משרד התחבורה הציג זינוק בשימוש בתחבורה הציבורית – אבל המציאות בשטח שונה - אנרגיה ותשתיות - TheMarker

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

משרד התחבורה הציג זינוק בשימוש בתחבורה הציבורית – אבל המציאות בשטח שונה

מספר נסיעות הנוסעים בתחבורה הציבורית צמח ב-5% ב-2017 ■ אך המספרים לא חושפים שהשימוש במכוניות צומח מהר יותר, הסטטיסטיקה מנופחת, והשימוש הגובר ברכבות בלי תוספת קרונות ומסילות רק מגדיל את הצפיפות - כמו ברכבת הקלה בירושלים, שבה נרשם הגידול החד ביותר

9תגובות
פקק תנועה בתל אביב
דודו בכר

השימוש בתחבורה הציבורית בישראל לא מפסיק לעלות - כך לפחות קובעים נתוני משרד התחבורה. עם זאת, שיטת חישוב הסטטיסטיקה ואופן הצגת הנתונים שנוקט המשרד מייפים את המציאות, הפסימית הרבה יותר.

לפי הנתונים שהעביר המשרד לתנועה לחופש המידע, מספר נסיעות הנוסעים בתחבורה הציבורית בישראל צמח ב-5% ב-2017. בשנה שעברה נרשמו 850 מיליון נוסעים באוטובוסים וברכבות - גידול מצטבר של כ-35% מתחילת העשור, ופי 2.5 מקצב הריבוי הטבעי באוכלוסייה.

הרוב המכריע של הנוסעים בתחבורה הציבורית - 87% מהם - עשו את דרכם באוטובוסים. 744 מיליון נוסעים נרשמו בקווי השירות באוטובוסים ב-2017 - עלייה של כ–4.5% בתוך שנה. עם זאת, הצמיחה הגדולה ביותר היה ברכבת הקלה בירושלים, שהגיעה לשיא של 42 מיליון נוסעים בשנה שעברה - זינוק של יותר מ-10% לעומת 2016. לגידול במספר הנוסעים ברכבת הירושלמית, שהדוחק בקרונותיה מגיע לעתים לרמות בלתי־נסבלות, מתאים הביטוי "כל המוסיף גורע". הוספת קרונות חדשים נדונה בעבר, אך נדחתה.

במצב דומה נמצאת רכבת ישראל. למרות המחסור בקרונות בצי הרכבת, שגורם לצפיפות קשה בשעות העומס, ואף ששירותי הרכבות הושבתו חלקית למשך שבועות שלמים בשנה שעברה, מספר הנוסעים ברכבת צמח ב–2017 בשיעור של כ–6.5% לשיא של 64 מיליון נוסעים.

בשנה וחצי האחרונות נפתחו שתי מסילות חדשות בצפון שתרמו לגידול במספר הנוסעים, אך גם החריפו את מצוקת הצי הנייד של רכבת ישראל. קצב פתיחת התחנות החדשות והגידול במספר הנוסעים גבוהים בהרבה מקצב ההצטיידות של הרכבת בקרונות חדשים, וזאת מבלי להזכיר עיכובים של שנים בהרחבת המסילות הראשיות בין חיפה לתל אביב ולאורך נתיבי איילון.

"צריך לחשוף את הנתונים האמיתיים"

הצפיפות בתחבורה הציבורית היא בעיה פתירה בסופו של דבר, והאינטרס הציבורי הוא שנוסעים יעברו מכלי הרכב הפרטיים, הפוקקים את כבישי הארץ, אל האוטובוסים והרכבות. אך האם הסטטיסטיקה המרשימה שמציג משרד התחבורה מעידה באמת על כך שהישראלים החליפו את המכונית בתחבורה הציבורית?

