רק 53 מפעלים מתוך 500 חוברו לגז טבעי - והמשק מפסיד 2.3 מיליארד שקל בשנה - אנרגיה ותשתיות - TheMarker

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

רק 53 מפעלים מתוך 500 חוברו לגז טבעי - והמשק מפסיד 2.3 מיליארד שקל בשנה

פורסמו הקריטריונים של מקצה המענקים הראשון להאצת חיבור מפעלים לגז, בסך 200 מיליון שקל ■ הכלכלן הראשי של BDO: "תשתית הולכת הגז לצרכני הענק כמו בזן נבנתה כפרויקט לאומי, אך רשת החלוקה לצרכנים האחרים נותרה בידי כוחות השוק"

20תגובות
מפעלי בזן במפרץ חיפה
פנחס מועלם

627 מפעלים, בתי חולים, בתי מלון ומוסדות ממלכתיים היו אמורים לעבור לשימוש בגז טבעי בעשור האחרון. בפועל, רק 10% מהם חוברו לגז טבעי על ידי שש חברות חלוקת הגז שהיו אמורות לעשות זאת — כך עולה מבדיקת TheMarker. העיכוב בחיבור לגז טבעי, לצד העלייה במחיר הנפט בחודשים האחרונים, פוגעים ברמת התחרותיות של מפעלים רבים.

לפי נתוני משרד האנרגיה, שהתקבלו בעקבות עתירה על בסיס חוק חופש המידע שהגישה עמותת הצלחה, עד סוף 2017 אמורים היו להתחבר לגז טבעי כ-494 מפעלים, אולם בפועל חוברו 53 בלבד. שמונה מפעלים נוספים נהנים מגז דחוס, שעולה יותר מגז טבעי אך פחות מסולר או מגז בישול (גפ"מ).

הסיבות לעיכוב בחיבור המפעלים נובעות בחלקן משיקולים קצרי טווח של המפעלים, מהתקופה שבה מחיר הנפט היה נמוך וההשקעות בהסבה לשימוש בגז טבעי הסתכמו במיליוני שקלים. גורם אחר לעיכוב הוא חברות חלוקת הגז עצמן, שלא טרחו לבצע את המשימה שהוטלה עליהן על ידי המדינה משלל סיבות ותירוצים, חלקם מוצדקים.

משרד האנרגיה מנסה כעת לתקן את טעויות העבר באמצעות מענקים לחברות החלוקה, שיזרזו את פעולות החיבור. הסיוע הממשלתי ב–2018–2019 הוא 525 מיליון שקל. אתמול פירסם משרד האנרגיה את הקריטריונים למקצה המענקים הראשון, בסך 200 מיליון שקל. אלה כוללים מסלול בהיקף של 120 מיליון שקל לחיבור מואץ של צרכנים קטנים, וכן מסלול לשידרוג קווי חלוקה, שעשוי להגיע ל–60–80 מיליון שקל.

הקול הקורא כולל לראשונה גם סנקציות. אם חברה לא תעמוד בהתחייבויותיה, הממשלה תוכל להפקיע ממנה אזורי חלוקה, לחלט ערבויות, להטיל עיצום כספי ואף לבטל את רישיון החלוקה. באחת מהחברות אמרו בתגובה לפרסום כי "החברה תבחן בימים הקרובים את הקריטריונים ותראה אם הם מאפשרים לפתור את הבעיות שהתעוררו במימון ובאישורים שלא התקבלו".

לפני כעשור קיבלה הממשלה החלטה לחבר את מפעלי התעשייה בישראל לגז טבעי, והמשימה הוטלה על שש חברות חלוקת הגז הפועלות כמונופולים אזוריים מ–2009. סופר אנג'י בבעלות סופרגז ושפיר הנדסה קיבלה ב–2009 את אזור המרכז וב–2013 התרחבה לחדרה, נתניה, עפולה, נצרת, מגדל העמק באמצעות חברה אחות, סופר אנג'י חדרה והעמקים.

נגב גז טבעי קיבלה ב–2009 רישיון לחיבור צרכנים באזור באר שבע, אופקים ודימונה. ב–2012 התרחבה באמצעות חברה אחות, גז טבעי דרום, לאזור אשדוד, אשקלון וקרית גת; חברת מרימון קיבלה ב–2013 את אזור חיפה, צפת, נהריה, כרמיאל, טבריה והקריות, וב–2016 התרחבה באמצעות החברה האחות רותם לאזור ירושלים.

