רפורמת החשמל: הסיכוי היחיד להפחתת תעריפים - פתיחת הסכם הגז - אנרגיה ותשתיות - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

רפורמת החשמל: הסיכוי היחיד להפחתת תעריפים - פתיחת הסכם הגז

כבר עתה, רגע לפני אישור הרפורמה בממשלה, ברור שהקושי העיקרי בשיווק הרפורמה לציבור הוא העובדה שאין בו בשורה בדבר הפחתת תעריפי החשמל לצרכנים ■ את זה יהיה אפשר להשיג באמצעות הקדמת סיום ההסכם עם מאגר תמר ל-2019 - והשגת הסכם טוב יותר

14תגובות
אסדת קידוח במאגר תמר
תומר אפלבאום

הרפורמה במשק החשמל אושרה בדירקטוריון חברת החשמל בשבוע שעבר ואמורה להגיע לאישור הממשלה אחרי חג השבועות, אך כבר עתה נראה כי הקושי העיקרי בשיווקה לציבור הוא העובדה שהיא אינה כוללת הורדת תעריפים לצרכנים.

באופן עקרוני, חלק מרכיבי הרפורמה אמורים לפעול לטובת הורדת תעריפים — בהם מכירת חמש תחנות כוח ליצרנים פרטיים ופתיחת מקטע האספקה לתחרות חלקית — אך הסיכוי שזה יבוא לידי ביטוי בהורדת תעריפים לצרכנים הביתיים בשנים הקרובות נמוך מאוד. מקטע האספקה הוא די שולי בתעריפי החשמל, ואילו מכירת תחנות הכוח תתבצע באופן מדורג ותיפרש על פני שש שנים וחצי, כך שיקח זמן עד שנראה כאן תחרות ממשית. אמנם כבר כיום יש תחנות כוח פרטיות שמוכרת חשמל במחיר נמוך מזה של חברת החשמל (בכ–7%), אך כולן מעניקות הנחה דומה — וזה אינו מבטא שוק תחרותי של ממש. בנוסף, הן פונות בעיקר לצרכנים תעשייתיים.

הסכם הגז הקיים של חברת החשמל עם תמר, הוא עד 2028, כשיש נקודת חידוש ב–2021. בכוונת החברה לפתוח את ההסכם כבר ב–2019 ולהפחית את מחיר הגז, ובתמורה להאריך אותו אל מעבר ל–2028. הסכם הגז הנוכחי פגע בחברת החשמל משום שהוא היה צמוד למדד המחירים האמריקאי (CPI), וכתוצאה מכך גרם לעליית מחירי הגז עד לכ–6 דולרים ליחידת חום — בשעה שבהסכמים חדשים ניתן לרכוש גז ב–4–4.5 דולרים ליחידת חום. ירידת המחיר קשורה לכך שמחיר הנפט היה בירידה מאז שנחתם הסכם הגז של חברת החשמל עם תמר.

עלויות הדלקים והגז אינם חלק מהרפורמה. הרפורמה עוסקת במבנה משק החשמל, בעלויות של מקטעי הייצור והאספקה ובהתייעלות חברת החשמל — אך לא במחירי הדלקים.

אבני דרך ברפורמה והתוספות לפנסיה של עובדי חברת החשמל

הסיבה לכך שרפורמת החשמל אינה כוללת הורדת תעריפים קשורה במישרין לעלויות המימון שלה: כ–7–8 מיליארד שקל. כדי לממן את העלות הזאת — רובה כסף שיזרום לכיסיהם של 1,800 העובדים הפורשים ואלפי העובדים שיישארו בחברה — יש צורך בסדרה של התחייבויות ממשלתיות ושל רשות החשמל, שיבטיחו לחברת החשמל שיימצא הכסף לכך.

כך תתבסס האיתנות הפיננסית של החברה

הטיוטה של הסכמי הרפורמה מגדירה כמה כללים שנועדו לבסס הן את האיתנות הפיננסית של החברה והן את קיומם של מקורות כספיים מספקים למימונה. הכללים הם אלה:

1. חברת החשמל לא תחלק ולא תידרש לחלק דיווידנדים עד 2025, או עד להגעה לאיתנות פיננסית, המוקדם מביניהם. האיתנות הפיננסית מוגדרת בכמה פרמטרים, ובהם הפחחת יחס החוב ל–ebitda והורדת יחס החוב למאזן מ–75.6% ל–66% בתוך שמונה שנים. החוב הנוכחי של החברה הוא 42 מיליארד שקל, והוא אמור לרדת ל–30 מיליארד שקל עד 2025. זהו אינו יעד שאפתני במיוחד, ונראה כי הוא נובע מהצורך לעמוד תחילה, ולפני כל דבר אחר, בהתחייבויות לעובדים, וכן מכך שבמהלך שנות הרפורמה עדיין יידרשו השקעות גדולות ברשת ההולכה ובתשתיות של חברת החשמל.

