נחלצת להציל את ענף התשתיות: רשות ההגבלים תתנגד להיטל על יבוא מלט - אנרגיה ותשתיות - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

נחלצת להציל את ענף התשתיות: רשות ההגבלים תתנגד להיטל על יבוא מלט

הממונה על ההיטלים במשרד הכלכלה מודה כי השתת ההיטל נועדה להיטיב עם מונופול נשר, שעדיין מחזיק 70% מהשוק ■ יבוא המלט הוריד את מחירו בעשרות אחוזים, והתחרות מחלחלת לענף התשתיות כולו ■ הערכות בשוק: שרי הכלכלה והאוצר לא יאשרו את ההיטל

5תגובות
מפעל נשר בבית שמש
גיל כהן-מגן

רשות ההגבלים העסקיים תתנגד להטלת היטל על יבוא מלט, מאחר שהוא יפגע בתחרות שהתחילה להתפתח בענף התשתיות - החל במחירי המלט ועד למחירי הבטון והתשתיות. הממונה על ההיטלים במשרד הכלכלה והתעשייה, דני טל, המליץ על הטלת היטל היצף על יבוא מלט. בהמלצתו נטען כי ההיטל נועד להגן על מונופול נשר, ולאו דוקא על יצרנית המלט הקטנה הר־טוב, כפי שנטען בתחילת הבדיקה לפני כשנה.

חברת סימנט, שבבעלות מספנות ישראל, מייבאת מלט זה כשנתיים, והצליחה להוריד את המחיר שמשלמים לקוחותיה בשיעור דו ספרתי. בסימנט טוענים שהמחיר ירד בכ–30%, ובדיקה שנערכה על ידי גורמים ממשלתיים העלתה כי המחירים במשק ירדו ב–10%–20%. מקור ממשלתי אמר אתמול כי גם הוזלה של 10% היא משמעותית מאוד למשק.

בשבוע שעבר הסתיימה בדיקתו של הממונה על ההיטלים שעסקה בתלונה של מלט הר־טוב, שנתמכה על ידי חברת נשר. לפי התלונה, היבוא מטורקיה ומיוון מתבצע במחירי היצף ופוגע בהן. היצף הוא יבוא במחיר הנמוך ממחיר המכירה במדינה המייצאת, למרות עלויות השינוע שאמורות לייקר את המוצר. בסחר העולמי מותר יבוא בהיצף, אלא אם הוא פוגע בתעשייה במדינה המייבאת.

לפי החוק הישראלי, תלונה על היצף תיבדק אם הגיעה לפחות מ-25% מהענף המקומי. נתח השוק של מלט הר־טוב הוא כ–6% מהענף המקומי ולא ניתן היה לפתוח בחקירה בגין תלונתה בלבד. לכן, נדרשה הצטרפותה של חברת נשר לתלונה.

מבחינה ציבורית, מקורבים לנשר ולמשרד הכלכלה טענו בעבר כי החקירה נועדה להגן על התחרות המקומית של הר־טוב בנשר, ולא נועדה להיטיב עם נשר, שהיא עדיין מונופול דומיננטי המחזיק ב–70% מהשוק לפחות.

השחקנים בשוק המלט

ואולם הדו"ח שמלווה את המלצתו של טל על ההיטל חושף כי ההמלצה נועדה להיטיב עם מונופול נשר. זאת, לאחר שבשני העשורים האחרונים טירפדה נשר תחרות מיבוא, בין השאר, באמצעות קשרי הון־שלטון של בעליה הקודמים.

התחרות במלט יוצרת תזוזות בענף התשתיות

לפי נוהל קיים בין משרד הכלכלה לרשות ההגבלים, לאחר קבלת החלטה על היטל המעלה חשש מפגיעה בתחרות ניתנת לרשות ההגבלים ארכה בת 45 יום לבדוק את השוק ולהמליץ לשר בעניין ההיטל. הרשות החלה לבדוק כיצד הושפעו המחירים בשוק מהיבוא, ולפי ממצאים חלקיים שבידיה מבדיקות קודמות היא צפויה להתנגד להיטל. זאת, מכיוון שעולה מהם שהיצוא איפשר הורדת מחירים חדה במלט. הורדת המחירים גוררת תחרות בענף שמשווע לה.

המלט נמכר במחיר מופחת, והתחרות במלט מחלחלת לענף התשתיות כולו. כבר עתה ניכרת התחלת תחרות בהובלת המלט במשאיות, מכיוון שחברת סימנט מחזיקה צי מכליות מלט ותלויה פחות בהובלה של חברת תעבורה, ששלטה בתחום כמעט ללא מתחרים. היבוא התחרותי מגביר תחרות גם בשוק הבטון, מכיוון שיצרני בטון סבלו ממחירי מלט גבוהים.

