קיצור דרך: כך מאשרים רפורמה של 7 מיליארד שקל - אנרגיה ותשתיות - TheMarker

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

קיצור דרך: כך מאשרים רפורמה של 7 מיליארד שקל

הממונה על ההגבלים העסקיים הפכה את עמדות קודמה בתפקיד, הממונה על השכר עזב ולא מונה לו מחליף - ואת החשב הכללי אף אחד לא שמע ■ כך מקדמים רפורמה שנויה במחלוקת שאיש עדיין אינו יודע אם היא מצדיקה השקעה של מיליארדים מכספי הציבור

20תגובות
תחנת הכוח אורות רבין
יוסי וייס / חברת החשמל

לפני ארבע שנים נגנזה הרפורמה שמשרדי האוצר והתשתיות קידמו במשק החשמל ("רפורמת השקשוקה") — לאחר שכבר הגיעו להסכמות מול עובדי חברת החשמל וההסתדרות.

כמו היום, גם אז כונתה הרפורמה "פריצת דרך היסטורית". גם אז נטען כי הרפורמה אולי אינה מושלמת — אך זאת "העסקה הטובה ביותר שניתן להשיג". הרפורמה סוכלה לבסוף בשל התנגדותם הנחרצת של שלושה שומרי סף: החשבת הכללית דאז, מיכל עבאדי־בויאנג'ו, שטענה כי נבנתה על יתדות רעועות וכי אין בה בשורה לשירות החוב של החברה; הממונה על השכר דאז, קובי אמסלם, שטען כי התשלום שהובטח לעובדים חריג, עמום — ובוודאי אינו שקול לתמורה המתקבלת; והממונה על ההגבלים העסקיים דאז, פרופ' דיויד גילה, שטען כי רפורמה שאינה מקעקעת את חסמיה המונופוליסטיים של חברת החשמל ואינה נוטלת מידי עובדיה את השאלטר — היא אינה רפורמה.

מכאן, מי שתוהה כיצד מאושרת כעת רפורמה חדשה במשק החשמל, שאף היא חלקית ולקויה במידת מה, ימצא את התשובה בתפקודם של שלושת שומרי סף אלה כיום: החשב הכללי, רוני חזקיהו — שמעורבותו ומעורבות אנשיו בהליך גיבוש הרפורמה היתה שולית ביחס לעבר, ולא הורגשה כלל; הממונה על השכר, שבחודשיים האחרונים ממלא את תפקידו מנכ"ל האוצר, שי באב"ד, מוביל הרפורמה; וכן הממונה על ההגבלים, מיכל הלפרין, שנסוגה מרוב העקרונות של קודמה בתפקיד — בטענה המתחמקת שלפיה "משרדי האוצר והאנרגיה שהובילו את הרפורמה הם גורמי המקצוע בענף".

השינוי המבני במשק החשמל: עמדת רשות ההגבלים ב-2013 לעומת רפורמת 2018

"חשש לפגיעה במתחרים"

המשתתפים בדיוני הרפורמה אינם זוכרים התערבות מיוחדת של רשות ההגבלים בניסיון לשנות את כיוון הרפורמה. לדבריהם, תרומתה של הרשות לנוסח הסופי של הרפורמה היתה בתוספת לסעיף אחד בלבד המונע מחברת החשמל להקים תחנות נוספות בעתיד — אף שכבר כיום מונע זאת החוק, ואילו הרפורמה מתירה לחברת החשמל להקים שתי תחנות כוח נוספות.

כך, לא זו בלבד שהרפורמה מותירה את חברת החשמל שחקנית במקטע ייצור החשמל, אלא שהיא מותירה אותה מונופול מוחלט בהולכת החשמל, בחלוקתו ובאספקתו. זאת, אף ששלושת המקטעים האלה אמורים לשרת בעתיד את מתחרי חברת החשמל בייצור.

הממונה על ההגבלים העסקיים לשעבר, דיויד גילה
עופר וקנין

לשם השוואה, ב–2013 הציעה רשות ההגבלים רפורמה משלה ברשות החשמל, מהפכנית מהנוכחית, שלפיה יש "לפעול בנחישות להפרדת מקטע ההולכה הפרדה מוחלטת מחברת החשמל". לדברי גילה אז, כל עוד מחזיקה חברת החשמל במקטעי הייצור וההולכה היא עלולה לנטרל תחרות מצד יצרנים אחרים, שיצטרכו להעביר את החשמל במקטע ההולכה שבשליטתה.

הערכה זו לא היתה רחוקה מהמציאות. גילה הזכיר אז בנייר עמדה שהפיץ כי "דחיקת מתחרים ממקטע הייצור באמצעות שליטת חברת החשמל במקטע ההולכה יכולה להיעשות כשהתחנה כבר הוקמה וצריכה להתחבר לרשת כדי למכור חשמל לצרכנים, בדומה לנעשה בתחנות הכוח הפרטיות OPC ודוראד. החשש לפגיעה במתחרים מתמשך, וצפוי להתבטא גם בדרכים עקיפות שונות ומגוונות. כך, למשל, טרם חיבור תחנה לרשת של חברת חשמל נדרשת אותה תחנה לקבל אישור תקינות מחברת החשמל. חברת החשמל יכולה לנצל זאת כדי להערים קשיים ולעכב את חיבורן של תחנות כוח חדשות לרשת בנימוקים הקשורים לאיכות הציוד, חוסר פיתוח מערכת ההולכה, תקינות התחנות וכיוצא בזה. בהמשך, אין זה מן הנמנע שחברת החשמל תוכל להערים קשיים בדרך של מתן שירות תפעול באיכות ירודה ואיום בניתוק".

