מי אשם בפרשת הדלק המזוהם? - דינמו - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

מי אשם בפרשת הדלק המזוהם?

בינתיים כולם יצאו "בסדר"

5תגובות

1. חודש מאי השחור

אם נידרש לסכם את שאירע בשלושת הימים האחרונים סביב משבר הדלק הסילוני (דס"ל), הרי שזה ינוסח כך: חומר לא ידוע, שמקורו לא ידוע והיקפו לא ידוע, עלול היה לגרום נזק לא ידוע, ולכן הושבת השימוש בדס"ל בתי הזיקוק לזמן לא ידוע - עד שייוודע משהו לגבי השאלות דלעיל.

לכאורה, מדובר בעוד מקרה נקודתי של זיהום דלק בתשתית הולכת הדס"ל לנתב"ג. בצירוף מקרים מוזר, אירעו כבר מקרים כאלה גם בשנים 2000 ו-2005 - וגם אז זה קרה בחודש מאי. ב-2005, למשל, התברר כי תחזוקה לקויה של מיכלי אחסון הדס"ל בצומת ביל"ו, או של צנרת הולכתו לנתב"ג הביאה להצטברות חידקים אשר זיהמה את הדלק בתרביות מיקרוביולוגיות. אלה התגלו באיחור מסוים ושיתקו גם אז את התעופה היוצאת מישראל.

"בעקבות האירועים בשנים קודמות יישמנו נהלים ברורים לתחזוקה שוטפת ומונעת של תשתית הדס"ל, לרבות קביעת סדרי בדיקות תקופתיות בידי המכון הביולוגי", אמר בסוף השבוע ל-TheMarker מנהל מינהל הדלק לשעבר במשרד התשתיות, אהוד יחיאלי. "אבל כולנו בסופו של דבר בני אדם", סייג היועץ יהושע קנטי, מי שעמד בראש ועדת הבדיקה ב-2005. "הדס"ל מושך חידקים, הטיפול הנדרש בתשתית מאוד קפדני, ולעתים מתרחשת רשלנות", הוסיף. אלא שבניגוד לניסיון העבר, האירו שלוש נורות אדומות את האפשרות כי הפעם, מדובר בתרחיש שונה.

2. לא מזוהה או לא ניתן לזיהוי?

בסוף השבוע תיקן המכון הביולוגי בנס ציונה את האבחנה המקורית שהופצה באשר להרכבו של החומר הצמיגי השחור שכיסה את הפילטרים בצנרת כניסת הדס"ל לנתב"ג, ובמיכליות תדלוק המטוסים. אם בתחילה סברו במעבדות הכימיות בארץ כי מדובר בחומר שחציו אורגני, הרי שכעת סבור המכון הביולוגי כי עיקר החומר הלא מזוהה הינו אנאורגני. לכן, פחתו משמעותית הסיכויים כי מקור הזיהום הינו מיקרוביולוגי.

נורת אזהרה שנייה נדלקה בעקבות חשיפת TheMarker ביום חמישי, לפיה בחודש האחרון התלוננו נהגים בקואופרטיב אגד כי נוזל שמנוני שחור מכסה את הפילטרים של מיכלי הדלק באוטובוסים. דגימות דלק שנטל אגד מן המשאבות בירושלים, חולון ובאשדוד - נשלחו למעבדה הכימית במכון לאנרגיה ולסביבה, ונמצאו תקינות. משום כך, לא הועברה התלונה לידיעת מנהל הדלק במשרד התשתיות.

היעדר התלונה הביא לחוסר האונים שהפגין המשרד ביום חמישי, נוכח הדיווחים אודות חשש מפני היקפי פגיעה גדולים יותר בענף הדלק. אלא שלפני שבועיים, התקבלה תלונה דומה גם מסניף אגד בחיפה. דגימה מן הדלק שם נשלחה כבר לשתי מעבדות במקביל. תוצאותיה עדיין לא התקבלו.

הנורה האדומה השלישית - והמדאיגה מכולן - היא שהן בדיקות הדס"ל שנעשו בימים האחרונים, והן דגימות הסולר ששלחה אגד - עדיין נמצאות תקינות. כלומר, בדיקות התקן השוטפות שנעשות כיום לדלק לסוגיו אינן מאתרות את הימצאותו של החומר הזר. למעשה, הוא התגלה רק במקום שבו הוזרם דלק בנפחים גדולים יחסית, ונערם על גבי מחסום פיזי מיוחד - דוגמת צנרת הדס"ל העמוסה בכניסה לנתב"ג, המתאפיינת במסננים דקים יחסית. כלומר, הרכבו המיוחד של החומר המסתורי חומק מן הפרמטרים הנבדקים בידי המעבדות. כך, למרבה החשש, ייתכן והוא מצוי במינון נמוך בכל הדס"ל ברחבי הארץ או חלילה גם ביתר התזקיקים.

