"סברנו שמחיר הגז יכול להיות נמוך יותר, אבל שההתעקשות על המחירים פחות קריטית" - אנרגיה ותשתיות - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

"סברנו שמחיר הגז יכול להיות נמוך יותר, אבל שההתעקשות על המחירים פחות קריטית"

כך אמר בכיר לשעבר במועצה הלאומית לכלכלה בדיון בתביעה הייצוגית נגד מחיר הגז בעסקה של חברתה חשמל עם מונופול הגז דלק-נובל אנרג'י

10תגובות
מוריס דורפמן
מוטי מילרוד

מוריס דורפמן, סמנכ''ל משרד הבריאות ולשעבר בכיר במועצה הלאומית לכלכלה, אמר היום (ג') כי הצוות הממשלתי בראשות ראש המועצה הלאומית לכלכלה, יוג'ין קנדל, סבר שמחיר הגז שמשלמת חברת החשמל יכול להיות נמוך יותר, אבל החליט שזה לא הנושא המרכזי שיש להתעקש עליו.

"סברנו אז שמחיר הגז יכול להיות נמוך יותר ממחיר הגז של חברת החשמל, אבל ההתעקשות על המחירים פחות קריטית", אמר. מחיר הגז שעליו דובר באותו מועד היה 5.5 דולרים ליחידת אנרגיה.

הדברים נאמרו היום בדיון בתביעה הייצוגית נגד מחיר הגז בעסקה של חברת החשמל עם מונופול הגז דלק-נובל אנרג'י, שנידונה בבית המשפט המחוזי מרכז לוד. את התביעה הגישו עוה"ד גלעד ברנע ויצחק יערי ב-2014, עוד לפני אישור מתווה הגז.

בהמשך אמר דורפמן כי אם המחיר היה 2.35 דולרים, כפי שטוענים התובעים שצריך להיות המחיר, מאגרי הגז לא היה מפותחים. לדבריו, יש נושאים כלכליים נוספים שצריך לבדוק, לא רק מחיר. בהם "סווינג" והיקף של "טייק אור פיי". עוד אמר, כי הוא מרוצה מהמתווה שאיפשר לממש את הנושא המרכזי שנדרש באותו מועד. "המתווה יצר ודאות ואיפשר לנוע קדימה".

בדיון קודם שנערך לפני שבועות ספורים אמר מנכ''ל משרד האנרגיה, אודי אדירי, שבמהלך הדיונים על מתווה הגז היה נציג אגף תקציבים למשא ומתן, כי המסקנה של הממשלה היתה שמפיקות הגז היו יכולות להשיג תשואה ראויה גם אם מחיר יחידת אנרגיה יהיה 3.80-3.70 דולרים. לדבריו, המסקנה התבססה על עבודה שבוצעה עבור רשות הגז והוגשה לוועדה לפיקוח מחירים, כשזו בחנה את האפשרות להטיל פיקוח מחירים על הגז.

לדבריו, הוועדה לא החליטה להטיל פיקוח, אלא בחנה תרחישים ומה עשוי להיות מחיר סביר בכל תרחיש. עוד אמר בהקשר אחר בדיון, כי אם מאגר קטן כדוגמת כריש-תנין מוכר גז בפחות מ-4 דולרים ליחידת אנרגיה ומרוויח, ניתן להקיש מכך שמאגר גדול יכול למכור גז בסכום נמוך מזה ולהישאר רווחי.

"הרווחיות של תמר גבוהה מזו ששיערנו"

דורפמן אישר בחקירה הנגדית כי ועדת ששינסקי התמקדה בקביעת מיסוי רווחי גז. בכפוף לזה שהמיסוי לא יפגע בפיתוח מאגרים. המומחה הבינלאומי שעבד עם המדינה, פרופסור פינדייק, קבע שתשואה של 11.6% למאגר קטן סבירה ולא תפגע בתמריץ פיתוח מאגרי. זאת לעומת עמדה של ועדת קנדל, לפיה התשואה הנדרשת היא לפחות 20%. בהמשך הוסיף כי "הרגישות לכמויות הפקה גבוהה ולכן הרווחיות של תמר בפועל יותר גבוהה ממה שסברנו שתהיה".

דורפמן ציין כי פסקת היציבות במתווה הגז לא חלה על המחיר וגם על הפטור של ההסדר מסעיף 52 בחוק ההגבלים. המתווה גם לא אסר על כך שתתקיים התערבות במחירי הגז, אם כי לדעתו זו היתה הכוונה.

