מה צריך לעשות כדי שהרפורמה בחשמל תצליח? - אנרגיה ותשתיות - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

מה צריך לעשות כדי שהרפורמה בחשמל תצליח?

הזכות לאנרגיה נקייה ונגישה לכל, היא כיום מטרה מוצהרת של האיחוד האירופי — כחלק משינוי היסטורי בשוק האנרגיה. איך נממש אותו בישראל?

5תגובות
לוחות סולאריים
נמרוד גליקמן

מהפכת האנרגיה בעולם מציבה הזדמנות להשתחרר מהכבלים של משאבי אנרגיה מתכלה — ולעבור למקור של אנרגיה, זולה ונקייה. רפורמת החשמל יכולה וצריכה להוות מנוף בעל עוצמה לביצוע ההתאמות הנדרשות לקראת רשת חכמה וגמישה, כתנאי למשק אנרגיה מודרני ויעיל יותר בישראל.

הרפורמה מגיעה ברגע שבו תחום האנרגיה בעולם נמצא בנקודת מפנה דרמטית, כאשר אנרגיית שמש ואנרגיית רוח זולות מאנרגיה פוסילית. גם בישראל, המבורכת בשמש, חל מהפך בתחום. במארס 2017, במכרז של חברת החשמל לייצור חשמל סולארי, נקבע מחירו על 19.90 אגורות לקוט"ש — מחיר נמוך מעלות הייצור המסורתי מפחם, נפט — ואף מגז. בתנאים אלה, היעד שהציבה לעצמה מדינת ישראל — של 10% אנרגיה מתחדשת מסך ייצור החשמל ב-2020, ו-17% ב-2030 — אינו עולה בקנה אחד עם התפתחויות בייצור החשמל כאן ובעולם. 

השאלות כעת הן, האם וכיצד הרפורמה מתמודדת עם מציאות חדשה בה מערך הייצור של ישראל הופך — בתוך עשור — ללא רלוונטי מבחינה כלכלית. זאת, בלי לקחת בחשבון את העלויות החיצוניות, הנובעות מתחלואה ופגיעה סביבתית בעקבות זיהום אוויר ופגיעה הרסנית באיזון האקלים. בתנאים אלה, ישראל עשויה למצוא עצמה במהרה עם מתווה גז לא רלוונטי ועדר פילים לבנים — הלוא הן אותן תחנות מסורתיות המזהמות את הסביבה ומהוות עול כלכלי. 
לתהליך מעבר המשק לשוק של אנרגיות מתחדשות, יש כאמור השפעה על כלכלת המשק, אבל גם על ניהול רשת, והדבר דורש היערכות כבר עכשיו, כתנאי להצלחת המהלך. כמה בעיות מרכזיות דורשות התייחסות וטיפול על ידי כל השחקנים — חברת החשמל, ספקי אנרגיה, המדינה, ובמידה מסוימת גם הצרכנים עצמם. 

כיום הרשת עובדת בכיוון אחד — מתחנות הכוח אל הצרכנים — אבל בעתיד, כאשר כל גג יוכל להפוך ליחידת ייצור סולארית, תידרש הרשת לעבוד בצורה רב כיוונית, בין מספר רב של יצרנים וצרכנים — דהיינו בתים, תעשיות, משרדים ועסקים. השוק צריך להיערך למצב של ניהול ביקוש על בסיס ייצור שוטף, עם מצבים של חוסר, אך גם עודפי ייצור. רשת דו כיוונית תאפשר תמיכה טובה בפתרונות אגירה, שיבטיחו יותר גמישות, אוטונומיה וביטחון אנרגטי. 

נקודה שנייה היא מערך הייצור במרכזי אוכלוסייה, אשר צפוי להפוך למבוזר ביותר — כאשר כל גג של מבנה יהפוך ליחידת ייצור חשמל סולארי. במצב זה, יעלה הצורך לנהל מערך עסקות מכירה ורכישת חשמל בין אנשים פרטיים ועסקיים, בצורה בטוחה, שוטפת ומהירה. טכנולוגיית בלוקצ'יין מהווה פתרון מבטיח לכך, וצריך כבר כיום להתחיל בפיילוטים.

הזכות לאנרגיה נקייה נגישה לכול אחד היא כיום מטרה מוצהרת של האיחוד האירופי, ולא בכדי. בעיית ההון העצמי הדרוש לייצור אנרגיה עשויה ליצור כשל כלכלי, כאשר עסקים ואנשים פרטיים בעלי אמצעים, הם אלה שיירכשו מערכות להפקת אנרגיה משמש וייהנו מאנרגיה זולה — בעוד שאוכלוסיות פחות אמידות יישאו בעלויות הרשת דרך רכישה. על מנת שההפרטה תעמוד בהבטחותיה לחשמל זול יותר לכולם, יש צורך במעורבות הרגולטור בעניין זה — ורפורמת החשמל נתנה לו את הכלים לכך. 

הגידול הצפוי במספר כלי רכב חשמליים גם הוא יצריך טיפול. מדובר באתגר משמעותי לרשת החשמל, כשלפנינו ניצב הנתון לצפי של 150 מיליון כלי רכב חשמליים בשנת 2030. עם מדיניות המעודדת יבוא רכבים חשמליים, ישראל צפויה להתמודד עם אלפי תחנות טעינה בערים, שישפיעו על הביקוש לחשמל במרכזי אוכלוסייה. 

השינוי העובר על תחום האנרגיה בעולם, שהחל כבר ב-2010, נחשב לגדול ביותר בתחום האנרגיה מאז 1900. השינויים נוגעים לכל תחומי הרשת — לאופן בו נייצר חשמל, נוביל ונפיץ אותו, נאגור אותו ונתחלק בו. רפורמת החשמל, בשילוב רוח החדשנות והנתונים הפיזיים של ישראל, יספקו לישראל את הכלים לעבור את המהפכה בהצלחה — רק אם נדע ליישם אותם נכון.

הכותב הוא מנהל בכיר בחברת שירותי האנרגיה Eaton ישראל



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#