האם הפעלת הרכבת הקלה בירושלים תידחה? - דינמו - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

האם הפעלת הרכבת הקלה בירושלים תידחה?

רק חמישה מתוך 70 רמזורים אושרו, הקבלן והמפעיל מתקוטטים ופנו לבוררות, והמדינה נערכת להפעלה חלקית של הפרויקט

17תגובות

חודשיים בלבד לפני המועד הקבוע להפעלת הרכבת הקלה בירושלים, החריקות בפרויקט המתמשך לא פוסקות. עיכובים טכניים בביצוע עבודות הרימזור של הפרויקט וסכסוך פנימי בין שותפות הזכיינית סיטיפס, מאיימים לדחות שוב את מועד ההפעלה המיוחל של הרכבת, שתוכנן ל-9 באוגוסט. הפעלת הניסיון של הרכבת שתוכננה בשבועות האחרונים בוטלה. לפי הערכות, בהעדר פתרון מהיר של הבעיות הטכניות המלוות את הפרויקט, עשוי מועד הפעלת הרכבת להידחות בחודשיים לפחות. זאת, כשהמדינה נערכת במקביל להפעלה חלקית של הפרויקט עד להשלמת העבודות המקדימות.

בראש סדרת הליקויים שמהם סובל קידום הפרויקט עומדת הפעלת הרמזורים המיוחדים לאורך תוואי הרכבת הקלה. מדובר בהצבה של 60 רמזורים לאורך התוואי, וכן 11 רמזורים נוספים בצירים סמוכים לו. זאת, לאחר תכנותם באופן שייאפשר את מתן עדיפות למעבר הרכבת הקלה בצמתים. הצבת הרמזורים ותכנותם הם באחריות חברת אלסטום הצרפתית, שלצד אחזקתה בזכיינית סיטיפס (20%), מחזיקה גם ב-80% מחברת הקבלנות של הפרויקט (EPC).

בר און דניאל

עד כה הגישה סיטיפס לאישור המשטרה בקשות להצבת שבעה רמזורים בלבד, שמהם הוצבו עד כה רק שניים. בדיון שנערך בפני צוות הבוררים המלווה באופן שוטף את הפרויקט מטעם המדינה והזכיינית סיטיפס, טענה בחודש שעבר המדינה כי סיטיפס מצויה בפיגור של 23 רמזורים ביחס ללוחות הזמנים שקבעה בעצמה לקידום הפרויקט. גורמים בענף התחבורה הטילו אתמול ספק ביכולתה להשלים במועד את אישור תוכניות הרימזור לנוכח הפער הגדל והולך.

ואולם בעוד שהמדינה תוכל להפעיל את הפרויקט חלקית - גם ללא מתן עדיפות לרכבת בצמתים - במקביל, לא אושרה עדיין גם מערכת ההפעלה של הפרויקט. תשתית טכנולוגית זו נבחנה לפני כמה שבועות בידי חברת TUV הגרמנית, שנשכרה בידי המדינה כדי לבקר את הליכי הקמת הפרויקט. המהנדסים הגרמנים לא אישרו אז את הפעלת המערכת, אך הגיעו בימים האחרונים לישראל לבחינתה המחודשת.

היעדר רמזורים ואישור להפעלת התשתית הטכנולוגית של הפרויקט מעכב למעשה את העברתו לידי חברת ההפעלה של הרכבת: ואוליה הצרפתית, המחזיקה ב-100% ממניות חברת ההפעלה והתחזוקה (O&M) וב-5% ממניות סיטיפס.

התארכות תקופת ההקמה נוגסת למעשה בתקופת ההפעלה שממנה אמורה ואוליה ליהנות.משום כך, פרץ בין אלסטום לוואוליה סכסוך קשה, שהועבר באחרונה לדיון בפני בורר צרפתי מוסכם שמונה בין שני הצדדים.

מנגד, גם ואוליה עצמה סובלת מעיכוב אפשרי בהיערכותה לקבלת הפרויקט. הנהגים ששכרה ואוליה התאגדו לפני כמה חודשים תחת הסתדרות העובדים והכריזו באחרונה על סכסוך עבודה בטענה לפגיעה בתנאי העסקתם. משום כך, עשויה גם ואוליה לסבול מעיכוב בהכשרת העובדים לצורך תפעול הפרויקט.

שתי השותפות הצרפתיות, אגב, מיהרו בשנה החולפת לסכם על מכירת אחזקותיהן בפרויקט. אלסטום סיכמה בינואר השנה עקרונית על מכירת מניותיה בזכיינית סיטיפס (20%) לקרן תשתיות ישראל (IIF) תמורת כ-25 מיליון שקל (תוך שמירת אחזקתה בחברת הקבלן). חודשיים לפני כן סיכמה ואוליה על מכירת אחזקותיה בפרויקט ובחברת ההפעלה לקואופרטיב אגד - בעסקה שעדיין לא קיבלה את אישור הרגולטורים.

לצד בעיות אלה, עדיין לא נפתרו סוגיות טכניות נוספות, אם כי שוליות, שלהן אחראיות לכאורה, בין היתר, המדינה או עיריית ירושלים. כל אלה הביאו לביטולה של ההרצה המוקדמת של הפרויקט שתוכננה לפני כחודש לאורך מקטע בפרויקט.

כפי שפורסם ב-TheMarker, ניהלו משרדי האוצר והתחבורה מגעים עם סיטיפס, על תקופת הרצה שבמסגרתה תסיע הרכבת נוסעים לאורך רחוב יפו המרכזי בעיר תמורת תשלום סמלי. זאת במטרה לבחון בזמן אמת את מערכות ההסעה, הרימזור והכרטוס בפרויקט לקראת הפעלתה המסחרית המלאה של הרכבת.

לפי ההסכם שהתגבש, תציע סיטיפס לקהל הרחב נסיעה ברכבת הקלה לאורך שבע תחנות בתוואי שבין שער שכם בעיר ועד התחנה המרכזית (כ-2.5 ק"מ) תמורת סכום סמלי שינוע בין 1-3 שקלים לנסיעה. זאת, כשעלות הסבסוד למשך תקופת ההרצה תהיה 10 מיליון שקל. ואולם, העיכובים במתן האישורים לתשתיות הטכניות של הפרויקט הביאו לבסוף לביטול המהלך.

הקו האדום של הרכבת הקלה מבוצע בשיטת B.O.T, שבה סיטיפס מקימה, מממנת ומתפעלת את הפרויקט למשך כ-30 שנה.עלות הפרויקט הסתכמה בכ-2.4 מיליארד שקל, שאליהם נוספה השקעה של 800 מיליון שקל לשדרוג תשתיות עירוניות. בין המדינה לזכיינית מתנהלים כמה הליכי בוררות באשר לשאלת האחריות של כל אחד מן הצדדים לאיחורים בהקמת הפרויקט ולנזק הכספי שנגרם בגינם, המוערך במאות מיליוני שקלים.

מסיטיפס נמסר בתגובה כי "חבל שבאופן קבוע, לפני כל ישיבת בוררים, המדינה עוסקת בלהוציא החוצה חלקי מידע מטעה ובלתי מבוסס, מתוך תקווה שהפרסום ישפיע על הבוררים. לסיטיפס אין כל כוונה להשתתף במשחק הזה, והיא תמשיך להשקיע את האנרגיות שלה בקידום הפרויקט לטובת תושבי ירושלים".

משרדי האוצר והתחבורה הפנו את בקשת התגובה זה לזה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#