החקלאים דורשים: ועדת חקירה שתבדוק את התנהלות רשות המים

הקריאה לאזרחי ישראל לקצר את זמן המקלחת ולהמעיט את השימוש במים הכעיסה את איחוד החקלאים ■ נציגיו טוענים: הרשות מתנהלת במחשכים; הקיצוץ לחקלאים הוא יותר ממה שאומרים במשרד האוצר

הדר קנה
הדר קנה
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
התייבשות הכנרת. ישראל מספקת לממלכת ירדן מים מהכנרת, מתוקף הסכם השלום
הכנרת. "התנהלות האוצר מצביעה על זלזול מתמשך"צילום: גיל אליהו

אתמול (ג') יצאו משרד האנרגיה, התשתיות והמים ורשות המים בקריאה לאזרחים ולחקלאים לחסוך במים. כעת טוענים החקלאים בתגובה כי מדיניות הרשות גרמה לפגיעה קשה בהם, וקוראים למינוי ועדת חקירה בנושא.

אתמול הציגו ברשות המים נתונים שלפיהם אחרי חמש שנות בצורת, ישראל הגיעה למחסור מים חמור של 2.5 מיליארד קוב. זהו המחסור החמור ביותר מאז שהתחילו המדידות לפני 70 שנה, עם קום המדינה. ברשות קראו לאזרחים שוב לחסוך במים בשימוש עצמי, בחקלאות ובשימוש ציבורי.

בתגובה לקריאה, טוענים כעת באיחוד החקלאי כי מדיניות האוצר בנושא משק המים מסכנת את אזרחי המדינה. באיחוד פנו ליו"ר ועדת הכספים בדרישה כי תוקם ועדת חקירה פרלמנטרית להתנהלות רשות המים. בין היתר הם מתריעים כי שר התשתיות עובר על החוק בכך שהוא מסרב למנות את מועצת המים, על אף דרישות חוזרות ונשנות מצידם ולמרות ביקורת המדינה בנושא. בנוסף טוען האיחוד כי אי-מינוי מועצת מים אינו עניין ביורוקרטי, אלא עניין מהותי הגורם, למשל, לחוסר היערכות של רשות המים למצבי קיצון.

"הקיצוץ במים לחקלאים הוא הרבה מעבר למה שהאוצר טוען. היינו אמורים לקבל 315 מיליון קוב מים לחקלאות. ל-2018  אלא שהשנה קיבלנו כ- 260 מיליון קוב בלבד", אמר מנהל המחלקה להתיישבות וראש אגף המשק בתנועת כפרי האיחוד החקלאי, ירון סולומון.

באיחוד החקלאי טוענים בין היתר שאי-קיומו של חוק המים והתנהלות הרשות במחשכים הם שניים מהגורמים למחדל. סולומון הוסיף: "הגיעו מים עד נפש. המים הם אמצעי יצור בדיוק כמו חשמל למפעל תעשייתי. קיצוץ מכסות המים לחקלאים הוא גדיעת אמצעי יצור מהותי. לא ייתכן שמקצצים במים והאוצר מסרב לשלם פיצויים בכל מיני סיפורים.  התנהלות האוצר מצביעה על אטימות וחוסר הבנה של המציאות ועל זלזול מתמשך של האוצר במשרד החקלאות ופגיעה קשה נוספת ביכולתם של החקלאים להתפרנס".

מזכ"ל כפרי האיחוד החקלאי, עו"ד דודו קוכמן, טוען כי מזה שנים שרשות המים פועלת ללא גוף מפקח כנדרש בחוק. על פי קוכמן, רשות המים מתנהלת במחשכים ולא מיישמת מנגנונים הקבועים בחוק, וכך מספר פקידים המהווים את "הנהלת רשות המים" קובעים כמה נשלם על המשאב החיוני.

שדה בדרום הארץ, בחודש נובמבר האחרון
שדה בדרום הארץ. "מים הם אמצעי יצור בדיוק כמו חשמל"צילום: אליהו הרשקוביץ

אין ייצוג לצרכנים

האיחוד החקלאי מנהל בחודשים האחרונים מאבק ליצירת שקיפות בהתנהלות רשות המים, ובין היתר פנה בעניין למשרד מבקר המדינה. כמו כן, האיחוד מנהל שיג ושיח עם משרד התשתיות בעניין.

על פי חוק המים, שתוקן ב-2006, אמורות היו לקום שתי מועצות לפיקוח על עבודת הרשות: האחת מועצת רשות המים, והשנייה מועצת המים. ההבדל בין השתיים תהומי: במועצת הרשות יש כשמונה פקידים, שמייצגים בעיקר את משרדי הממשלה הרלוונטיים. במועצת המים אמורים לשבת 37 נציגים, שלפחות חצי מהם אמורים להיות נציגי הצרכנים. אלא שפרק זה של החוק לא יושם מעולם, ומתוך שני נציגי ציבור שאמורים להיות במועצת רשות המים יש רק נציג ציבור אחד, שמונה לפני כמה חודשים, לאחר שמקומו של נציג הציבור לא אויש במשך כמה שנים.

"מצב שבו שישה פקידים בכירים במשרדי ממשלה הם מועצת מנהלים של רשות המים, כשלסירוגין מצרפים נציג ציבור אחד, אינו מהווה איזון הולם לנושא חשוב ובסיסי לאזרחי המדינה - המים. מועצת המנהלים גם אינה מהווה תחליף למועצת המים", אמר קוכמן.

מרשות המים נמסר בתגובה: "בהתאם לחוק, הממשלה היא זו אשר אמורה למנות מועצת מים, אשר תהווה גורם מייעץ לשר האנרגיה. לגבי הדרישה לוועדת החקירה: לאחר רצף נדיר של 5 שנים שחונות (אסון טבע שההסתברות לו נדירה ביותר) חסר למקורות המים הטבעיים כ-2.5 מיליארד קוב מים. הטבע, הסביבה והחקלאות הנסמכים על מי הגשמים, נפגעים ומתייבשים. אין כאן שום מצב של חוסר תכנון. נהפוך הוא. תכנון משק המים הישראלי בעשור האחרון אפשר לכולנו מים בבית למרות רצף השנים הנדיר".

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker