"חיבור המפעלים בצפון לגז מתעכב - והמשק מפסיד 300 מיליון שקל לשנה" - אנרגיה ותשתיות - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

"חיבור המפעלים בצפון לגז מתעכב - והמשק מפסיד 300 מיליון שקל לשנה"

ביישובי הגליל והגולן פנו לשר האנרגיה שטייניץ ודורשים מהממשלה להאריך את תשתית ההולכה שבאחריותה, ולהקצות להם סכומים גדולים יותר מהמענקים המתוכננים לפרישת הצנרת ■ "מדיניות הממשלה מעכבת את חיבור המפעלים לגז הטבעי - ומייקרת אותו"

5תגובות
מפעל מילוז הסמוך לנהריה
מורן מעיין

מפעלים בגליל ובגולן פנו השבוע במכתב לשר האנרגיה, יובל שטייניץ, והאשימו את הממשלה בעיכוב חיבורם לגז טבעי, ובחיובם בעלויות גבוהות ומפלות לעומת מפעלים בשאר חלקי הארץ. במפעלי הצפון דורשים כי הממשלה תאריך את תשתית הולכת הגז מציר חיפה־צומת גולני לצומת קדרים, ותקצה מענקים גבוהים יותר לחיבורם לגז בשל התנאים הטופוגרפיים באזור.

בתקציב 2018–2019 הקצתה הממשלה 500 מיליון שקל להאצת חיבור מפעלים לגז טבעי. בפגישה שערכו גורמים ממשלתיים עם נציגי חברות החלוקה בערב חג הפסח, נמסר כי הכוונה היא לחלק את המענקים לפי קריטריונים אחידים — 600 אלף שקל לכל קילומטר של צינור גז.

"מדיניות הממשלה בתחום הגז הטבעי הביאה לעיכוב התחלתי בחיבורים, ולעלויות תשתית גבוהות באזור חיפה והגליל", כתב לשטייניץ אלי מלכה, יו"ר אשכול גליל מזרחי, תאגיד אזורי המאגד יישובים בגליל ובגולן. "התשתית הממלכתית בהספק גבוה נעצרה בצומת גולני, וכיום אין תשתית להולכת גז טבעי לקרית שמונה, כרמיאל או נהריה". מלכה הוסיף כי תשתית ההולכה בדרום מגיעה לאזורי התעשייה המרכזיים שם.

פרויקט שישתלם

לדבריו, תעריף החלוקה בצפון גבוה פי שלושה מהתעריף בנגב. כמו כן, לדבריו, בנגב בעל הזיכיון לא מחויב להגיע לכל אזורי הצריכה המרכזיים. לכן, כשהמדינה רצתה לחבר לקוחות מרוחקים היא סיבסדה להם את התשתיות בעשרות מיליוני שקלים, תוך שמירה על תעריפי צריכה זולים ביותר ביחס לאזורים אחרים.

המציאות שמתאר מלכה הביאה להתרחבות הפער בין הצרכנים בצפון, שלא נהנים ממענקים, לצרכנים בנגב. השלכה נוספת שמציין מלכה היא העובדה שמפעלים בגליל אינם יכולים להשתלב בתוכנית הקוגנרציה לשילוב ייצור חשמל עצמי.

בינתיים, הממשלה התחילה בדיונים על חלוקת כספי הסיוע. בכוונתה להשקיע בשדרוג רשת החלוקה באופן הכולל סבסוד של הנחת מערכת צינורות בקוטר גדול יחסית — מה שיאפשר חיבור צרכנים עתידיים לרשת הגז. בנוסף, הממשלה הבהירה כי תסבסד קווים מרוחקים. בגליל טוענים כי בשלב הראשון על הממשלה להאריך את צנרת ההולכה שמקימה נתיבי הגז הטבעי לישראל (נתג"ז), ורק לאחר מכן לתמוך ברשת החלוקה של חברת מרימון — החברה האחראית על חלוקת הגז בצפון.

