הופכים את הכיוון: השרים יאשרו הזרמת מים מותפלים לכינרת - אנרגיה ותשתיות - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הופכים את הכיוון: השרים יאשרו הזרמת מים מותפלים לכינרת

הורדת מחיר המים בשנים האחרונות הגדילה את צריכתם, ושנת בצורת חמישית ברציפות הביאה ל"מחסור החמור זה 100 שנה במים טבעיים" ■ תוכנית החירום כוללת הקמת שני מתקני התפלה ושיקום נחלים - אך אין בה פתרונות מיידיים ולא טיפול משמעותי בביקושים

72תגובות
כינרת בלי מים
ירון קמינסקי

הכפלת כמות המים המותפלים עד 2030, הקמת שני מתקני התפלה נוספים, בשורק ובגליל המערבי, ושיקום שבעה נחלים באזור הצפון בעלות של 73 מיליון שקל — אלה עיקרי התוכנית הלאומית להתמודדות עם הבצורת, שתונח היום לאישור שרי הממשלה. "רצף נדיר של חמש שנות בצורת, שהסתברותו 1:50 שנה, הביא את משק המים הישראלי למחסור החמור זה 100 שנה במים טבעיים", נכתב בהצעת ההחלטה.

כמות המשקעים השנתית בישראל

לראשונה, הממשלה צפויה להחליט על הזרמת מים מותפלים (בחלקם) מהמוביל הארצי לכינרת — לאחר שכמות המים שזרמו לכינרת השתוותה לכמות המים שהתאיידו מהימה ושנשאבו ממנה. לכן, החל בשנה הבאה, באופן מדורג, מים יוזרמו אל הכינרת — במטרה להגיע לנפח של 100 מיליון מ"ק מים לכינרת בתוך ארבע שנים.

לפי הצעת ההחלטה — שהוגשה על ידי שר האנרגיה, יובל שטייניץ, האחראי על מלאי המים בישראל — יש לאשר תוכנית דחופה להתמודדות עם הבצורת, לרבות אישור מסלול לקידום סטטוטורי של תשתיות מים. עם זאת, התוכנית אינה מפרטת כיצד אמורה ישראל להגיע ב–2020 ליעד התפלה של 750 מיליון מ"ק בשנה — כשהיא מפיקה כיום רק 585 מיליון מ"ק בשנה. כמו כן, התוכנית אינה כוללת צעדים קונקרטיים לטיפול בביקוש למים — למעט הקצאת כספים עבור קמפיין ההסברה לחיסכון במים.

לפי ההצעה, הצורך ביישומה של תוכנית דחופה נוצר בשל הבצורת הפוקדת את המשק זה חמש שנים. "הפגיעה העיקרית של מיעוט המשקעים היא באזור הצפון, כשמפלסי הכינרת שוברים שיאים שליליים של שנים רבות וספיקת המים במעיינות הדן נמצאת בשפל של כל הזמנים", נכתב בהצעת ההחלטה.

קמפיין רשות המים - דלג

ההצעה אינה מסבירה מדוע לא ננקטו צעדים משמעותיים יותר לאיזון ההיצע והביקוש, שהובילו למשבר המים. עם זאת, ההצעה מתהדרת בכך שללא הצעדים שננקטו בעשור האחרון, כמו הקמת מתקני התפלה והשבת מי קולחין, המצב היה חמור יותר.

עיקיר התכונית

הצריכה צפויה לגדול

הבעיה היא שתוכנית החירום שהממשלה צפויה לאשר מבוססת על מים מותפלים, שלא יהיו זמינים בשנים הקרובות, לנוכח הזמן הנדרש להקמת מתקני התפלה, ולא ברור אם צעדים אחרים יניבו חיסכון. ב–2018 כבר קוצצה מכסת המים לחקלאים, וב–2019 הם צפויים לספוג קיצוץ נוסף. הקיצוצים עשויים להגיע גם לציבור הצרכנים הביתי, כפי שהתריע בעבר יו"ר רשות המים, גיורא שחם.