לדברי גילה, תנאי הכרחי ליצירת תנאים תחרותיים במשק החשמל הוא הוצאת יחידת ניהול המערכת מידי חברת החשמל — מהלך שאמנם ייעשה עד 2020. אלא שבנוסף, קבע גילה כי חייבת להיות הפרדה מלאה של מקטע הולכת החשמל וחלוקתו מהמונופול, כך שלא יהיה נתון לשליטתו ולבעלותו, או לחילופין, הוצאת חברת החשמל ממקטע הייצור.

יו"ר רשות החשמל, אסף אילת
רוני פרל

את העמדה של רשות ההגבלים ניסח הכלכלן הראשי שלה באותו זמן, אסף אילת, שמונה מאז ליו"ר רשות החשמל — ובכובע זה אף השתתף בדיוני הרפורמה הנוכחית, מבלי שהתנגד למבנה החדש שלה.

בתפקידו החדש כנראה הבין אילת שההצעה התחרותית של רשות ההגבלים נכונה אך אוטופית, ולא ישימה לאור הדומיננטיות של חברת החשמל וההסתדרות במשק. לכן התמקד בהוצאת ניהול המערכת מידי חברת החשמל — ובעיקר בפיתוח רשת החשמל שהחברה הזניחה לאורך שנים, יש שיאמרו במתכוון.

מי שהביעו דאגה היו דווקא אנשי משרד ראש הממשלה, המנכ"ל אלי גרונר והיועץ הכלכלי הראשי אבי שמחון, שדרשו לחזק את מחויבות חברת חשמל לפתח את הרשת ולאפשר למתחרים להיכנס.

"אני חושב שאף פעם לא הייתי בתהליך כל כך מקיף ומקצועי", אמר בסוף השבוע אילת. "בחברה רצו רפורמה אחרת, ואנחנו התעקשנו על הוצאת ניהול המערכת וקיבלנו רפורמה שעושה את כל הדברים הבסיסיים שצריך כדי לנהל את המשק כמו שצריך", הוסיף.

מנכ"ל משרד האוצר, שי באב"ד
עופר וקנין

נדרש שינוי ב-DNA של החברה המונופוליסטית

לצד היעדרותו התמוהה של חזקיהו מההליך, עלתה השאלה היכן נמצא הממונה על השכר — לנוכח ההיקפים חסרי התקדים של הפיצויים והמענקים שהובטחו לעובדי חברת החשמל בעבור הסכמתם לרפורמה ולמחיקת 1,800 תקנים. כל אלה נאמדים בכ–6 מיליארד שקל, ומחייבים נוכחות של שומר סף האמון על הקופה הציבורית — בייחוד כששר האוצר ומנכ"ל משרדו להוטים על סגירת הרפורמה ויהי מה.

הממונה על השכר שהשתתף בדיונים עד למינויו למנהל רשות המסים לפני כחודשיים היה ערן יעקב — שבמקביל היה זקוק לשר האוצר ולמנכ"לו כדי לקפוץ לתפקידו הבא כמנהל רשות המסים.

מאז עזיבתו, לא אוישה המשרה הרגישה — ואת מקומו תפס כממלא מקום לא אחר מבאב"ד, שבה בעת הופקד על קידומה המהיר של הרפורמה. כך יצא, שבשלב הקריטי ביותר של סיכום פרטי העקרונות לא היה רגולטור אובייקטיבי שיפקח על האינטרס הציבורי.

הממונה על ההגבלים העסקיים, מיכל הלפרין
אוליבייה פיטוסי

כלומר, במקום שיהיה רגולטור שיבלום ויתורים פוטנציאלים שנועדו לאפשר הגעה לקו הסיום במועד שנקבע, נפקד מקומו של הרגולטור שאמור לבקר את פרק התשלומים ברפורמה. זאת, מבלי שלציבור יש בכלל מושג אם הכסף שישולם לעובדים — החל במענקי רפורמה, דרך הגדלת רכיב הפנסיה וכלה בתוספת למשכורת החודשית — בכלל שווה את התמורה המבנית שברפורמה, ואם הרפורמה מסוגלת לממן זאת, בלי לשלוח שוב יד לכיסי הצרכנים.

בסוף השבוע אישר דירקטוריון חברת החשמל את הרפורמה. בשבועות הקרובים צפויה הממשלה לאשר אותה ולאחר מכן היא תוצג לאישור הכנסת. ימים יגידו אם הרפורמה אכן תקדם תחרות אמיתית שתוריד את מחיר החשמל. לצורך זה נדרש גם שינוי ב–DNA של החברה המונופוליסטית הכוחנית. מה שברור הוא, שהרפורמה לא באמת מקטינה את משקלה וכוחה של חברת החשמל במשק כפי שקיוו חלק מהרגולטורים שיקרה עם תחילת הדיונים.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#