חן הרצוג
ולדימיר פאנדר

"לפי תנאי הזיכיון, מפעל אמור לחכות ארבעה חודשים ממועד החתימה עם חברת החלוקה ועד לחיבורו לגז, אך בפועל הוא ממתין ארבע שנים", אמרה נורית צור רבינו, מנכ"לית אשכול גליל מזרחי. "כדי שמפעל יתחבר לגז, עליו לשלם לזכיין מיד 50% מדמי החיבור, שהם 150–300 אלף שקל, תלוי במיקומו. אלא שלקוחות פוחדים לחכות ארבע שנים. הם אומרים שהם לא יודעים אם בכלל יהיה אז מפעל, וזה עוד לפני שהשקיעו מיליונים בהסבת המפעל לחיבור לגז".

"שהממשלה תתכבד ותסלול עוד צינור לצומת קדרים, המהווה שער כניסה לגליל המזרחי והמרכזי. זה יאפשר לספק למפעלים גז טבעי ביתר קלות". לדבריה, הזכיין הבהיר כי יפחית את המחיר לצרכנים אם הממשלה תאריך את צנרת ההולכה. היא הוסיפה כי יש לתת רשת ביטחון כלכלית לעסקים שמשקיעים עכשיו את התשלום הראשון, בעוד את הגז יקבלו רק בחלוף כמה שנים.

"כל שנה של עיכוב בחיבור אזור הצפון לגז טבעי גורם למשק הלאומי הפסד של 300 מיליון שקל", אמר בשבוע שעבר ל–TheMarker חן הרצוג, הכלכלן הראשי של חברת BDO, שעם לקוחותיה נמנית מרימון. לדבריו, "ההשקעה הנדרשת להשלמת חיבור מלא של המפעלים בצפון לגז טבעי היא 350 מיליון שקל. כלומר, מבחינת המשק הלאומי, ההשקעה בחיבור אזור הצפון לגז טבעי מחזירה את עצמה בתוך שנה וחודשיים בלבד. ואולם יש כאן בעיה של כשל שוק בתשתית לאומית. אף שמבחינה לאומית יש כדאיות גבוהה לחיבור המפעלים בצפון לגז טבעי, עלויות ההשקעה באזור הן גבוהות במיוחד בשל המאפיינים הגיאוגרפיים ותוואי השטח, כמו גם ריחוק ופיזור הצרכנים".

התועלת השנתית

"הטענות אינן נכונות"

לפי מחקר שערך הרצוג, ההפסד למשק הלאומי מאי־חיבורם של המפעלים לגז טבעי היה 1.6 מיליארד שקל ב–2016. לפי האומדנים המעודכנים שערך, ההפסד השנתי למשק הלאומי נסק מאז והגיע ל–2.2 מיליארד שקל בשנה. הגידול בהפסד נובע לדבריו מעליית מחירי הנפט ל–70 דולר לחבית, בהשוואה למחיר של 45 דולר לחבית שלפיו נערכה הבחינה המקורית. זאת, בשעה שלא היתה התייקרות מקבילה במחיר הגז הטבעי.

באזור הצפון יש 100 מפעלים שניתן לחבר לגז טבעי — 15% מכלל השוק המקומי — והם בעלי פוטנציאל צריכה של 160 אלף מ"ק גז. עד כה חתמו מחצית מהם על הסכמים להסבת מפעליהם לגז טבעי.

מקורבים לזכיינים במרכז הארץ ובצפונה אמרו: "המדינה אמנם הקצתה במסגרת תקציב 2019 500 מיליון שקל למימון פרישת תשתית הגז, ובכך עשתה צעד חשוב שיאפשר את השלמת תשתית החלוקה, אך במסגרת הקריטריונים להקצאת התשתית חייבת המדינה להביא בחשבון את המאפיינים הייחודיים של אזורים שונים, כדי לאפשר פרישה של תשתית החלוקה הלאומית לכלל אזורי הארץ — בצפון, בדרום, במרכז ובירושלים".

ממשרד האנרגיה נמסר: "קו החלוקה לקדרים, שיספק את כל צורכי הגז הטבעי הצפויים באזור, נמצא בשלבי תכנון סופיים, והקמתו צפויה להתחיל השנה, לאחר בחינה מקצועית של צורכי האזור. קו החלוקה שתוכנן וייבנה עונה על הצרכים, לפי סקירת המצב הקיים והצפי העתידי. הטענות שנשמעות לגבי המענקים אינן נכונות. צרכני הצפון זכאים לאותם המענקים כמו ביתר האזורים, וכדי לקבלם עליהם להגיע לסיכום עם בעל רישיון החלוקה".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#