נראה כי התשובה על כך שלילית, וייתכן שאף היתה מגמה הפוכה של מעבר לרכב הפרטי ויש לכך כמה סיבות. הראשונה היא שלפחות חלק מהגידול במספר הנוסעים בתחבורה הציבורית הוא פיקטיבי, כפי שמסביר מנכ"ל ארגון 15 דקות, גיל יעקב: "נתוני הנסיעות בתחבורה הציבורית של משרד התחבורה מציגים עלייה במספר הנסיעות המבוצעות, אך לא מציגים את מספר הנוסעים בפועל מדי יום. משרד התחבורה צריך לחשוף את הנתונים של מספר הנוסעים בפועל. הרפורמה המבורכת בתעריפי הנסיעות המטרופוליניות - לצד מדיניות משרד התחבורה המעודדת חילופי קווים, והיעדרם של קווים ישירים לאזורי תעסוקה - גורמים לנוסעים רבים להחליף אוטובוס כדי להגיע ליעדם, וכך עולה מספר הנסיעות, אך לא בהכרח מספר הנוסעים. המדדים האמיתיים לבחינת יעילות התחבורה הציבורית הם השוואת זמני הנסיעה לרכב פרטי והשוואת מספר הנוסעים - ולא מספר הנסיעות".

בשבועות הקרובים צפוי משרד האוצר לאשר סופית את הרפורמה בתעריפי הנסיעות הבין־מטרופוליניות בתחבורה הציבורית, שהוכרזה לראשונה כבר ב–2015. הרפורמה נועדה להוזיל בכ–40% את מחירי הנסיעה לנוסעים קבועים בעלי מינויים בקווים הבין־מטרופוליניים (למשל, בין תל אביב לחיפה או ירושלים), ובכך להביא לקפיצה נוספת במספר הנוסעים.

אין השוואה בין רכב פרטי לציבורי

גורם אחר שמעיב על החגיגה הסטטיסטית של התחבורה הציבורית הוא ההשוואה מול הרכב הפרטי. משרד התחבורה לא מפרסם את ההשוואה העדכנית בין היקף השימוש באמצעי התחבורה הציבורית והפרטית. עם זאת, מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) עולה כי ב–2016 הסתכמה הנסועה (הקילומטראז') של כלי הרכב הפרטיים בישראל בכ-44 מיליארד ק"מ - זינוק של כ-32% בתוך שש שנים.

במקביל, השגשוג הרב־שנתי בשוק הרכב החדש הביא לקפיצה של 36% במצבת כלי הרכב הפרטיים הנעים על הכבישים ב-2010–2017, לסך של 2.86 מיליון מכוניות.

פרופ' אראל אבינרי, ראש התוכנית להנדסה וניהול מערכות תשתית במכללת אפקה, אומר כי אין כל בשורה בנתוני משרד התחבורה על הצמיחה כביכול בשימוש בתחבורה הציבורית. לדבריו, "הנתון החשוב ביותר, שלא מובא בנתוני משרד התחבורה, הוא ההשוואה מול הרכב הפרטי. השימוש ברכב הפרטי גדל הרבה יותר מהשימוש בתחבורה הציבורית. מבחינת פיצול הנסיעות בין המכונית לתחבורה הציבורית, יכול להיות שבפועל חלה הידרדרות לרעת התחבורה הציבורית".

אבינרי סבור כי "אם נמשיך במגמה הזאת, המדינה תהיה פקוקה ועמוסה באופן נוראי. תחבורה ציבורית היא האלטרנטיבה הברורה לרכב הפרטי, ואי־אפשר לצאת מהמעגל של זיהום אוויר, פקקים, תאונות דרכים והוצאות מחיה גבוהות המושפעות מאחזקת רכב פרטי, מבלי לקדם תחבורה ציבורית, אבל המצב לא מתקדם". לדבריו, "אנחנו נמצאים במצב רע מאוד ביחס למדינות OECD ולמקום שבו היינו רוצים להיות. ממש כואב הלב, כי דווקא בעשור האחרון המדינה הגדילה את התקציבים לתחבורה הציבורית".