התחייבויות החברות לחלוקת גז טבעי לעומת החלוקה בפועל

יושבים על הגדר ומחכים למענק

בין חברות החלוקה, הצרכנים ומשרד האנרגיה נשמעים בשנים האחרונות חילופי האשמות וטענות על הונאה וחוסר משילות. חברות החלוקה תולות את אי חיבור המפעלים בחסמים רגולטוריים — וגם במפעלים שמתחמקים מהחיבור, או כאלה שהתחברו רק כדי לקבל מענק ממשלתי, אבל בפועל לא צורכים גז טבעי אלא דלק אחר, משום שהוא זול יותר. בנוסף, בחברות החלוקה טוענים כי בשנים האחרונות חלק מהמפעלים נסגרו או עברו לאזור חלוקה אחר. עם זאת, בחברות מודים כי ההערכות הכלכליות שעמדו בבסיס הצעתן במכרז החלוקה היו מוטעות, והפכו חלק מקווי החלוקה ללא כדאיים, בין השאר בגלל שינויים בדרישות של רשות הגז.

בתעשייה טוענים כי חברות החלוקה ידעו מראש שההצעות שהגישו למכרזים אינן ריאליות, ושכעת הן מחכות שהממשלה תמצמץ ראשונה ותזרים להן תמיכות במאות מיליוני שקלים — מה שאכן מתרחש בימים אלה.

משרד האנרגיה, שהערים תחילה דרישות רגולטוריות מוגזמות, לטענת חברות החלוקה, הפך את עורו והחל לשתף אתן פעולה. החברות עדיין יושבות על הגדר וממתינות לראות אם המענקים המובטחים ייצאו מקופת האוצר.

מחדל החיבור לגז התאפשר משום שמשרד האנרגיה לא אכף את מימוש ההתחייבויות החוזיות של חברות החלוקה. בתקציב 2018–2019 הוקצו לכך כ–200 מיליון שקל, ואולם לטענת מקורות בתעשייה, הממשלה התעכבה בפרסום הקריטריונים למתן ההטבות.

במשרד האנרגיה אמרו אתמול כי אין כל פיגור בהעברת הכספים וכי מדובר בתקציב ל–2019 שהמשרד הצליח להקדים חלק ממנו ל–2018. עם זאת, בתקציב 2018 קיבל המשרד 150 מיליון שקל לחיבור מפעלים מרוחקים, ומתוכו נעשה עד כה שימוש רק ב–45 מיליון שקל. במשרד אמרו כי שאר הכספים יועברו בקרוב.

כמו כן, נראה כי משרד האנרגיה שינה את הגישה ועתה הוא מתמקד בפרישת התשתית לאורכה ולרוחבה של הארץ ופחות במספר המפעלים המתחברים. מפעלים בוחרים להתחבר לגז או לא בהתאם לשיקוליהם הפרטניים. עבור חלקם, ההסבה לגז יקרה או שאין באפשרותם להשבית את המפעל למשך תקופת ההסבה, ואילו לאחרים נוח להמשיך להשתמש במזוט כיוון שהאנרגיה אינה מרכיב מהותי בתשומת הייצור שלהם.

גם בחברות החלוקה מסתכלים כיום באופן שונה על השוק לעומת תחילת העשור ובודקים קשת רחבה יותר של מתחברים פוטנציאלים לגז, כמו בתי חולים. לדברי מקור בתעשייה, "יש אלפי צרכנים מסחריים, חקלאים, אולמי שמחות — כולם יכולים להתחבר לגז. התעשייה בישראל אינה יכולה לסחוב על גבה רשת חלוקה. חייבים לחזק צרכנים נוספים בתחומי התחבורה, המסחר והמשק הביתי. בלי זה לא יהיה קיום לענף חלוקת הגז".

מפעל סלטי צבר בקרית גת, המחובר לגז טבעי
אייל טואג

הגדולים והחזקים מחוברים כבר מ–2010

במשק פועלות שש חברות חלוקת גז שאמורות היו לחבר את רוב הצרכנים לרשת החלוקה עד סוף שנת 2017. על פי נתונים שהתקבלו ממשרד האנרגיה, חברת מרימון התחייבה ב–2013 לחבר 155 צרכנים בצפון — ובהם רדימיקס, אקרשטיין, גולן מוצרי פלסטיק, ויסוצקי, ורד הגליל, עלית, פרי גליל, אבן קיסר וגלידות שטראוס. בפועל, החברה חיברה עד כה מפעל אחד בלבד, ספנטאק.

החברה האחות, רותם גז טבעי, התחייבה ב–2016 לחבר החל ב–2020 51 צרכנים באזור ירושלים — ובהם הכנסת ובנק ישראל. בענף טוענים כי החברה מתעכבת בהנחת צנרת החלוקה, ולכן ספק רב אם תעמוד ביעדיה.