עוד אמר דורפמן כי המועצה הלאומית לכלכלה היא זו שגיבשה את ההסדר המבני שעיקרו הפטור מחוק ההגבלים. לדבריו הוא לא זוכר אם היתה חוות דעת משפטית קבועה שמאפשרת את הפטור. עו''ד גלעד ברנע הציג מסמך של משרד המשפטים לפיו לא היתה חוות דעת משפטית כתובה בנושא.

כמה מיליוני דולרים לא הצדיקו התערבות גדולה יותר

שאול מרידור, שמשמש כיום מנהל אגף תקציבים ובעבר שימש בכיר באגף ומנכ''ל משרד האנרגיה, אמר כי הממשלה ביצעה התערבות חריגה בהסכם שהתגבש בין חברת חשמל לבעלי מאגר תמר. "ערכנו פגישה עם חברת חשמל", אמר מרידור. "התערבות בהסכם מסחרי בין שתי חברות אינה שכיחה, זה דבר חריג. עשינו זאת כי חשבנו שלא נכון לנצל מצב שנוצר במשק עם הפסקת הזרמת הגז המצרי. כשראינו את המחיר (שמתגבש בין חברת החשמל לתמר, א''ק) חשבנו שזה יכול להגיע לשם (למחיר חריג, א''ק), לכן אמרנו שזה בעייתי. אין לנו סמכות לאשר או לא, אלא לרשות החשמל, אבל אמרנו שזה לא נראה בעין יפה", הוסיף.

לדבריו, המהלך הסתיים בכך שמחיר הבסיס של הגז היה גבוה במעט, בפחות מ-1% מהמחיר שנקבע במסמך העקרונות מ-2009, אז היתה תחרות מהגז המצרי. "בדיקות שעשינו הראו שקיים פער של פחות מ-1%, שזה לא משמעותי", אמר.

"שאלנו את עצמנו מהם התנאים שחשובים יותר משאלת המחיר. היה חשוב לנו לייצר תנאים לתחרות במשק הגז. כיום מתחילים לראות את התחלתה. כמה מיליוני דולרים לפה או לשם לא נראו לנו מצדיקים התערבות יותר גדולה", הוסיף.

לדבריו, "בפורמולת ההצמדה לא התייחסנו למנגנון פלוס מינוס אחד, אלא הסתכלנו על זה כעל מחיר. המנגנון היה המדד האמריקאי CDI. ה-1% עלה שמונה שנים, ואמור היה לרדת שבע שנים. בדקנו את ההסכם כמכלול, וזה חלק מסיפור הפער". לדבריו, נוסחת ההצמדה לא הגיעה מהממשלה.

מרידור אישר כי לדעתו אפשר היה להשיג מחיר נמוך יותר לגז שמשלמת חברת חשמל, אולם לא היה מקום להתערבות ממשלה במשא ומתן מעבר למה שעשתה. "אני לא חושב שאי אפשר להשיג הסכם במחיר יותר נמוך – 4.7 דולר במקום 5 דולר. זה טיבו של משא ומתן", אמר, "השאלה אם ממשלה צריכה להתערב בזה. אתה כממשלה מתערב בכשל שוק או כשההתערבות יכולה להוביל למבנה יותר נכון". מרידור הוסיף כי המשק היה במצוקה ששיחקה לידיה של שותפות תמר.

"ככל שממשלה לא תקבע מחיר כך ייטב. ממשלה היא הפתרון הכי פחות טוב לקביעת מחיר. ברמה כלכלית, יכולת של ארבעה פקידים (בועדת הפיקוח על המחירים, א''ק) לקבוע את מחיר השוק - ההסתברות כמעט אפס", אמר מרידור, "בלא מעט מקרים כשהרגולטור קובע מחיר לשוק – כשיש שוק, השוק מפתיע אותו. ועדת ששינסקי שמה מחיר מסוים – אבל המחיר טוב שייקבע בתחרות. אני לא יודע כממשלה מהו מחיר השוק".

לדבריו, לו היה מגיע למצגות בחו''ל למשוך משקיעים לחיפושי גז בישראל עם שקף שאומר שהמחיר מפוקח, לא היו מגיעים משקיעים. "יש לנו בעיות עם הרגולציה – ישראל לא מבינה גדולה בגז ונפט ומשקיעים אומרים 'תגיד מה היא רוצה ותפסיק לשנות מדיניות'. פיקוח מחירים מוביל לבריחת משקיעים. אנשים לא אוהבים מפקח מחירים, הם רוצים לראות כלכלת שוק. ואנחנו כממשלה רוצים לייצר תחרות, לא לראות כאן ספק אחד או שניים".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#