"אם גם 2019 תהיה שנת בצורת, תהיה בעיה באספקת מים לבתים", אמר שחם. לדבריו, אם מדובר בבעיה אקלימית ולא בארוע נדיר של רצף שנות בצורת, יהיה צורך בהגדלה מהירה יותר של מתקני ההתפלה, כאשר "הקמת מתקן של 200–300 מיליון מ"ק עולה 3 מיליארד שקל, וזה גם מזהם גדול".

עוד עולה מהצעת ההחלטה כי דווקא בשנות המשבר במשק המים עלתה הצריכה הביתית בכ–150 מיליון מ"ק בשנה. "הצריכה באזור עולה וצפויה לעלות עוד ברחבי אגן הים התיכון — במסגרת הסכמים בין־אזוריים, החלטות ממשלה לפיתוח רמת הגולן, מימוש יעדים לאומיים בחקלאות וגידול טבעי של האוכלוסייה", נכתב בהצעה.

התוכנית קובעת יעד התפלה שנתי של 750 מיליון מ"ק לפחות עד 2020, לעומת 585 מיליון מ"ק שמותפלים כיום בחמישה מתקנים. בנוסף, עודכן יעד ההתפלה ל–2030 ל–1,100 מיליון מ"ק לשנה. לפי דברי ההסבר, היעד נדרש "בין השאר גם לאור שיקולים גיאו־פוליטים באזורנו". תוספת ההתפלה השנתית עד 2024 לא תפחת מ–300 מיליון מ"ק, ותתבסס על הקמת שני מתקני התפלה נוספים — בנחל שורק ובגליל המערבי. בשנים האחרונות לא הצליחה הממשלה לקדם הקמת מתקן התפלה בגליל המערבי, לנוכח התנגדות התושבים באזור.

לצורך הקמת מתקן ההתפלה בגליל המערבי, שיתפיל 100–200 מיליון מ"ק בשנה, יפרסם החשב הכללי באוצר, בתיאום עם רשות המים, מכרז בשיטת PPP (היזם בונה מכספו), ומוסדות התכנון יידרשו לתת קדימות להקמתו. מכרז נוסף שיפורסם יהיה להקמת מתקן התפלה בנחל שורק, שתפוקתו לא תפחת מ–150 מיליון מ"ק בשנה. לוח הזמנים להקמת המתקנים ייקבע על ידי רשות המים, לא יאוחר מסוף מארס 2020. אם עד מועד זה לא יגיע מפלס המים של המקורות הטבעיים לקו הירוק, יוגדל יעד ההתפלה ל–2030 ל–1,200 מיליון מ"ק בשנה או יותר. החלטה סופית תתקבל ברשות המים עד סוף יוני 2023.

קיצור הליכי קידוח ושיקום נחלים

בנוסף, לפי ההצעה, רשות המים תחויב להגדיל את תקציב הפעולות להקטנת הביקוש למים ולעידוד חיסכון במים בטווח הקצר מ–10 מיליון שקל שתוקצבו ל–2017 בעוד 17.6 מיליון שקל בטווח הקצר. עוד קובעת ההצעה, כי מינהל התכנון באוצר יקדם פתרונות לקיצור הליכים נדרשים בקידוחי מים, לרבות פטור מהיתר בנייה למתקנים נלווים. חברת מקורות תידרש להתאים את תוכנית הפיתוח התלת־שנתית שלה לשינויים המוצעים.
רשות המים תהיה אחראית להזרמת מים לכינרת בנפח של 30 מיליון מ"ק בשנה עד סוף יוני 2020, ולהזרמה של 100 מיליון מ"ק לפחות עד סוף יוני 2022; היא תבצע תוכנית שיקום לשבעה נחלים בצפון, בעלות של 73 מיליון שקל, מהם 66 מיליון שקל מתקציבה ו–7 מיליון שקל מתקציב משרד האנרגיה. מדובר בנחלים בצת, געתון, קישון, נעמן, חדרה, עינן וציפורי.

כמו כן, רשות המים תידרש  לבצע בדיקת כדאיות כלכלית לחיבור אזורים בגליל, המנותקים ממערכת המוביל הארצי, שמתבססים על מקורות מים טבעיים — לאור התייבשות המקורות. מרבית היישובים ממוקמים ברמת הגולן, אזור מעלה כינרת והגליל המערבי. הבדיקה תסתיים עד סוף 2018.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#