רפורמת החשמל אושרה פה אחד בממשלה: 7 מיליארד שקל - שהציבור יממן - אנרגיה ותשתיות - TheMarker

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

רפורמת החשמל אושרה פה אחד בממשלה: 7 מיליארד שקל - שהציבור יממן

רפורמת הענק תמומן דרך תעריף החשמל. היא אושרה פה אחד - אף ששרי הבית היהודי נפתלי בנט ואיילת שקד הביעו התנגדות למתווה המוצע, וכך גם שר הפנים אריה דרעי מש"ס ■ כחלון: "שבע ממשלות ישראל הקודמות כשלו באתגר, האזרחים ייהנו מתחרות"

73תגובות
עובדי חברת החשמל
דוברות חברת החשמל

הממשלה קיימה היום (א') דיון סוער ברפורמה במשק החשמל - ובסופו אישרה אותה. בתחילה הועלו כמה התנגדויות ושאלות למתווה המוצע מצד שרי הבית היהודי נפתלי בנט ואיילת שקד הביעו התנגדות ושר הפנים אריה דרעי מש"ס. ואולם בסופו של דבר הרפורמה אושרה פה אחד. עלותה הכוללת של הרפורמה - 7.1 מיליארד שקל. כולה תמומן על ידי הציבור - דרך תעריף החשמל.

כעת יועברו חלקים מהרפורמה לאישור חקיקה בכנסת, שם צפוי להתפתח דיון נוסף סביב היתרונות והחסרונות של הרפורמה - ככל הנראה בעיקר סביב השאלה מדוע הציבור צריך לממן הרפורמה. חברי הקואליציה כבר הצהירו שלא יפרקו את הממשלה בגלל הרפורמה. 

נתניהו הבהיר בישיבה כי "עדיף רפורמה על היעדר רפורמה, מכיוון שיש בה חלקים טובים למשק החשמל". ראש הממשל הדגיש כי יש צורך להגביל את יכולת העובדים לשבש רפורמות ממשלתיות, והעלה עם שרת המשפטים, איילת שקד, את האפשרות שתהיה חקיקה נפרדת בנושא. עם זאת, לא הוחלט בשלב זה על קידום בפועל של חקיקה להגבלת זכות השביתה במשק.

השרה שקד אמרה במהלך הישיבה כי "יש בעיות ברפורמה, כפי שדיברנו. אבל האויב של הטוב זה המצוין. 22 שנה מנסים לעשות שינוי ולא מצליחים. לכן, אצביע בעד למרות החסרונות".

רפורמת החשמל חברת החשמל

הרפורמה עלתה היום לדיון בממשלה, אף שלא הוצגה לפני כן לשמיעת עמדות הציבור. בישיבה אמורים היו להשתתף אדריכלי הרפורמה שעבדו תחת מכבש לחצים פוליטי כבד, ובהם מנכ"ל משרד האוצר, שי באב"ד — יד ימינו של השר משה כחלון, שהרפורמה צפויה להיות פסגת שיתוף הפעולה האסטרטגי שלו עם יו"ר ההסתדרות, אבי ניסנקורן.

בשבועות האחרונים נעזרו אדריכלי הרפורמה בכל טריק אפשרי כדי להטמיע בתודעה הציבורית שהיא עניין סגור ובשל, שיש רק לאשר בלי להתפלפל על הפרטים — מה שלא בהכרח נכון. נציגי הממשלה אמנם טרחו רבות סביבה ואף רשמו הישגים, אולם יש בה עדיין חורים ופגמים שמאיימים על תכליתה.

למרבה האירוניה, הליקויים האלה פורטו במכתב ששיגר יו"ר רשות החשמל, אסף אילת, על דעת משרד האנרגיה ואגף תקציבים במשרד האוצר. זאת, כשכל אלה חוששים מפני תרחיש שלפיו הישגי הרפורמה יטורפדו בהיעדר ביטחונות — ובה בעת מסכימים כי יתרונות הרפורמה עולים על חסרונותיה.