טל אישר בהמלצתו כי ההיטל נועד להיטיב עם נשר, ולא עבור הר־טוב, שמייצרת בטכנולוגיה נחותה ויקרה. לדבריו, הר־טוב מייצרת פחות מ–10% משוק המלט המקומי ואילו נשר מייצרת יותר מ–90% ממנו. "נשר, המייצגת למעשה את הענף היצרני ואשר על בסיס נתוניה נבחן הימצאותו של נזק לענף היצרני המקומי, מייצרת בטכנולוגיה מוכרת ונפוצה בעולם", כתב.

נשר

במסמך טען טל כי כשבוחנים שיקולים כלל משקיים יש לבחון את השפעת ההיטל על מחיר המוצר לצרכן, יוקר הבנייה, חברות הבנייה, תעסוקה ענפית, היצע מלט בשוק והשפעות על יחסי המסחר והכלכלה בין ישראל לטורקיה וליוון. לדבריו, מחיר המלט בעלות הבנייה של דירה זניח ושיעורו 0.5%. כלומר, בדירה שעלותה 1.5 מיליון שקל עלות המלט היא 7,500 שקל. היטל של 10% יעלה את מחיר הדירה ב–750 שקל.

הבדיקה מצאה כי ההיצף מטורקיה מגיע עד 38%, וזה מיוון נע בין 13%–92%. "היצפים משמעותיים אלה עלולים להביא לפגיעה אנושה בייצור המקומי", קבע, והוסיף כי מי שייפגעו מההיטל יהיו חברות הבנייה ויצרני הבטון.

על פי הדו"ח, נשר הורידה מחירים ברבעון השני של 2018 ב–8%–13% על מנת להתמודד עם מחירי היבוא בהיצף והצורך לצמצם את הפגיעה בפעילותה העסקית. "מדובר בהפחתת מחירים משמעותית, הצפויה לדחוק את שיעור הרווחיות של חברת נשר מתחת לשיעור הרווח הסביר", כתב טל. רווח סביר לחברה בפיקוח מחירים לפי נוסחת סוארי הוא 6%–12% מההון הפעיל. טל לא ציין אם הרווחיות תהיה נמוכה מ–6% או מ–12%.

המחירים בדרום עשויים לעלות

לדברי טל, שוק המלט משתנה באחרונה. שורת יבואני המלט גדלה בשנתיים האחרונות וכוללת את חברת לב ברון הוותיקה; חברת סימנט הצעירה יחסית; חברת שפיר, המייבאת כנראה לצריכה עצמית; חברת אל בזאר; חברת רביע נופי; וחברת צ'מסה הטורקית, שהקימה שלוחה ליבוא עצמאי בשם אקמה טריידינג.

שר הכלכלה, אלי כהן
אוהד צויגנברג

הדו"ח חושף כי ענף המלט צפוי לשנות פניו. לכמה גורמים יש תוכניות להקמת מפעלי קלינקר - חומר הגלם ליצור מלט. את הקלינקר צריך לטחון כדי להופכו למלט. אין צורך בנמל יעודי לפריקתו, הוא אינו מזהם וניתן לאחסן אותו זמן רב עד לטחינתו. עם החברות שבוחנות הקמת מפעל קלינקר נמנות יצרניות מלט מקומיות (נשר) ויבואניות מלט (סימנט).

הדו"ח מציין כי סימנט הבהירה שבעקבות ההיטל לא תחדל מלייבא מלט, אבל רווחיותה תיפגע והיא תפסיק לשווק ללקוחות מרוחקים מנמל חיפה. טל לא מצא בעיה בכך שהתחרות במלט תתמקד במרחב חיפה והצפון, ואילו חברות בדרום לא ייהנו ממנה, דבר שיאפשר לנשר ולהר־טוב להעלות מחירים בדרום.

"על פי ממצאי החקירה, יבוא המלט מטורקיה ומיוון במחירי היצף גורם לנזק ממשי לתעשייה המקומית, וללא התערבות, קיים חשש להמשך פעילותו של מפעל מלט הר־טוב ולפגיעה משמעותית בחברת נשר", כתב טל.

לדבריו, ההיטלים יחולו על כל מקור יבוא בהתאם להיצף ממנו וינועו בין 0.9% ל-22.8% מול הרקלס היוונית. גובה ההיטל אם יוחלט להטילו הוא בטווח של 12-4 דולר לטונה, ויאפשר ליבואנים הקיימים להמשיך ולפעול בתנאי סחר הוגנים ותחרותיים אל מול היצרנים המקומיים.

עם הגשת ממצאי החקירה, צפויה הוועדה המייעצת לקיים שימוע פומבי לצדדים לחקירה ולאחר מכן תעביר את המלצותיה לשר הכלכלה והתעשייה, אלי כהן, שיחליט אם להטיל היטל היצף. החלטת שר הכלכלה והתעשייה טעונה אישור שר האוצר, משה כחלון, וועדת הכספים של הכנסת. לפי הערכות בענף, השרים לא יאשרו את ההיטל.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#