משק האנרגיה כבר שילם את מחיר המאבק הפוליטי בין נתניהו לכחלון - אנרגיה ותשתיות - TheMarker

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

משק האנרגיה כבר שילם את מחיר המאבק הפוליטי בין נתניהו לכחלון

ועדת הכספים דחתה את ביצועה של רפורמת המיסוי הירוק — מה שישבש את פיתוח התשתיות לתחבורה ירוקה ■ בנוסף, המדינה עלולה לצאת קירחת מכאן ומכאן בנושא הרפורמה בחשמל, לאחר שביקשה מבג"ץ עוד דחייה בדיון בעתירה להגבלת זכות השביתה

8תגובות
תחנת הכוח רדינג בתל אביב
אביבה עין גיל

הקדמת הבחירות אמנם ירדה מעל הפרק אתמול, אבל משק האנרגיה כבר נפל קורבן למאבק הפוליטי בין ראש הממשלה, בנימין נתניהו, לשר האוצר, משה כחלון. שתי רפורמות מרכזיות בתחום טורפדו לפי שעה - הרפורמה בחברת החשמל ורפורמת המיסוי הירוק.

את הרפורמה במיסוי הירוק טירפד בפועל ביום ראשון שליחו של נתניהו, יו"ר הקואליציה ח"כ דוד אמסלם (הליכוד). אמסלם הגיע לוועדת הכספים שדנה ברפורמה, והודיע כי הוועדה לא תדון כלל בהעלאת המיסוי על גז טבעי וסולר, שנועדו לקדם מעבר לשימוש באנרגיה ירוקה בתחבורה.

בנוסף, לאחר שהוועדה החליטה לקדם את העלאת המס על הפחם, הגישו אמסלם וח"כ בצלאל סמוטריץ' (הבית היהודי) רוויזיה, שמונעת את כניסת הצו לתוקף עד לדיון נוסף לגביו. ביוזמת אמסלם, נדחה גם הדיון על מיסוי הפטקוק. המהלך של אמסלם היטיב עם מונופול המלט נשר. החלטות אלה מערערות את האיזון בתקציב המדינה ל-2019 שהגיש כחלון, ומשבשות את התוכניות למעבר לאנרגיה ירוקה במשרדי האנרגיה והגנת הסביבה.

מנכ"ל חברת החשמל, עופר בלוך
עופר וקנין

יו"ר ועדת הכספים, ח"כ משה גפני (יהדות התורה), מיהר להתיישר עם הודעת אמסלם - ובכך הנחית מכה כואבת על הרפורמה הירוקה של משרדי האוצר, האנרגיה והסביבה. ההחלטה שקיבלה הוועדה היתה להעלות את המס על הפחם ולדחות את שאר החלקים ברפורמה למועד מאוחר יותר, בנימוק שיש להקדים לכך דיון מעמיק. בכך הוציא גפני את רפורמת המיסוי הירוק מחוק ההסדרים.

המשמעות אינה רק שיבוש האיזון בתקציב המדינה, אלא גם תקיעת מקלות בתחילת פרישתה של רשת תשתיות לתדלוק פחות מזהם, שתוקצבה ותוכננה ל–2018–2019. בממשלה עוד נעשים ניסיונות אחרונים להחזירה לחוק ההסדרים, וההערכות הן שהתוצאה תהיה קשורה לשיקולים הפוליטיים של נתניהו. ברקע להחלטה מהדהד גם השיקול הפוליטי של גפני, שאמנם אינו קשור ישירות לענייני אנרגיה, אך כנראה מקרין עליהם. גפני דורש לקדם את חוק הגיוס שמאיים להפיל את הממשלה, וצריך את עזרת נתניהו בסוגיה.

האינטרסים הפוליטיים גוברים על הכל

ראש אגף התקציבים באוצר, שאול מרידור
אוליבייה פיטוסי

הרפורמה הממשלתית במיסוי דלקים לתחבורה כוללת בין השאר את ביטול מנגנון ההישבון על הסולר, מה שיעודד בעיקר נהגי מוניות להחליף כלי רכב מזהמים בכלי רכב המבוססים על מנוע פחות מזהם. היא כוללת גם העלאה משמעותית של הבלו על הפחם והפטקוק — דלקים שכבר כיום ממוסים, אך לא מספיק ביחס לזיהום שהם יוצרים; העלאה מתונה החל ב–2024 במיסוי על גז דחוס לכלי רכב; ותמריצים למעבר של כלי רכב כבדים לגז דחוס, ובהם פחת מואץ למשאיות ופטור מאגרת רישוי וממכס.

בדיון קודם שנערך לפני כשלושה שבועות בוועדת הכספים אמר ראש אגף התקציבים במשרד האוצר, שאול מרידור, כי הרפורמה היא חלק ממהלך ירוק שיתחיל ב–2019, המשולב בשינוי תמהיל המקורות התקציביים. חבילת המסים נועדה לאפשר למשק הישראלי לצרוך דלקים בהתאם לעלויות החיצוניות.

מרידור הוסיף כי אם החלטות הממשלה בנושא לא יתקבלו, יהיה צורך למצוא מקורות תקציביים אחרים ל–500 מיליון השקלים שאמורה הרפורמה להניב לתקציב 2019. מרידור היה מתואם עם מנכ"ל משרד האנרגיה, אודי אדירי, שנדרש להסביר בדיון את הפרדוקס בין הרפורמה למיסוי ירוק לבין הצעה הכלולה בה להעלאת בטווח הארוך את הבלו על גז טבעי — שמזהם פחות. לדבריו, המדינה מחויבת לומר לאזרחים מה צופן העתיד, כדי שייערכו בהתאם.