"המספרים מעודדים, אבל רחוקים מהמטרה"

מהסקירה שהעביר משרד התחבורה לתנועה לחופש המידע עולה כי בתחבורה הציבורית בישראל פעלו בשנה שעברה 9,667 אוטובוסים, שביצעו 23.5 מיליון נסיעות אוטובוסים. משמעות נתונים אלה היא שכל אוטובוס הסיע כ–32 נוסעים בממוצע בכל נסיעה (בין תחנת המוצא לבין התחנה הסופית). הממוצע משקלל בתוכו קווים מרכזיים עמוסים לעייפה, לצד קווים אחרים שכמעט ריקים מנוסעים במשך שעות רבות.

מנכ"לית התנועה לחופש המידע, עו"ד נירית בלייר, מלינה על כך שמשרד התחבורה לא חשף נתונים כלכליים שיעזרו להבין את המגמות האמיתיות בתחבורה הציבורית: "המשרד סיפק מענה מהיר לבקשת התנועה על סקירת התחבורה הציבורית בישראל. ציפינו שהסקירה תתייחס גם ליחס בין התקציב המושקע בתחבורה הציבורית לבין הצמיחה בביקוש לה, ולהפתעתנו לא כך היה. המידע שנחשף כעת בעקבות פניית התנועה לחופש המידע הוא כזה שראוי וחשוב שיפורסם על ידי הרשות באופן יזום, ויכלול גם סקירה תקציבית של הוצאות המדינה על התחבורה הציבורית והתמורה שאנו מקבלים ועתידים לקבל".

גם סגנית ראש עיריית תל אביב ומחזיקת תיק התחבורה בעירייה, מיטל להבי, הצביעה על חוסר הבהירות בנתוני הנוסעים בתחבורה הציבורית. לדבריה, "המספרים מעודדים אבל בהחלט רחוקים מאוד מהמטרה הסופית. אם נסתכל על הצד החיובי - כשיש לציבור אלטרנטיבה לרכב הפרטי ושירות משופר, הוא משתמש בה. אם נסתכל על הצד הבעייתי, הנתונים מצביעים על הגידול, אך לא מלמדים על המקור שלו. השימוש ברכב הפרטי הולך וגדל מהר יותר מהגידול במספר הנסיעות בתחבורה הציבורית. חייבים להאיץ את פיתוח התחבורה הציבורית בארץ ולספק מענה עד המייל האחרון. כשזה יקרה, אני מאמינה שנראה גידול אמיתי במספר הנסיעות בתחבורה הציבורית".

מנהל פורום חברות התחבורה הציבורית הפרטיות, יער אמיר, הוסיף כי "ניתוח של תקציב משרד התחבורה ל-2019 מראה שמגמת האשליה של פיתוח התחבורה הציבורית תישאר כאן גם בשנה הבאה, וכי השינוי המיוחל רחוק מלהתממש. ידוע שהמדינה משקיעה הרבה כסף בפיתוח הרכבות ובפרויקטים שיישומם יימשך שנים רבות, ומזניחה לחלוטין את התשתיות לנוסעים באוטובוסים. כשמשקללים את הנתונים על מספרי הנוסעים עם הנתונים התקציביים, עולה שהמדינה מממנת בממוצע כל נסיעת נוסע ברכבת בכ-24 שקל לעומת כ-7 שקל לנסיעת נוסע באוטובוס".

לדבריו של אמיר, "למרות שהפתרון של האוטובוסים משרת את הרוב המכריע של הנוסעים ובנוסף הוא זמין וזול יותר, המדינה ממשיכה להזניח אותו ולהימנע מהקמת נתיבי העדפה ותשתיות. הגיע הזמן שהממשלה תפנים שבלי השקעה אמיתית במערך האוטובוסים לא יהיה שינוי בעתיד הנראה לעין".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#