2. יש אפשרות שהרפורמה תייצר לחברת החשמל אירועי מס שיחייבו אותה לשלם מסים לרשות המסים. החברה אמורה לפנות לרשות המסים כדי לקבל לכך חוות דעת מקדמית. הסכם הרפורמה קובע כי כל ההוצאות שקשורות לפיצוי עובדים יוכרו בהוצאה — ואולם יש ברפורמה סעיפים שעשויים להיחשב לאירוע מס, ובהם הוצאת ניהול המערכת לחברה חיצונית ומכירת תחנות הכוח. ההסכם מעניק לחברת החשמל סוג של התחייבות לשיפוי במסגרת תעריפי החשמל, בגין עלויות שיחולו עקב הרפורמה. זהו הישג גדול של החברה, שדאגה לבטח את עצמה מפני עלויות שונות שקשה להעריך אותן כעת. הנפגעים הם כמובן צרכני החשמל, שייאלצו לשאת בעלויות האלה דרך תעריף החשמל.

3. אם תיווצר תמורה עודפת ממכירת תחנות הכוח ביחס לשווי ההוגן שלהן, התמורה תישאר בקופה של חברת החשמל ותשמש למימון הרפורמה. מנגד, ההסכם קובע כי התשלומים לעובדי החברה ייעשו באופן מדורג, בהתאם לעמידה באבני הדרך של התקדמות הרפורמה. כך למשל, מכירת תחנות הכוח אמורה להתפרש על פני חמש שנים (כך שבכל שנה תימכר תחנה אחת), והמשמעות היא שרק בסוף התהליך יקבלו העובדים את התשלום האחרון של התוספת לפנסיה שהובטחה להם.

תחנת הכוח אורות רבין בחדרה
יוסי וייס / חברת החשמל

מנסחי הרפורמה עשו הכל כדי שתתקבל

הסכם הרפורמה מותיר את הרושם שמנסחיו, בעיקר מצד הממשלה, עשו הכל כדי שיהיה הסכם. הם באו לקראת חברת החשמל ועובדיה כמעט בכל דרישה — מהפיצוי הנדיב לעובדים ולפורשים, דרך הבטחת ההגנות והערבויות הרבות למימון העלויות הכבדות, וגם בהסכמות לשאת בעלויות נוספות ובלתי־צפויות כמו אירוע מס.

"זו אינה רפורמה מושלמת", אומר מקור ממשלתי בכיר שהיה מעורב בהסכם. והוא צודק. היא רחוקה מאוד מלהיות מושלמת, משום ששני דברים מרכזיים אין בה: אין הורדת תעריפים (ניאלץ להמתין להתפתחויות בשוק האנרגיה ובמשא ומתן מול תמר ולווייתן כדי לגלות אם שוב צרכני החשמל לא יחושו בעובדה שישראל נהפכה למעצמת גז), ואין בה החלשה של המונופול של חברת החשמל ברשת ההולכה שלה. חברת החשמל נשארת מונופול בהולכה ובחלוקה החשמל (זה מונופול טבעי) — וכך נשאר בידיה כוח רב בדיאלוג מול הממשלה ורשות החשמל, וכמובן בתחרות מול יצרני החשמל הפרטיים.

מנגד, יש ברפורמה לפחות לקח אחד שנלמד מרפורמות שנעשו בעבר בנמלים וברכבת ישראל — תוספת הפנסיה לעובדי חברת החשמל בסך 1,700 משולמת רק בכפוף לעמידה באבני דרך. הסכום נפרש על פני תשע אבני דרך בהתקדמות הרפורמה: מכניסת ההסכם לתוקף (אז תשולם לעובדים תוספת של 150 שקל לפנסיה), דרך ביצוע השינויים הארגונים בחברה, הקמת חברה חדשה לניהול המערכת, חתימת הסכם קיבוצי חדש ומכירת התחנות. העלות הכוללת של התוספת לפנסיה של העובדים הקיימים היא כ–3 מיליארד שקל, והיא תשולם רק אם החברה תעמוד בכל אבני הדרך.

במשרד האוצר רואים באבני הדרך הישג חשוב גם לגבי רפורמות עתידיות, משום שהן שוברות נורמה שנוצרה בעבר, שלפיה קודם כל מפצים (או משחדים) את העובדים בעשרות אלפי שקלים, ורק אז מחכים שהם ייאותו להתקדם עם הרפורמה. בנמלי הים זה בלט במיוחד כשלפני 15 העובדים קיבלו עשרות אלפי שקלים שנה תמורת הסכמתם לרפורמה, אך זו התעכבה במשך למעלה מעשור.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#