הרפורמה כוללת מכירת חמש תחנות כוח על ידי חברת החשמל, לצד היתר לבניית שתי תחנות חדשות בידי החברה; הוצאה של יחידת ניהול המערכת מהחברה — זו שגרמה לבלימת כניסתם של מתחרים בייצור; הפחתת כוח האדם ב–1,800 עובדים בתמורה להטבות בסך 6.4 מיליארד שקל לעובדים; הפחתת החוב של חברת החשמל; והגמשת ניהולה השוטף של החברה. עלות כלל צעדי הרפורמה תסתכם ב—7.1 מיליארד שקל — ואלה יושתו על ציבור צרכני החשמל דרך תעריף החשמל.

כל אלה מותנים בכך שהמדינה תמשוך את העתירה שהגישה אשתקד לבג"ץ במטרה לרסן את זכות השביתה בחברת החשמל — וביתר המונופולים במשק.

שר האוצר, משה כחלון אמר: "לפני 22 שנים התקבלה החלטת ממשלה לעשות רפורמה בחברת החשמל. צריך להגיד את האמת - שבע ממשלות ישראל הקודמות כשלו באתגר. אני יודע שכולם עסוקים במי ניצח ומי הפסיד, אבל אני יכול כבר לגלות לכם מי המנצחים האמיתיים: אזרחי ישראל. התעקשנו לאפשר ליצרנים הפרטיים למכור חשמל ישירות לאזרחים כי מגיע להם ליהנות מהתחרות וירידות המחירים שיבואו בעקבותיה לא פחות מלמגזר העסקי".

שר האנרגיה, יובל שטייניץ אמר: "הרפורמה שהגשנו היום לממשלה טובה בהרבה ממה שגובש בעבר, והיא סוללת את הדרך ליצירתו של משק חשמל יעיל, תחרותי ומודרני בעתיד, ולזירוז המהלך שהתחלתי בו של סגירת התחנות הפחמיות ושל הפחתת זיהום האוויר בישראל".

9 דברים שכדאי לדעת על רפורמת הענק במשק החשמל

1. מדוע הציבור יממן את הרפורמה ולא האוצר — בניגוד לרפורמות עבר?

תשובות נציגי הממשלה: "מהי קופת המדינה אם לא כיסי הציבור"? טוענים במשרד האוצר. לגבי חלופה שחברת חשמל תיטול הלוואה השיבו, כי אינם מוכנים לכך שחברת החשמל תעמיס על עצמה עוד הלוואה שעלולה למוטט אותה, שהרי מטרת הרפורמה היא להקטין את החוב של החברה, לא להגדיל אותו.

בנימין נתניהו ונפתלי בנט בכנסת, בנובמבר
אמיל סלמן

לטענתם, הרפורמה מממנת את עצמה, היות שכנגד תשלום פיצויי פיטורים, מענקים ותוספת לפנסיה בסך 6.4 מיליארד שקל — חברת החשמל אמורה לחסוך 6 מיליארד שקל מביטול תשלומי שכר ל–1,800 תקנים שייגרעו לאורך שמונה שנות הרפורמה ממצבת כח האדם.

התשובה האמיתית: הסיבה לכך שמימון הרפורמה בחברת החשמל ייפול על הציבור היא משום שכך התאים כמעט לכולם. משרד האוצר לא רצה להוציא 7 מיליארד שקל מקופתו, וחברת החשמל לא רצתה להגדיל את התחייבויותיה. לכאורה, חברה לא אמורה להשית עלויות שינוי מבני על לקוחותיה, אלא לממנו ממקורותיה או באמצעות הלוואה "צבועה" לצורך זה.

אלא שהאזרח הקטן — זה שמימן במשך שנים את חוסר היעילות של חברת החשמל, יידרש עתה לשלם בפעם השנייה — גם עבור הפתרון שיעילותו מוטלת בספק, וזאת מבלי שיקבל כל התחייבות לכך שהמימון שהעמיד לטובת חברת החשמל אכן יחזיר את עצמו.

למעשה, טוענים באוצר, מה שחברת החשמל זקוקה לו היא "הלוואה" להתנעת התשלומים הראשונים שלה עד שתשיג חיסכון משמעותי — בתנאים הנוחים מאוד שמספק הכיס הציבורי.