מתברר כי טיעונים אלה התגמדו בוועדת הכספים למול האינטרסים הפוליטיים. בדיון ביום ראשון הבהיר מרידור שוב כי לדחיית אישור הצווים למיסוי ירוק תהיה השלכה פיסקלית, שמשמעותה מחסור של חצי מיליארד שקל בתקציב, מה שיוביל להגדלת הקיצוצים הרוחביים. לדבריו, דחיית אישור הרפורמה תוביל גם לעיכוב בהכנת התשתיות למעבר המשק לשימוש בגז טבעי, כולל פרישת רשת חלוקת הגז והקמת תחנות תדלוק מותאמות לשימוש באנרגיה חלופית.

"זו ממש בכייה לדורות. מה שנשאר זה מיסוי אבל לא ירוק", אמר מקור ממשלתי. "מיסוי הפחם שאושר עקרונית לא ישפיע כלל על הסביבה, מכיוון שחברת החשמל ממילא משתמשת בכמות הפחם המינימלית. המשמעות תהיה רק העשרת התקציב בכחצי מיליארד שקל בשנה. מנגד, התוכנית לפרישת רשת החלוקה שקשורה לזה ספגה מכה, אף שלרפורמה קדמו דיונים עם רוב הגופים הנוגעים בדבר בשלוש השנים האחרונות".

משרד האנרגיה התחיל לגבש תוכנית שתוקצבה ב–25 מיליון שקל ל–2018–2019. זו כוללת בין השאר פרישת עמדות טעינה לרכב חשמלי. עמדות טעינה מהירות ייפרשו בתחנות תדלוק, ועמדות טעינה רגילות — בחניונים ובמרחב הציבורי. פרישה כזו נחשבת תנאי למעבר לשימוש ברכב חשמלי, ובמשרד סבורים שחובתה של המדינה לקדם אותה. עתה חוששים במשרד כי הפלת הרפורמה תגרום לכך שלא יהיו למגזר הפרטי תמריצים לעבור לשימוש בתחבורה פחות מזהמת, מה שעלול לעכב את כל התוכנית הגדולה, הכוללת איסור על יבוא רכב מזהם מ–2030.

שר האנרגיה, יובל שטייניץ
אוהד צויגנברג

עתיד הרפורמה בחשמל אינו ברור

נתניהו מעכב גם את ההכרעה לגבי הרפורמה בחברת החשמל שגובשה בחודשים האחרונים בהובלת כחלון עם ההסתדרות, חברת החשמל ועובדיה, משרד האנרגיה, רשות החשמל ורשות ההגבלים העסקיים. הרפורמה כוללת בין השאר מכירת תחנות של חברת החשמל, פתיחת מקטע האספקה לתחרות, הוצאת יחידת ניהול המערכת מחברת החשמל וסדרת מהלכים לחיזוק החברה תוך צמצום כוח האדם והקטנת החוב.

ההסתדרות מתנה את אישורה לרפורמה במשיכת העתירה של המדינה לבג"ץ, שנועדה להגביל את זכות השביתה של חברת החשמל ולא לאפשר לה לשבות כדי לטרפד רפורמות מבניות להגברת התחרות. כחלון תומך בעמדת ההסתדרות, ואילו נתניהו מסתייג ממנה — לאחר שבג"ץ אותת שהוא עשוי לקבל החלטה עקרונית בסוגיה, שתשפיע על כלל השביתות במשק. כעת ממתינים כל הצדדים להחלטת נתניהו.

בשבוע שעבר הגישה המדינה לבג"ץ בקשה נוספת לדחות את הדיון בעתירתה, הפעם ללא ההסתדרות — שהגישה בקשות קודמות באותו עניין. בממשלה מעריכים כי המהלך החד־צדדי עלול להחליש את מעמדה של הממשלה בבג"ץ, שכבר התריע פעמיים שלא יאפשר ארכה נוספת בנושא. הממשלה נימקה את בקשתה בעומס מדיני על נתניהו, אך מקורות בממשלה מעריכים כי הבקשה היא חלק מהלחץ שלו על כחלון בנושא הבחירות. לדברי המקורות, נתניהו מעוניין לשמור בידיו את ההחלטה מתי לקיים את הבחירות הבאות, בהתאם לשיקוליו, והוא מעוניין שכחלון לא יפריע לו.

יו"ר ההסתדרות, אבי ניסנקורן
מוטי מילרוד

כך, הממשלה אינה מקדמת את הרפורמה בחשמל, וגם נותרת בעמדה מוחלשת מול בג"ץ, כמי שאינה מסוגלת לגבש את עמדתה בסוגיה. לו ניגשה הממשלה לבג"ץ השבוע, היא היתה יכולה ככל הנראה לקבל הצהרה עקרונית על הגבלת זכות השביתה במשק. הכדור היה עובר לידי ההסתדרות, ומה זו היתה עושה בהמשך? נסוגה מהרפורמה בחשמל?

גם כך לא ברור מה ההסתדרות באמת רוצה. מצד אחד, היא מהללת את הרפורמה ומדגישה את חשיבותה ליציבות חברת החשמל ולמשק. מצד שני, היא מאיימת שתיסוג ממנה אם הממשלה לא תמשוך את עתירתה לבג"ץ. המדינה עלולה למצוא עצמה קירחת מכאן ומכאן, וגם אם עמדת נתניהו התחילה משיקולים עקרוניים, עתה קשה לנתק את המהלכים מהמאבק הפוליטי האישי שהוא מנהל.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#