נשר הורידה מחירים בעקבות היבוא הזול של סימנט - אך מזהירה מפגיעה עתידית בצרכנים - אנרגיה ותשתיות - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

נשר הורידה מחירים בעקבות היבוא הזול של סימנט - אך מזהירה מפגיעה עתידית בצרכנים

בנשר מאשימים את סימנס ביבוא בהיצף שאינו חוקי ובתחרות שאינה הוגנת ■ משרד הכלכלה והתעשייה אינו ממהר להשית היטל על היבוא - מחשש לעלייה בעליות הבנייה ולייקור דירות ותשתיות

9תגובות
מפעל נשר בבית שמש
גיל כהן-מגן

מונופול המלט נשר פירסם השבוע מחירון חדש, שהמחירים הנקובים בו מלמדים על הוזלות בשיעורים של 5%-10% בהשוואה לשנה הקודמת. זאת בעקבות התחרות החדשה מצד חברת סימנט, שעל פי מקורות בשוק מייבאת מלט במחירים הנמוכים בעד 30% מהמחירים שנהגה נשר לגבות.

מקורבים לחברת נשר אישרו כי אכן הסיבה להורדת המחירים היא היבוא החדש, אולם מאשימים את סימנס ביבוא בהיצף שאינו חוקי ובתחרות שאינה הוגנת. בממשלה מודעים למאבק, ומשרד הכלכלה והתעשייה אינו ממהר להשית היטל על היבוא - מהלך שבממשלה חוששים שיגרום לעלייה בעליות הבנייה ולייקור דירות ותשתיות. זאת בעיקר נוכח העובדה שנשר הינה מונופול רווחי במיוחד, כך על פי הנתונים שבידי הממשלה.

במחירון החדש, לדוגמה, יעלה מלט בשקים של 25 קילוגרם 365.63 שקל - בהשוואה ל-393.15 שקל על פי המחירון הקודם; מלט בשקים של 50 קילוגרם יעלה 339.45 שקל לעומת 365 שקל; ומלט מסוג צ.פ 250 בתפזורת יעלה 312.53 שקל לעומת 336.05 שקל אשתקד.

מנשר נמסר בתגובה כי "החברה מעדכנת את מחיריה מעת לעת, בהתאם למצב השוק. נכון להיום, מחירי המלט בשוק הישראלי הינם מחירי היצף מובהקים, שאינם משקפים תחרות שווה. לתעשייה המקומית אין אפשרות להתמודד לאורך זמן עם החלטות של שחקנים בינלאומיים להציף את השוק הישראלי. יבוא במחירי היצף אין פירושו עידוד תחרות, אלא ניסיון להשתלטות על השוק המקומי באמצעות הורדת מחירים בטווח הקרוב - לצורך העלאת מחירים בהמשך. המשמעות היא לא רק מכה אנושה לתעשייה הישראלית, אלא פגיעה עתידית בצרכן הישראלי".

מסימנט נמסר בתגובה, כי "לאחר שנים של שליטת המונופול בתחום המלט, אנו עדים לכך שכניסתנו לפעילות הביאה לתחרות בריאה בתחום ולהורדת מחירים. אנו נמשיך להוביל את מדיניות ממשלת ישראל לפתיחת המשק הישראלי לתחרות לרווחת מפעלי הבטון, בוני הארץ ורוכשי הדירות ולהורדת יוקר המחיה".

לפני כשנתיים החלה סימנט - מקבוצת מספנות ישראל - לייבא לארץ מלט במחירים הנמוכים לטענתה בכ-30% ממחירי השוק. יצרנית המלט הקטנה הר טוב פנתה לממונה על ההיטלים במשרד הכלכלה והתעשייה, בטענה כי מדובר ביבוא בהיצף הפוגע בה, ודרשה לפתוח בחקירה ולהטיל היטל זמני על היבוא, שיעלה את מחירו וימנע את הפגיעה בה.

יבוא בהיצף מתרחש כאשר מחיר המוצר בארץ המייבאת נמוך ממחירו בארץ המוצא. על פי כללי הסחר העולמיים הוא מותר, אלא אם הוא פוגע בענף הרלוונטי במדינה המייבאת, ובמקרה כזה מותר להטיל עליו היטל ולהעלות את מחירו למחיר הריאלי במטרה להגן על הייצור המקומי.

על פי החוק בישראל ניתן לפתוח בתלונה אם היבוא בהיצף פוגע בלפחות 25% מהתעשייה המקומית שמגישה תלונה רשמית, או אם התלונה נתמכת על ידי יצרנים האחראים לפחות ל-50% מהייצור באותו ענף.

בפועל, רק מלט הר טוב ביקשה לפתוח בחקירה, ומכיוון שהיא מהווה כ-7% מהשוק בלבד בקשתה נדחתה. רק לאחר שנשר, המהווה מונופול בשוק המלט, הודיעה כי גם היא תומכת בבקשה - נפתחה החקירה.

בעקבות זאת קבע הממונה על ההיטלים במשרד הכלכלה והתעשייה בהחלטת ביניים כי לא יטיל היטל זמני על יבוא המלט, בין השאר מכיוון שלא קיבל את מלוא הנתונים שדרש מנשר והר-טוב להוכחת הפגיעה בהן כתוצאה מהיבוא. בנוסף נשמעו טענות לפיהן הר טוב מייצרת בשיטות מיושנות שמייקרות את המלט, וכי לכן לא ניתן לייחס את הפגיעה בה רק ליבוא.

מלט הר טוב הגישה ערעור על החלטת הממונה, שנדחה בחודש שעבר. שופט בית המשפט המחוזי בירושלים ארנון דראל, קבע כי הוא מקבל את טיעוניו של הממונה על ההיטלים, לפיהם נשר והר טוב לא סיפקו נתונים שיעידו על הפגיעה בהן, ולכן לא נמצאה סיבה להטיל את ההיטל שהתבקש.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#