מדוע שר התחבורה לא מפריט את הרכבת? - דינמו - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

מדוע שר התחבורה לא מפריט את הרכבת?

20תגובות

 

>> היכן כל אבירי ההלאמות ומתנגדי ההפרטה? מדוע אין הם אומרים מלה וחצי מלה על התקלות הקשות והמסוכנות בחברה הממשלתית הנהדרת ששמה רכבת ישראל?

יש כאן דוגמה נהדרת לשירות ממשלתי שמקבל תקציבי עתק מהמדינה (יותר מ-20 מיליארד שקל) אך מספק שירות גרוע. אפילו שהם כבר קונים קרונות חדשים, מתברר שהקרונות הם בעלי תקן בטיחותי מיושן. חלם ממש.

היכן "החברתיים" שמקדשים כל פעילות ממשלתית-ציבורית ונלחמים נגד כל הפרטה? הרי הם יודעים שמדובר כאן בוועד עובדים מיליטנטי שבעצם מנהל את הרכבת ולא מאפשר להנהלה לבצע שום שינוי ושום רפורמה. העובדים כבר הזדרזו להודיע שלא יסכימו שתחזוקת צי הרכבות תעבור לידי ספקי הקרונות והקטרים. כי הם יודעים את העבודה טוב יותר. עובדה: ראו את כל התאונות האחרונות.

סדרת התאונות האחרונה היתה הסיבה להודעת שר התחבורה, ישראל כץ, מתחילת השבוע שרכבת ישראל תיסגר בתוך ארבעה חודשים, אם לא תוצג עד אז תוכנית להגברת בטיחות הנוסעים. אבל לא צריך להתרגש. שום רכבת לא תיסגר ושום קו לא יושבת. הרי אין שום בעיה להנהלת הרכבת להציג "תוכנית". יש להם מספיק דיו במדפסת. השאלה היא אם התוכנית תיושם ורמת הבטיחות תעלה. לפי דברי הוועד ולפי עופר עיני, אין לכך סיכוי רב. הם כבר הכריזו על סכסוך עבודה ברכבת.

סדרת התאונות באמת מפחידה: בדצמבר 2010 התלקחו קרונות באזור בית יהושע, אחר כך היתה תקלה בבלמים באזור באר יעקב, אחר כך דליפת סולר בתחנת ראשונים, בהמשך תקלת בלמים בשבי ציון ועוד תקלת בלמים בנמל התעופה בן גוריון. אך הקש ששבר את גבו של כץ היה ההתנגשות בין הרכבות דרומית לנתניה לפני שבוע.

כץ מבין שתדמיתו בסכנה ושהציבור יאשים אותו בתאונות, שעוד עלולות להיות חמורות יותר. לכן החליט לעשות מעשה. אלא שהוא לא הולך עד הסוף. הוא מנסה לבצע שינוי, אך לא מוכן לקחת את הסיכון הפוליטי הכרוך בכך. הוא אמנם מבקר בעקיפין ובזהירות את העובדים, אך בה בעת גם מצהיר ש"אני מאוד בעד עובדים, גם ברכבת, גם בנמלים, גם ברשות שדות העופה וגם במקומות אחרים". לכן גם מיהר להודיע שהוא מתנגד לתוכנית להפרטת הרכבת.

אז יהיו הרבה דיבורים והרבה תוכניות, אך שום דבר אמיתי לא יקרה. כי כץ מפחד לקדם את התוכנית האמיתית לפתרון: הקמת חברה בת לחשמול הרכבת, שתיישם את פרויקט החשמול בעשור הקרוב ביעילות ובמהירות ותתפוס את מקומה של הרכבת הישנה. בסיום התהליך ניתן יהיה גם להפריט את החברה וכך לעבור לעידן שונה לחלוטין של רמת שירות ובטיחות.

ראו מה קרה לבזק ברגע שעזבה את הסינור הממשלתי ונהפכה לחברה פרטית. פעם עמדנו בתור של 200 אלף איש לקו טלפון. כיום בזק היא אחת החברות היעילות במשק, עם שירות מהיר ויעיל, עם צמיחה והגדלת מצבת העובדים.

אבל כץ רוצה לרקוד על שתי החתונות. הוא אמנם רוצה לשפר את רמת הבטיחות, אך גם לא רוצה להרגיז את הוועדים. כי במרכז הליכוד סופרים אצבעות, ולוועדים הגדולים יש שם נציגות מכובדת.

לכן הרכבת יכולה לחכות. הקטר המוביל הוא הפוליטיקה ולא הבטיחות.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#