אחרי 20 שנה: נטישה מפתיעה של שדה הגז מול עזה

חברת של מכרה את זכויותיה במאגר לרשות הפלסטינית, שתחזיק בו במשותף עם חברת CCC הלבנונית. השתיים יחפש מפעיל חלופי שיחזיק 45% מזכויות הקידוח

אורה קורן
אורה קורן

חברת האנרגיה העולמית של הודיעה היום (ד'), כי היא יוצאת משדה הגז הימי של הרשות הפלסטינית מול חופי עזה. השדה לא פותח בשני העשורים האחרונים, מאז שבריטיש גז (שנרכשה על ידי של) נכנסה לשותפות בו.

חברת של מכרה את זכויותיה (90%) במאגר לקרן ההשקעות הפלסטינית (PIF) בתנאים שלא פורטו. החברה נימקה את יצאתה מהפרויקט ברצון לפשט את תיק ההשקעות שלה, ובכך שהמהלך יסייע למקד את טביעת הרגל שלה במקומות שבהם תוכל להיות הכי תחרותית.

"העסקה עולה בקנה אחד עם האסטרטגיה של החברה לשדרג ולפשט את תיק ההשקעות שלנו", ציינה של. "היא מסייעת למקד את טביעת הרגל שלנו במעלה הזרם היכן שאנחנו יכולים להיות הכי תחרותיים ולבנות את תיק ההשקעות העולמי שלנו". של רכשה את האחזקה במאגר הפלשתיני כשהשתלטה על קבוצת BG במהלך 2016.

הבוקר אישרה הממשלה הפלסטינית את שינוי הזכויות במאגר. בהודעה שפירסמה קרן ההשקעות הפלסטינית נמסר על ארגון מחדש של מבנה הרישיון לפיתוח המאגר. לפי ההודעה, הקרן הפלסטינית וחברת CCC שבבעלות איש עסקים פלסטיני-לבנוני יחזיקו כל אחד 27.5% מזכויות הפיתוח של המאגר, ואילו 45% יימסרו למפעיל בינלאומי אחר. בהודעת הקרן נכתב עוד, כי המבנה החדש יעניק מומנטום לפיתוח המאגר להבטחת הביטחון האנרגטי של הרשות הפלסטינית.

בסוף שנות ה-90 קיבלה בריטיש גז  זיכיון לחיפושי נפט וגז בחופי ישראל, וב-2000 חשפה את עזה מרין שמול חופי עזה, המכיל לפי הערכות כ-30 מיליארד מ"ק גז טבעי.

בצעד שעורר ביקורת ויתר ראש הממשלה דאז, אהוד ברק, על הזיקה הישראלית לשדה, ו"העניק" את הזכויות בו לפלסטינים. בכך איפשר לרשות הפלסטינית להחזיק ב-10% מהזכויות בפרויקט (עם פיתוחו), כשזו צפויה ליהנות מתמלוגים בשיעור 12.5% מההכנסות. זאת, באמצעות קרן ההשקעות של הרשות (PIF). לצדה, החזיקו בפרויקט BG (60%) וכן חברת CCC, שבבעלות משפחת ח'ורי הלבנונית.

במשך השנים עלו בתוהו המאמצים לחתימת הסכם בין ישראל לבריטיש לרכישת הגז הטבעי מהמאגר. הסיבות לכך השתנו בהתאם לזהות השלטון בישראל ונעו בין מחלוקת כספית על תנאי העסקה – בימי ראש הממשלה אהוד אולמרט, לבין חשש ביטחוני כי התמורה שתשולם לחברת CCC ולרשות הפלסטינית תגיע לידי ארגוני טרור בשטחים – בימי כהונתו של אריאל שרון.

מפגש פסגה לקידום צינור הגז בין ישראל לאירופה

ראש הממשלה, בנימין נתניהו, ישתתף במאי במפגש פסגה משולש עם נשיא קפריסין, ניקוס אנסטסיאדיס, ועם ראש ממשלת יוון, אלכסיס ציפראס, לדיון על קידום הקמת צינור גז בין ישראל לאירופה — כך נמסר היום (ד') מלשכת נתניהו.

נתניהו קיים היום שיחות נפרדות עם ציפראס ואנסטסיאדיס, ודן עמם בסוגיות אזוריות. כמו כן, דנו הצדדים בקידום בדיקת ההיתכנות הכלכלית של הנחת צינור גז מישראל לקפריסין, וממנה ליוון ולמערב אירופה, שתקבע אם הפרויקט כדאי כלכלית.

הצינור המתוכנן הוא באורך כ–2,100 ק"מ. אם יימצא שהוא כדאי בבדיקת ההיתכנות, הוא יוקם בעלות שמוערכת על ידי משרד התשתיות בכ–25 מיליארד שקל, ובנייתו צפויה להסתיים ב–2025. על פי מקורות אחרים, עלות הצינור צפויה להיות 7–10 מיליארד דולר (יותר מ–35 מיליארד שקל). ההסכם בין ממשלות ישראל, יוון, קפריסין ואיטליה לביצוע הפרויקט צפוי להיחתם במהלך 2018.

לפני כשלושה חודשים חתמו קפריסין, יוון, ישראל ואיטליה על מזכר הבנות להקמת צינור גז תת־ימי ממאגר לוויתן, שבבעלות יצחק תשובה ונובל אנרג'י, דרך קפריסין, יוון ואיטליה. השרים שהשתתפו בפגישה הצהירו כי זהו פרויקט תשתית אסטרטגי שמייצג אינטרס משותף של המדינות ושל האיחוד האירופי בנוגע לגז הטבעי.

ממשרד האנרגיה נמסר לאחר החתימה על מזכר ההבנות כי צינור הגז יבטיח אפיק יצוא ארוך טווח של גז ישראלי ליוון, לאיטליה ולשווקים אירופיים נוספים, וכן ויקדם את התחרות במשק הגז. לטענת משרד האנרגיה, הפרויקט צפוי לחזק את הביטחון האנרגטי של האיחוד האירופי, ולגוון את מקורות האספקה של גז טבעי לאירופה.

נציג האיחוד האירופי במפגש שנערך לרגל החתימה העריך כי אירופה תזדקק להגדיל את יבוא הגז הטבעי שלה בכ–100 BCM לשנה לעומת המצב כיום, בגלל הירידה בתפוקה בים הצפוני.

את פרויקט צינור הגז יזם משרד האנרגיה בראשות השר יובל שטייניץ. 

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