החלופה: משרד האוצר יממן את הרפורמה דרך תקציב המדינה — כך שיידאג גם ליישומה. חלופה אחרת היא שחברת החשמל תיטול הלוואה, ורשות החשמל תכיר בריבית שלה במחיר החשמל. כך, אם יתרונות הרפורמה אמנם יכסו את ההלוואה, הציבור יישא בעלויות הריבית (ובפריסה לעשר שנים) — מבלי להיות חשוף להוצאה הכוללת.

עוד משהו: העובדה שהציבור יממן את הרפורמה היתה ידועה לכולם כאשר משרדי האוצר והאנרגיה כינסו לפני כמה שבועות מסיבת עיתונאים לרגל חתימה על הרפורמה, שבסופו של דבר לא התבצעה. זה לא הפריע לשר האנרגיה, יובל שטייניץ, להכריז בהתרגשות, בעודו נועץ עיניו במצלמות הטלוויזיה, כי "הרפורמה מממנת עצמה לחלוטין ומצמצמת את מצבת כוח האדם בצורה משמעותית...שום דבר לא נופל על הציבור".

2. איזו רפורמה הממשלה באמת רצתה?

תשובת נציגי הממשלה: כמו במתווה הגז, גם כאן מושכים הקברניטים בכתפיהם וטוענים כי "זה המרב שניתן היה להשיג בנסיבות הקיימות" — וכי עדיין מדובר בשיפור ניכר לעומת הרפורמה שהוצגה לפני כארבע שנים (רפורמת יוגב).

התשובה האמיתית: הרפורמה הראויה מבחינת הרגולטורים תועדה במסמכים שעברו בין משרדי האוצר והאנרגיה מ–2016 עד ספטמבר 2017. היו אלה שתי גרסאות של רפורמה, שהמשותף להן הוא הוצאת חברת החשמל ממקטע הייצור, למעט המשך הפעלת תחנות הפחם כגיבוי. זה מה שהיה אמור למקד את החברה בפיתוח תשתיות הולכה וחלוקה — פעילות שאותה הזניחה החברה במשך שנים כדי לכסות את חובותיה. בנוסף, הוצע להוציא את ניהול מערכת החשמל מידי המונופול הממשלתי כדי להבטיח העדר ניגודי עניינים במשך שנות הרפורמה, עד שהחברה תשלים את מכירת תחנות הייצור שלה.

יחידת ניהול המערכת היא הלב של ניגוד העניינים של חברת החשמל, שכן היא שמחליטה איזה יצרן יחובר לרשת. מכיוון ששחברת החשמל גם מייצרת חשמל, ברור שתבחר לתת לעצמה עדיפות על חשבון המתחרים.

החלופה: להוציא את חברת החשמל באופן מוחלט מתהליך ייצור החשמל ולהפקיד בידיה את האחריות על הקמת התשתיות ועל תחזוקתן בלבד. זאת, תוך הפיכתה לחברה שאינה נגועה בניגודי עניינים.

3. אז למה הרפורמה רוככה?

תשובת נציגי הממשלה: אי־אפשר היה להשיג מה שהממשלה רצתה, מכיוון שעובדי החברה התנגדו בתוקף.

התשובה האמיתית: מפגש בין שר האוצר כחלון ליו"ר ההסתדרות, ניסנקורן, באוקטובר 2017, הוביל למהפך בעמדת הממשלה ולרפורמה מרוככת. חברת החשמל ועובדיה גיבשו את המתווה שלהם לרפורמה, שכלל בין השאר את השארת תהליך הייצור בחברה, הוצאת יחידת ניהול המערכת ומתן אפשרות לחברה להיכנס לתחומים חדשים. וראו זה פלא: מתווה עקרוני זה בדיוק הוא שסוכם כעת, אחרי משא ומתן ממושך בין הצדדים.

כך, הרפורמה הנוכחית משאירה את חברת החשמל מונופול בכל מקטעי החשמל במשקה (ייצור, הולכה, חלוקה ואספקה). "הרפורמה אינה מבטיחה הפרדה מקטעית מלאה במשק החשמל, ולכן משמרת מידה מסוימת של ניגוד עניינים", כתב אילת במכתב לשטייניץ לקראת הדיון הממשלתי ברפורמה. לתובנות של אילת שותפים גם אדירי ונציגי אגף התקציבים במועצת רשות החשמל, שאישרו את שנכתב במכתב.

