מענקים במיליונים ושליטה ברציפים: נפתח מרתון דיונים על עוד רפורמה בנמלים - אנרגיה ותשתיות - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

מענקים במיליונים ושליטה ברציפים: נפתח מרתון דיונים על עוד רפורמה בנמלים

בכירי משרדי האוצר והתחבורה, ההסתדרות ונמלי הים עושים את דרכם בימים אלה לכפר המכביה, שם יקיימו מרתון בן 18 יום כדי להגיע להסדר בנוגע לתוכנית התייעלות בנמלים בתמורה להסכמתם לתוכנית ההתייעלות, יקבלו עובדי הנמלים ביטחון תעסוקתי במשך עשור

12תגובות
מכולות על ספינה בנמל חיפה
בלומברג

מרתון הנמלים שנפתח אתמול יימשך 18 יום, שבסיומם מקווים הצדדים להגיע להסכמות בנוגע לרפורמה המתוכננת בנמלי ישראל, שעלתה שוב על שרטון. לפני כשבועיים החליטו הנהלות הנמלים, ועדי העובדים וההסתדרות לנסות להגיע להסכמה ממוקדת באשר לתוכנית ההתייעלות — הנדרשת מהנמלים כהכנה לתחרות הצפויה מצד שני נמלים חדשים, שצפויים להתחיל לעבוד ב–2021 ואולי אף מוקדם יותר. בתמורה, יקבלו העובדים עשר שנות ביטחון תעסוקתי.

המרתון נקבע לאחר השביתה הפראית שנקטו הוועדים, שהחלה ב–9 במאי ונמשכה ארבעה ימים, וכללה גם ביזוי של בית הדין הארצי לעבודה. זאת, לאחר שראשי הוועדים של נמלי חיפה ואשדוד נקראו להתייצב בבית הדין — ונעלמו. ראשי הוועדים התייצבו בסופו של דבר בבית הדין, רק כאשר סגן הנשיא, השופט אילן איטח, הטיל עליהם ערבות של 20 אלף שקל שלבסוף לא חולטה, וכן הוצאות משפט בסך 80 אלף שקל על כל יו"ר ועד, שחלקם יועברו למדינה וחלקם לנמלים. את הדרישה הזאת השעה השופט עם ההחלטה להיכנס למרתון שיחות בן 18 יום. המרתון צפוי להסתיים ב–10 ביוני, אז ישובו כל הצדדים לבית הדין הארצי לעבודה כדי לדווח על ההתקדמות.

הנושאים שעומדים על הפרק במשא ומתן המרתוני עם עובדי הנמלים

מדובר בשלב דרמטי בניסיון לסיים את הסאגה הקשה שאליה נקלעו הנמלים לפני כשנה. אז, הציבו הוועדים שורה של דרישות עבור הסכמתם להתייעלות — הכוללות גם צעדים ארגוניים המקשים על עבודת הנמלים ופוגעים שוב ושוב בשירות שהם נותן ללקוחותיהם, ודרך כך גם בכלכלת ישראל.

מבט על לוח הזמנים של המרתון מלמד כי לצדדים צפויות שעות ארוכות של דיונים. כך למשל, אתמול נמשכו הדיונים מתשע בבוקר עד שש בערב — בחלק מהיום התקיים משא ומתן בין ההנהלות לוועדים השונים, ובחצי השני של היום התקיים משא ומתן עם משרדי האוצר והתחבורה. היום יישבו הצדדים לדיונים שיימשכו מתשע בבוקר עד שמונה בערב — וגם הפעם ישתתפו בדיונים נציגי הנמלים האוצר והתחבורה.

דיונים אלה הם שיחות הכנה לקראת הצלילה לנושאים הספציפיים שעומדים על הפרק: ב–29 במאי ידברו הצדדים על מעמדה של מחלקת הים בנמלים, שבה פועלים הנתבים המככבים כשיאני שכר מדי שנה בדו"ח השכר במגזר הציבורי. מחלקה זו אמורה לעבור מן הנמלים להפעלתה של חנ"י, חברת נמלי ישראל. ואולם הוועדים מתנגדים למהלך זה נחרצות.

יום למחרת ידונו הצדדים בנושא דרמטי אף יותר — תשתיות. זהו הנושא שבגינו פרצה שביתת הנמלים האחרונה, אותה שביתה פראית ולא חוקית שהדמימה את שני הנמלים במשך ארבעה ימים תמימים. השביתה החלה לאחר שמשרד התחבורה הודיע חד־משמעית כי שיפור התשתיות כהכנה לתחרות המתקרבת יתבצע על ידי הנמלים — ועל חשבונם. שיפור התשתיות כולל פעולות כמו העמקת הנמל במטרה לקלוט אוניות גדולות יותר, רכישת מנופים חדשים וגבוהים וכן גוררות משוכללות שיפחיתו את זמן הכנסת האוניות לנמל.

עובדי נמל אשדוד מחוץ לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים, ב– 12 במאי
אמיל סלמן

עמדת המדינה ברורה: אין כל סיבה שפעולות מסוג זה ימומנו על ידי משלם המסים, כאשר קופתם של הנמלים כה תפוחה. לפי דו"ח רשות החברות, ב–2017 רשם נמל אשדוד רווח נקי של 200 מיליון שקל, ונמל חיפה רשם רווח של קרוב ל–100 מיליון שקל. לפי עמדת המדינה, סכומים אלה אמורים לכסות את ההוצאות הנדרשות לצורך שיפור תשתיות הנמל.