3. המפתח בידיים של אגד

עם זאת, בשלב זה אין ודאות כי החומר הלא מזוהה שפגע בפילטרים של מיכלי הדלק באוטובוסים - זהה לזה שסתם את הפילטרים בצנרת הדס"ל לנתב"ג. אך אם תתקבל תשובה חיובית לשאלה זו, ההשלכות יהיו מהותיות. אוטובוסים מתדלקים הרי בסולר. היות שמתקני אחסון הדס"ל (קרוסין) והסולר הינם נפרדים - הרי שמקור הזיהום אינו במסוף הדס"ל בביל"ו או בצנרת ההולכה לנתב"ג.

כלומר, אם אמנם יתברר כי כמויות קטנות של החומר הלא מזוהה מצויות גם בסולר לתחבורה - הרי שמדובר במקור זיהום ראשוני יותר. למשל, בהליך הזיקוק שבוצע באחרונה באחד מבתי הזיקוק בחיפה או באשדוד - וזיהם את מערכות הייצור, ההולכה או האחסון הפנימיות. לחלופין, אפשר כי מדובר ביבוא משלוח של נפט גולמי או תזקיק הנגועים בהרכב כימי חריג שלא אותר עם בדיקתם בכניסה לארץ.

מקרה שכזה כבר אירע בתחילת העשור הקודם בבית הזיקוק באשדוד. באחד השבועות, החלו לזרום תלונות של נהגי המוניות באשדוד נגד תחנות הדלק בעיר. הנהגים התלוננו כי רכבי המרצדס שברשותם נתקעים בזה אחר זה לאחר התדלוק. לבסוף פוענחה התעלומה: בית הזיקוק, כך התברר, ייבא באותו הזמן משלוח של סולר מרומניה - שהיה חסר רכיב כימי מסוים. בדיקות התקינות שנערכו לסולר עם הגעתו לארץ לא גילו את היעדר הרכיב. הסולר שווק לצרכנים וגרם לשיתוק המנועים הרגישים יחסית של יצרנית הרכב הגרמנית.

4. האמנם היה מחדל?

לכל השאלות הלא פתורות הללו היו שתי תוצאות: קרקוע המטוסים ביום חמישי, ומבוכה. זאת, בין היתר, משום שאין כרגע כתובת ברורה לתלות בה את האשם ל"ניתוקה של ישראל מן העולם", רחמנא לצלן. לכאורה, כולם נהגו כשורה: הדלק שיוצא מבתי הזיקוק נבדק - ונמצא לכאורה תקין; חברת נכסי תעופה, האחראית על תשתית הולכת הדס"ל, העבירה למעבדות כנדרש את דגימות הדלק; משרדי הממשלה לא עודכנו שהדגימות התבררו כתקינות; המעבדות לא איתרו את מקור החומר, אך התריעו על כך שהצטברותו הולכת וגוברת; רשות שדות התעופה לא לקחה סיכון וקירקעה את המטוסים; תש"ן הממשלתית, המחזיקה בצנרות הארציות ובמסוף ביל"ו - לא מצאה ליקויים במתקניה, וגם לא חדירות חבלניות.

בכלל, ייתכן שיתברר כי החומר המסתורי הוא תוצר של ניקוי תמים במיכל דס"ל בודד של תש"ן. ייתכן שגילוי הרכב החומר ילמד כי ממילא לא היה לו כל סיכוי לחדור את המסננים בנתב"ג. ייתכן שיימצא כי אינו מסוכן, ומצוי במינון נמוך במיוחד. לכאורה, כולם יכולים לצאת "בסדר". לפחות עד שיגיעו ממצאי הבדיקה מגרמניה.

אלא שכבר כעת עולות שאלות קשות שמהן לא ניתן יהיה לחמוק - תהיה תוצאת הבדיקה אשר תהיה. הראשונה שבהן היא מדוע לא אותר החומר בבדיקות התקן השוטפות של המעבדות הכימיות ברחבי הארץ. כלומר, האם הפרמטרים שלפיהם מתבצעות הבדיקות השוטפות מכסים את כלל הרכיבים הנדרשים, ומעודכנים כנדרש מעת לעת?

השאלה השנייה נוגעת לאכיפת נוהלי הבדיקות. מדוע הוזעק המכון הביולוגי לבדיקת המיכלים והצנרות של הדס"ל - אם כבר ב-2005 נקבע כי המכון חייב בבדיקות תקופתיות של המיכול? האם המלצות ועדת הבדיקה דאז אמנם יושמו כנדרש, ובתדירות הנדרשת? השאלה השלישית נוגעת בזרימה אחרת - זו של המידע. כיצד ייתכן שמידע אודות אירוע חריג דוגמת כיסוי פילטרים בחומר צמיגי שחור לא מזוהה, הן בנתב"ג והן באוטובוסים - לא הועבר בזמן אמת למוקד אחד אשר יצליב ביניהם, וידליק נורה אדומה?

עוד לפני שמבקשים לתלות את אלה שעיכבו את אוהדי מכבי תל אביב בדרכם לפיינל פור, מן הראוי שתיבחן קודם שאלת האחריות המקדמית - כדי שאלה יוכלו בכלל לשוב ארצה בביטחון.

5. על ריכוזיות והפרטה

עיני הציבור וקברניטיו נשואות כעת לגרמניה. לשם, אור ליום שישי, שוגרה באמצעות חברת המשלוחים FedEx קופסה תמימה שבה אחד הפילטרים הנגועים מנתב"ג, אשר כוסה בחומר הצמיגי השחור והמסתורי. מה שלא הצליחו המעבדות הכימיות בישראל לעשות משך ארבעה ימים, כך מקווים בישראל, תצליח לעשות המעבדה הכימית של הצבא האמריקאי בפרנקפורט בתוך 48 שעות.

אלא שאת המשלוח הבהול לגרמניה לא שלח משרד התשתיות - אותו משרד שמיהר להכריז ביום חמישי בערב על ועדת בדיקה מטעמו. את החבילה לא שלח גם משרד התחבורה, אשר מיהר להכריז על כינון ועדת בדיקה נוספת משלו שעתיים לאחר מכן. בעוד ששני משרדים אלה עסוקים בלהתקוטט על הקמות ועדות, היתה זו דווקא קבוצת פז ששיגרה את המשלוח הבהול לגרמניה, ומימנה את הבדיקה היקרה מכיסה.

זהו לא המקום לפצוח במסע תודות לחברה הפרטית - אלא דווקא לקמט את המצח בדאגה. לא בכדי מיהרה פז להתחקות ראשונה אחר נסיבות זיהום הדלק. האופן התמוה שבו הופרטה שרשרת אספקת הדלק בשנים שחלפו - הפך אותה לחשודה המיידית באחריות למה שאירע.

פז היא זו שמחזיקה בצנרת יבוא הנפט הגולמי ממזח חברת החשמל באשדוד לבית הזיקוק הדרומי. החל ב-2006 היא גם הבעלים של בית הזיקוק באשדוד, וכן של חוות המיכלים ומתקני הניפוק שהוקמו בשטחו. פז מחזיקה גם במתקני אחסון תזקיקים וניפוקם במפרץ חיפה, ושותפה (21.5%) לבעלות במתקני פי-גלילות ברמת השרון. כמו כן, היא מחזיקה בצי מיכליות כביש דרך החברה-הבת פזמוביל.

באמצעות חברה-בת אחרת, פז נכסי תעופה, היא מחזיקה משום מה בצנרת הולכת הדס"ל בנתב"ג - ובאמצעות פז שירותי תעופה היא מספקת את שירותי התדלוק למטוסים. אם לא די בכך, הרי שגם בצד ניטור הדלק יש לפז נגיעה. זאת, למרבה האירוניה, דווקא בזכות המעבדה הכימית של המכון לאנרגיה ולסביבה (מכון הנפט) - אשר השותפות בבעלות עליו הן חברות הדלק.

למעשה, פרט לאותו מתקן אחסון זמני של דס"ל בצומת ביל"ו, ולצנרת המוליכה לנתב"ג - מחזיקה פז בכל שרשרת אספקת הדלק: החל מהגעתו כנפט גולמי לישראל, ועד תדלוק הדס"ל. בפוטנציה, היא זו שעשויה להיות האחראית ליבוא התזקיק המזוהם, לזיהום הדלק בהליך הזיקוק, לזיהום בצנרת בנתב"ג או במיכליות התדלוק - או אף להפצת הזיהום למגזרים אחרים. כיצד לפיכך הפכה פז לגורם האמון על החקירה?

הצבתה של פז בחזית בדיקת נסיבות האירוע נגועה לפיכך בניגוד עניינים מובהק. אלא שהאופן הריכוזי שבו איפשרה לה המדינה לטוות את אחזקותיה בענף, מלמד כי ייתכן שאין מנוס מכך. כיצד למשל תוכל המדינה לנהל הליך בדיקה אובייקטיבי וחף מהשפעות זרות - אם כל אחת מן המעבדות הפועלות בישראל נשענת על התשלומים השוטפים שמעבירה לה פז? כיצד תוכל המדינה לפנות למעבדה הכימית במכון הנפט? האם תסתכן מעבדה כימית, או מומחה פרטי כלשהו, בפגיעה בלקוח הגדול בענף?



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#