתמוך במפלגת כולנו במהלך הבחירות ולקושש עבורה מצביעים.

כהן הבהיר כי במשך 30 חודשים יבחן משרד הכלכלה מדי חודש את הדו''חות הכספיים של נשר, כדי לוודא שהיא אינה עוברת להפסד כתוצאה מהיבוא בהיצף שמוריד מחירים בשוק. אם תעבור להפסד, יחליט הממונה על ההיטלים להגדיל את ההיטל. ההחלטה תעבור לוועדה המייעצת הכוללת רואי חשבון שיבדקו את הספרים של נשר לוודא שההפסד אמיתי. במקרה כזה ניתן יהיה להטיל היטל בשיעור של 7%-20%. לאחר 30 חודשים, ההחלטה תפקע והמצב יחזור לקדמותו. כלומר, אם יהיה יבוא בהיצף, תידרש תלונה חדשה כדי לבדוק אותו.

כהן התייחס להר טוב ואמר כי גם ללא היבוא מצבו אינו טוב כיוון שהוא מייצר בטכנולוגיה מיושנת. המפעל לא ביצע השקעות בארבע השנים האחרונות מאז החליף בעלים. משרד הכלכלה יגבש מסלול מיוחד להקמת מערך יצור של מלט במענקים בסך 20-30 מליון שקל. הר טוב יוכל להתמודד במסלול וכך גם משקיעים אחרים.

מפעל של מלט הר טוב
גיל כהן-מגן

כהן חשף כי חברת הנסון, לקוחה גדולה של נשר עומדת לעבור ליבוא מלט באמצעות אחד היבואנים. החברה צורכת כ-8% מהשוק.

נשר שולטת במחירים בשוק

בשוק המלט הישראלי פועלות שתי חברות בלבד: נשר, שהחזיקה עד לכניסת היבוא כ-80% מהשוק, ומלט הר טוב, שהחזיקה כ-8% ממנו. שתי החברות אינן מתחרות זו בזו על לקוחות, בין השאר כיוון שהר טוב פועלת בטכנולוגיה מיושנת ולא יעילה שאינה מאפשרת ייצור תחרותי. מצב זה מאפשר לנשר לשלוט במחירים בשוק. מחיר המלט אמנם מפוקח על ידי הממשלה, אולם נוסחת הפיקוח הותירה רווחים גדולים לנשר, שחילקה בשנים האחרונות דיווידנדים במאות מליוני שקלים לבעליה.

מזה כשנתיים מייבאות חברות סימנט ורביע נופי מלט לישראל מיוון ומטורקיה במחירים נמוכים, שהחלו לסדוק את שליטתה של נשר בשוק המלט בישראל. המחירים החלו לרדת והתחרות חילחלה גם לענף הבטון. כתוצאה מהיבוא ירד חלקה של נשר לכ-60% מהשוק, וחלקה של הר טוב לכ-6%.

על רקע שחיקת הרווחים, מלט הר טוב הגישה בקשה להטלת היטל על המלט המיובא בטענה שהוא מיובא בהיצף. כלומר, מחירו בישראל נמוך ממחירו ביוון או בטורקיה. היצף מותר על פי כללי הסחר הבינלאומי, אולם כשהוא פוגע פגיעה מהותית בענף הישראלי ניתן להטיל עליו היטל שיעלה את מחירו.

בדיקת היצף מתאפשרת כשלפחות 25% מהענף שנפגע מתאחד בתלונה. כיוון שהר טוב רחוקה מהרף, חיזר הממונה על ההיטלים במשרד הכלכלה, דני טל, אחרי נשר, כדי שתצטרף לתלונה – כך על פי מקורות בנשר ובענף המלט. במשרד הכלכלה הכחישו את הדברים, אולם בפועל נשר הצטרפה באיחור לתלונה.

טל ערך בדיקות שנויות במחלוקת והחליט להטיל היטל של 20% לחמש שנים על היבוא. ההחלטה עברה לוועדה המייעצת לשר הכלכלה שקבעה כי אין להטיל היטל. גם רשות ההגבלים סברה שההיטל יהרוס את ניצני התחרות בענף. מי שהתגייס לטובת נשר והר טוב היו התאחדות התעשיינים וההסתדרות שלחצו לקדם את ההיטל.

מיבואנית המלט סימנט נמסר: "החלטתו של השר להטיל מס, גם אם בשיעור נמוך, על המלט נובעת מהליך שמראשיתו בוצע באופן לא תקין. חקירת ההיצף נפתחה בניגוד גמור לנהלים באופן מעורר חשד ונמשכה בניגוד לנהלים המחייבים ולכן שאלת חוקיותה, וההחלטה שבאה בעקבותיה, צריכה להבחן.

"תחילת התחרות בענף וכניסת סימנט לפעילות הורידה את מחירי המלט והבטון בישראל בכ-30% - חיסכון של כ-350 מיליון שקל. הטלת מס על ייבוא מלט, מנוגדת להמלצת הוועדה שדנה בנושא, מנוגדת לעמדת משרד האוצר, מנוגדת לעמדת הממונה על ההגבלים, ומנוגדת להמלצות ועדת טרכטנברג שקבעה כי מחירי המלט בישראל גבוהים מאלו שהיו נקבעים בתנאי תחרות ומנוגדת להמלצות ועדת הרשקוביץ שדנה בנושא ושהמליצה על פתיחת שוק המלט ליבוא וליבואנים חדשים".

מהתאחדות התעשיינים נמסר: "ממשלת ישראל הודיעה היום שהיא הממשלה היחידה בעולם שאינה מגינה על התעשייה שלה מפני סחר שנקבע כטורפני. מדובר בהחלטה שעלולה לסכן את העצמאות הייצורית של ישראל ויהיה לה מחיר כלכלי מעבר לפגיעה הישירה בחברות המלט - שכן ישראל עלולה להפוך ליעד להתקפות סחר במחירים טורפניים. אנחנו מצפים משר הכלכלה והתעשייה להדגיש כי החלטתו הנה רק לתקופת ביניים וכי בכוונת הממשלה להקפיד כי כל פגיעה בתעשייה הישראלית תענה בתשובה מיידית בהתאם לחוק  ולכללי הסחר העולמיים״.

מנכ"ל נשר מפעלי מלט ישראליים, משה קפלינסקי, אמר בתגובה: "ההחלטה, שמכירה באופן ברור בכך שישנה פגיעה מהותית בתעשייה אסטרטגית של מדינת ישראל, לא יכולה להתבטא בהיטל של כמה אגורות בודדות. המשוואה היא פשוטה: ככל שמדינת ישראל תאפשר מחירי היצף, כך תיעלם התעשייה המקומית ונהיה תלויים במדינות אחרות. נשר תומכת בהמשך התחרות בשוק המלט, אולם יש להבחין בין יבוא לגיטימי, המתקיים בתנאי סחר הוגנים, לבין יבוא בהיצף – שהוא מנגנון אנטי תחרותי בהגדרה ויביא בסופו של דבר גם לעליית מחירים וגם לפגיעה אנושה בתעשייה המקומית ובהשקעות במדינת ישראל".

ממלט הר טוב נמסר בתגובה: "זהו יום עצוב וקשה לתושבי בית שמש ולעובדי מפעל הר טוב שמסוגלים להתחרות מול כל מפעל מלט טורקי או יווני. בקשתנו היחידה היתה תחרות הוגנת. זוהי החלטה שגויה שמובילה לעליית מחירי המלט עקב צמצום התחרות המקומית ופיטורי עשרות עובדים".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#