חברת גז טבעי דרום התחייבה ב–2012 לחבר 62 צרכנים באשדוד, אשקלון, שדרות, קרית מלאכי וקרית גת, ובהם קבוצת יבנה, עוף קור, עלית, נגב טקסטיל, קיבוץ גת ואבן וסיד. בפועל, חוברו 13 מפעלים ובהם אינטל, תפוגן וקרלסברג.

סופר אנג'י התחייבה ב–2009 לחבר 130 צרכנים במרכז לגז טבעי — ובהם תנובה, עלית, קוקה קולה, התעשייה האווירית, בתי החולים איכילוב, וולפסון ורבין, ובתי מלון כמו הילטון וקרלטון. רק שלושה מפעלים חוברו עד כה: נשר, פוליבה ואיסכור. החברה האחות, סופר אנג'י חדרה והעמקים, התחייבה ב–2013 לחבר כ–150 צרכנים, 130 מהם עד סוף 2017. בין המפעלים: טבע, טמפו, גן שמואל ויקבי כרמל. בפועל חוברו שני מפעלים — אליאנס בחדרה ופניציה בציפורית. בענף ציינו כי בימים אלה מסתיים חיבור שישה מפעלים לגז באלון תבור.

חברת נגב גז טבעי לא התחייבה למספר לקוחות שיחוברו, אולם רשות הגז העריכה כי מדובר ב-79 לקוחות פוטנציאלים. אתמול ציינו בענף האנרגיה כי בדרום 34 חברות פוטנציאליות בלבד לחיבור לרשת ההולכה. לפי משרד האנרגיה, חיברה החברה כ–32 מפעלים, ובהם שניב, פניציה, טבעטק, פוליביד, טרה, חרסה ועלבד. עם זאת, לפי מקורות בענף, החברה השלימה את התחייבויותיה מבחינת ההתקשרות החוזית עם כל הלקוחות (למעט אחד). לדברי המקורות, החברה חיברה עד כה 50 צרכנים, מתוכם עשרה אינם צורכים את הגז בפועל מסיבות שונות. בנוסף, החברה חתמה על הסכמי חיבור עם 33 חברות ועל הסכמים לשדרוג קווים עם 18 חברות — וכעת ממתינה למענקים.

כבר ב–2010 דאגה המדינה לחבר לרשת הולכת הגז כ–15 חברות חזקות הצורכות כמויות אנרגיה גדולות במיוחד, ובהן בזן, בית זיקוק אשדוד, נייר חדרה, חיפה כימיקלים, סוגת ומכתשים. כמו כן, חוברו לרשת ההולכה תחנות כוח.

עליית מחירי הנפט פוגעת במי שלא מחובר

המימון שמציע משרד האנרגיה פותר רק את חוסר הכדאיות הכלכלית לחברות החלוקה. בעיה אחרת היא חוסר רצון של המפעלים להשקיע סכומים שמגיעים לעתים למיליוני שקלים בהתחברות. בעיה זו טופלה בהחלטת ממשלה מלפני חצי שנה, שקבעה כי מי שלא יתחבר לגז טבעי ישלם יותר על סולר. גם העלייה הנמשכת במחירי הנפט המתמשכת אמורה לעודד את המעבר לגז טבעי.

ואולם הבעיה המרכזית היא התנגדויות של ראשי רשויות מקומיות שהצנרת אמורה לעבור בשטחן. חלקם משתמש בהתנגדות כדי להרחיק מפעלים יצרניים ולקדם במקומם מתחמי היי־טק, ואילו אחרים חוששים מתקלות בטיחות. במשרד האנרגיה אמרו אתמול כי לשם כך הוקמה ועדה ליישוב מחלוקות בראשות נציג משרד האוצר, שחברים בה נציג רשות הגז ומהנדסים. להחלטתה יש תוקף של פסק דין והיא תוכל לכפות על רשות סרבנית העברת צנרת גז בתחומה.

"יתרונות המעבר לגז טבעי הגיעו עד עתה רק למשק החשמל ולחברות הענק במשק", טוען חן הרצוג, כלכלן ראשי ב–BDO ויועץ לחברות במשק האנרגיה. "בעוד שתשתית הולכת הגז לצרכני הענק נבנתה כתשתית לאומית, הממשלה נתנה לכוחות השוק לקבוע אם ומתי תקום רשת החלוקה לצרכנים הקטנים". לדבריו, במחירי הנפט הנוכחיים המשק מפסיד 2.3 מיליארד שקל בשנה עקב אי־חיבור המפעלים לגז טבעי.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#