החלופה: להקשיח את עמדות הממשלה ולחזור לשולחן הדיונים. כזכור, מעל לשולחן המשא ומתן מרחפת עתירת הממשלה לבג"ץ להגבלת זכות השביתה של העובדים, שמהווה איום אסטרטגי על ההסתדרות.

4. האם הרפורמה מבטיחה פיתוח מהיר של רשת ההולכה והחלוקה המיושנת?

תשובת נציגי הממשלה: התשובה הרשמית — כן. התשובה במכתב הרגולטורים הבכירים אילת ואדירי במכתב לשטייניץ: "מתן הבלעדיות לחברת החשמל במקטעי רשת ההולכה והחלוקה — ללא עיגון האפשרות להקמה על ידי גורמים אחרים — מגבילה את היכולת להבטיח האצה של פיתוח הרשת לפי צורכי המשק".

על כך עונים נציגים אחרים כי לא ניתן לכפות על העובדים גם מכירת תחנות, גם הוצאת ניהול המערכת וגם לאיים עליהם. בנוסף, העובדים העלו תרחישים שהרשת לא תפותח שלא באשמתם, כמו במקרה של בעיות מול הבדואים בנגב שעלולים למנוע הנחת קווי חשמל. לכן הוסכם לא לכפות עליהם הסכמה מראש לתחרות.

התשובה האמיתית: לא לגמרי. לרפורמה לא צורפו ערבויות ביצוע, או סנקציות של הוצאת הייצור לחברה מתחרה במקרה העובדים ישובו ויטרפדו את פיתוח הרשת. גם מכתב של מנכ"ל משרד ראש הממשלה, אלי גרונר, ושל היועץ הכלכלי לנתניהו, אבי שמחון — לא עזר. העובדים סירבו להסכים לדון בסעיף כזה.

הסירוב של העובדים מעורר מיד חשד שכוונותיהם לכאורה אינן טהורות, שהרי אם הם באמת מתכוונים לפתח את הרשת כפי שסוכם בה כדי להכניס אליה מתחרים — מדוע הם מסרבים לסנקציות למקרה היפותטי שהרשת לא תפותח?

החלופה: ברפורמה שמקדם הריבון בעבור טובת כלל הציבור אין מקום לפשרות שעלולות לפגוע בציבור בעתיד. לכן צריך להוסיף לרפורמה את האפשרות לכניסת חברה מתחרה לפיתוח התשתיות. זה יוכל משפטית למנוע מעובדי חברת החשמל ומההסתדרות לשבש את העבודה ולשבות נגד הכנסה של חברות מתחרות.

אפשר גם להרחיק לכת ולנהוג לפי ההצעה שהעלו של גרונר ושמחון במכתבם: הקמת הרשת תתבצע במכרזים תחרותיים, ובסוף הבנייה התשתית תועבר לניהולה ולתפעולה של חברת החשמל.

5. האם הושג היעד האסטרטגי של הוצאת ניהול המערכת מחברת החשמל?

תשובת נציגי הממשלה: היעד הושג, זה ההישג הגדול ביותר של הרפורמה.

התשובה האמיתית: היעד האסטרטגי כמעט הושג, אלא שהמעט שנותר בידי חברת החשמל עלול לטרפד את כל ההישג. הרעיון בהוצאת הניהול הוא ניטרול ניגודי עניינים. אבל הרפורמה מאפשרת לחברת החשמל להקים יחידה חלופית שגם היא תעסוק בניהול המערכת, בלי שפורטה חלוקת העבודה בין שתי היחידות. הרגולטורים הבכירים אישרו במכתב לשטייניץ כי הכפילות תוביל למצב בו יהיו שני מפקחים על רשת ההולכה — מה שיחייב רמת תיאום גבוהה כדי להבטיח את אמינות האספקה ואת שרידות המערכת לאורך זמן.

החלופה: לפרט בדיוק מה תוכל לעשות היחידה החדשה של ניהול המערכת בחברת החשמל, לפני חתימה על הרפורמה.

כמו כן, יש לדאוג שגם חברת הניהול החדשה שתוצא מידי מונופול חברת החשמל — ותהיה לחברת ממשלתית נפרדת ועצמאית — לא תיהפך בעצמה ל"חברת שאלטר" מנופחת.