מנגד, הוועדים טוענים כי המדינה, שהחליטה על התחרות — מהלך שפוגע בנמלים — היא זו שצריכה לשלם עבור ההכנה לתחרות. עוד דורשים הוועדים כי הנמלים, שמעצם היותם חברות ממשלתיות מעבירים דיווידנדים למדינה, לא יעבירו דיווידנד בשנים הקרובות כדי שיוכלו לשלם יותר לעובדים במסגרת תוכנית התייעלות שתהיה מוסכמת על כל הצדדים. בנוסף, דורשים הוועדים להפעיל רציפים נוספים, הן בחיפה והן באשדוד, מחשש שיופעלו על ידי הנמלים החדשים ויפגעו בפוטנציאל העבודה שלהם.

באחרונה הציגו הוועדים דרישה חדשה: הם רוצים לנהל גם את הנמלים החדשים, דרישה שברור לכל שלא תתקבל, אך היא מונחת על השולחן.

הפערים בין הצדדים גדולים מאוד, מכיוון שמשרד התחבורה מתעקש שהנמלים ישלמו עבור שיפור התשתיות ושהתחרות לא תיפגע על ידי ניכוס של עוד ועוד רציפים לנמלים הישנים. עם זאת, ייתכן כי תושג פשרה בנוגע לרציפים הנוספים, שלפיה הם ישמשו אזורי אחסון משותפים, ולא יהיו נתונים לשליטת הנמלים — לא הוותיקים ולא החדשים.

עוד דורשים הוועדים כי שר התחבורה יעמוד בהבטחתו ולא יאפשר פריקת סחורה שאינה מכולות בנמלים החדשים. הדרישה הזאת מגיעה על רקע הודעתו של השר כי יאפשר פריקת סחורות נוספות בנמלים החדשים, מה שייצור תחרות ישירה לנמלים החדשים.

תוכנית פרישה מרצון, ורשת ביטחון לנשארים

ב–3 ביוני, בין תשע בבוקר לשבע בערב, ידונו הצדדים על הנושא הקשה מכולם — נוסחת הפנסיה והשכר לעובדי הנמלים. נושא זה עומד בלב המחלוקת בין הצדדים, והוא אמור לעלות למדינה מאות מיליוני שקלים, אם לא יותר. זאת, למרות הסכומים הגדולים שכבר שולמו לעובדים ברפורמת 2005, שהתבררה ככושלת.

לשני הנמלים ברור כי במסגרת תוכנית ההתייעלות יידרשו עובדים רבים לעזוב. בחיפה מדובר בכשליש מ–1,000 העובדים בנמל כיום. באשדוד מספר העובדים שייאלצו לפרוש קטן יותר. השאלה שעומדת על הפרק היא כיצד תיראה תוכנית הפרישה מרצון, כאשר המדינה רוצה לשלם כמה שפחות, והוועדים יודעים שמה שלא יקבלו כעת, לא יקבלו לעולם — ולכן דורשים כמה שיותר. סביר להניח כי תנאי העסקתם של העובדים ישופרו מאוד במסגרת הרפורמה, אך לא ברור על מה תוותר המדינה.

עמדתו הבסיסית של משרד האוצר אינה של כניעה ללא תנאי רק כדי שעובדי הנמלים ישובו לעבודה סדירה עד כניסת התחרות. נהפוך הוא. באוצר, כמו גם במשרד התחבורה, יודעים שהתחרות קרובה — ולכן סבורים שאם הנמלים הישנים חפצי חיים, הם ייאלצו להתייעל. התסריט האופטימלי מבחינת המדינה הוא לתת לתחרות לעשות את שלה.

גם העובדים יודעים זאת, ויש להם שנתיים להוכיח כי המדינה תיפגע מאוד אם לא ייענו לדרישותיהם. מכיוון שוועדי הנמלים עדיין מחזיקים בשאלטר משמעותי ומכאיב, המדינה תיאלץ להתפשר.

בימים הנוספים עד סיום המרתון, נכתב בלוח הזמנים, יידונו נושאים שיישארו פתוחים, קרי כל מה שלא נסגר עד אז.

האם הפעם זה יצליח?

האם המרתון הזה יסתיים בהחלטות משותפות? תלוי את מי שואלים. בהסתדרות נחושים להגיע להסכמה, ולכן הדרג הגבוה ביותר, היו"ר אבי ניסנקורן, משתתף בחלק נכבד מהדיונים. עבור ניסנקורן מדובר בלהיות או לחדול, מכיוון שכישלון במשא ומתן עלול לנסות לממש שוב את הדרישה של עובדי נמל אשדוד לעבור לייצוג ההסתדרות הלאומית.

בהנהלות הנמלים, למודות הקושי, לא כולם אופטימיים — ויש מי שטוען כי יידרש לפחות עוד פיצוץ אחד כדי להגיע להסכמה. מנגד, גורמים בממשלה אופטימיים יותר ומאמינים כי למרות הפערים העצומים — ניתן לסגור אותם הפעם לטובת כלל הגורמים. התשובה תינתן ב–10 ביוני.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#