6. האם ראוי לאפשר לחברת החשמל להיכנס לתחומים חדשים בעתיד?

תשובת נציגי הממשלה: אין סיבה לא לאפשר לחברה להתפתח לתחומים חדשים אחרי שהבטיחה להשקיע בתשתיות.

התשובה האמיתית: במכתבם של אילת ויתר הרגולטורים צויין כי יש סכנות בהרחבת פעילותה של חברת החשמל, בתחומים כמו הקמת מתקנים לאגירת חשמל, התקנת מונים חכמים, מכירת שירותי סייבר ובית חכם וקידום יזמות בחו"ל. הרחבת הפעילות של החברה טומנת בחובה כמה סיכונים, בהם ניגוד עניינים שיפגע בפיתוח שוק אגירת האנרגיה. לצד זה תסיט החברה את משאביה מפיתוח רשת ההולכה והחלוקה — שהוא מטרת הרפורמה — לתחומים אחרים. עיסוקים אלה גם עלולים לפגוע באיתנות הפיננסית של החברה.

החלופה: על החברה להיכנס לתחומים חדשים ולהתפתח בהם רק לאחר שתעמוד באבני דרך מחמירות של פיתוח רשת ההולכה והחלוקה. ואולם אין לאפשר לה בלעדיות בהתקנת מונים חכמים.

7. האם הרפורמה מבטיחה מקטע אספקה תחרותי?

תשובת נציגי הממשלה: הרפורמה מבטיחה תחרות באספקה כבר ב–2018.

התשובה האמיתית: הרפורמה מאפשרת לשר האנרגיה לקבוע בעתיד את שיעור התחרותיות במקטע — כלומר את חלקן של חברות פרטיות שירצו למכור לצרכני הקצה חשמל ממקורות שונים, בעבור הנחה משתנה.

אלא שכפי שראינו בעבר, חברת החשמל ועובדיה יכולים לכפות דעתם על פוליטיקאים.

החלופה: להוסיף לרפורמה לוח זמנים מפורט לפתיחת התחרות במקטע ולא להשאיר אותו לשיקולי שר בלבד.

8. האם נכונה ההצהרה כי "זו הרפורמה הממשלתית הכי טובה והכי זולה"?

תשובת נציגי הממשלה: לא ניתן להשיג רפורמה טובה יותר. אמנם לא השגנו הכל, אבל השגנו יותר מבעבר.

התשובה האמיתית: אין זה משנה כלל אם הרפורמה טובה מקודמותיה. מה שחשוב זו השאלה אם הרפורמה הנוכחית מגשימה את היעדים העיקריים שלה. ההישגים של הרפורמה תלויים על בלימה ואינם "יצוקים בבטון". הרפורמה אכן מעניקה לעובדים פחות מקודמותיה ואף מעגנת את התמורה באבני דרך בהתקדמות הרפורמה, וזהו הישג נאה לממשלה.

הפתרון: לסגור את הפרצות כך שתובטח השגת יעדי הרפורמה במלואם, ולכסות את עלויותיה בהתאם לאבני דרך בלתי־ניתנות לערעור פוליטי.

9. האם הרפורמה מחזקת את כוחה של חברת החשמל או מקדמת תחרות?

תשובת נציגי הממשלה: הרפורמה מקדמת משק חשמל מפותח, תחרותי ומודרני.

התשובה האמיתית: הרפורמה מחזקת את חברת החשמל מכל הבחינות, והופכת אותה לחברה יותר יעילה עם נטל חוב מופחת. זה טוב ליציבות הכלכלית במשק, אך לא לתחרות במשק החשמל. החברה נותרת שחקנית משמעותית בכל המקטעים. אם הרפורמה תתממש, יירד חלקה בייצור אך במעט, ומנגד יישאר המונופול המוחלט שלה בהולכה ובחלוקה ואף תתחזק במגעיה מול הצרכנים במיגוון אפיקים חדשים, לצד הישארותה כמונופול גם באספקה.

הפתרון: לחזק את החברה מבחינה פיננסית אך לסייג את התרחבותה למגוון תחומים, כך שתובטח תחרות יותר מובהקת במשק החשמל.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#