התוכנית להנפקת החברות הממשלתיות: 7 חברות, 3 שלבים, 8 מיליארד שקל - אנרגיה ותשתיות - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

התוכנית להנפקת החברות הממשלתיות: 7 חברות, 3 שלבים, 8 מיליארד שקל

רשות החברות הממשלתיות מתכננת הנפקת מניות מיעוט של הדואר, נתג"ז, התעשייה האווירית, הנמלים, מקורות ורכבת ישראל ■ אם יוחלט לצרף את רפאל וחברת החשמל ההכנסות יעלו ב–6.2 מיליארד שקל ■ התוכנית תצטרך לזכות באישורים של שר האוצר ושל הממשלה

11תגובות
סניף של דואר ישראל בתל אביב
עופר וקנין

המנהל החדש של רשות החברות הממשלתיות, יעקב קוינט, מגבש תוכנית להנפקת מניות מיעוט בחברות ממשלתיות ב–2019–2021. ההנפקה, עד 49% בכל חברה, תבטיח את המשך שליטת המדינה בכל חברה (באמצעות החזקה של 51% ממניות החברה לפחות בידי המדינה), תזרים אליה הון, ותחייב אותה לעבוד לפי כללים שקופים פיננסית וניהולית, כנדרש מחברות ציבוריות (בורסאיות).

ההנפקות נועדו להזרים כ–8 מיליארד שקל לחברות ומתוכננות להתבצע בשלושה שלבים. אם גם רפאל וחברת החשמל יונפקו — צפויים להתקבל עוד 6.2 מיליארד שקל.

הדואר ינפיק 40% ממניותיו בשני שלבים, תמורת 300 מיליון שקל. בשלב ראשון, במהלך 2019, יונפקו 20% ממניות דואר ישראל, שיניבו על פי הערכות 200 מיליון שקל. בשלב השני, ב–2020, יונפקו עוד 20% מהמניות והכנסות המדינה מהן יסתכמו ב–100 מיליון שקל.

הדואר עבר אמנם תוכנית הבראה ב–2015 בכחצי מיליארד שקל, אך היא אינה מספקת. בנוסף, הדואר רשם ברבעון השני של 2017 הפסד של 6.4 מיליון שקל. הוא זקוק להון לביצוע תוכניותיו ב–2018, ובהן השקעה בטכנולוגיות מתקדמות להתמודדות עם העלייה בסחר האלקטרוני.

בשלב הראשון תונפק גם החברה הממשלתית נתיבי הגז הטבעי לישראל (נתג"ז), המבצעת פרויקטים שעיקרם הנחת תשתית הגז המרכזית (רשת ההולכה). הכוונה היא להנפיק 49% מהחברה תמורת 1.5 מיליארד שקל, דבר המשקף לחברה שווי של כ–3 מיליארד שקל.

ההנפקה תאפשר לחברה לבצע עבודות מתוכננות בעלות של 1–3 מיליארד שקל, ולהתרחב לפעילויות נוספות, כמו חיבור מפעלים לגז. במשרד האנרגיה גם מקווים שנתג"ז תשתתף בהנחת צינור הגז לאירופה ממאגר לווייתן, אף שלא ברור אם פרויקט זה ייצא לפועל. עם זאת, מנכ"ל משרד האנרגיה, אהוד אדירי, מתנגד להנפקת נתג"ז, במיוחד לאחר שבאחרונה סיים צוות בין־משרדי עבודה שהמליצה על גיוס אג"ח לחברה. נתג"ז נחשבת חברה בצמיחה, וייתכן שבממשלה יעדיפו להמתין להעלאת השווי שלה לפני ההנפקה.

בשלב הראשון, במהלך 2019, יונפקו גם 49% מחברת נמל אשדוד תמורת 900 מיליון שקל, דבר שמשקף לחברה שווי של כ–1.8 מיליארד שקל. לפני כשנתיים הגיעו הממשלה וההסתדרות להבנות על רפורמה בנמל אשדוד, שבמסגרתה התחייבה הממשלה להשקעות של מאות מיליוני שקלים בציוד חדש ובשדרוג רציפים. הנפקה תסייע בגיוס המימון לרפורמה.

משה כחלון, שר האוצר
עופר וקנין

גם בתעשייה האווירית (תע"א)מתוכננת הנפקה של 49% מהמניות, וההערכות הן כי תמורתן תקבל המדינה 3.1 מיליארד שקל, המשקפים שווי חברה של כ–6.2 מיליארד שקל, שמשקלל את תוצאות השינוי האסטרטגי המתוכנן. התעשייה האווירית עברה באחרונה תוכנית הבראה והיא צפויה לעבור שינוי מבני מקיף. ככל הנראה, משרד הביטחון והנהלת החברה תומכים במהלך, לאחר שהובטח שחלק מההכנסות יממנו פרויקטים של משרד הביטחון. ההנפקה תאפשר לחברה לבצע רכישות אסטרטגיות ושינויים אסטרטגיים ומבניים. הבעיות שתעורר ההנפקה כוללות טיפול במידע מסווג שבידי החברה, ירידה בשליטת משרד הביטחון בחברה ובעיות בביצוע עבודות עבור הממשלה שמוגדרות כעסקות בעלי עניין לפי חוק החברות.

השלב השני של ההנפקות מתוכנן ל–2020 ויכלול לצד החלק השני של חברת הדואר גם הנפקת מניות במקורות ובנמל חיפה. ההערכות הן כי עבור הנפקה של 49% ממקורות תוכל המדינה לקבל 1.3 מיליארד שקל, שפירושם שווי של כ–2.6 מיליארד שקל לחברה.

מקורות גיבשה עם רשות המים תוכנית השקעות בהיקף 7.5 מיליארד שקל עד 2050. כמחצית מהסכום מיועד להשקעה עד 2030. תוכנית החירום האסטרטגית כוללת קידוחים חדשים לשאיבה מאקוויפרים, הקמת מתקני התפלה חדשים והזרמת מים לכנרת המתייבשת, לצד טיפול בצמצום של צריכת המים בחקלאות ובמשקי בית.

ההנפקה המתוכננת לנמל חיפה תכלול 49% מהמניות תמורת חצי מיליארד שקל, דבר שמשקף לנמל שווי של כמיליארד שקל. הנמל זקוק לשדרוג, וההנפקה תוכל לסייע בכך.

בשלב השלישי של ההנפקות תשתלב רכבת ישראל ש–49% ממניותיה יונפקו תמורת 200 מיליון שקל. נתון זה משקף לחברה שווי של כ–400 מיליון שקל. הרכבת עומדת בפני השקעות גדולות ברכישת קרונות ובתשתיות.

כחלון אינו מסתנוור מרעיון ההפרטה

התוכנית שמתגבשת ברשות החברות הממשלתיות תצטרך לעבור בשלב ראשון את אישור שר האוצר, משה כחלון, ולאחר מכן את אישור הממשלה.

זו אינה הצעת הפרטה שבה מכניסים משקיע פרטי לחברה, שיכול להשתלט על קבלת ההחלטות בה. זו הפרטה רכה יותר, של הנפקת מניות, שיכולות להתפזר בין מאות משקיעים. בתשקיף ההנפקה ניתן יהיה להגביל את רכישת המניות על ידי בעל שליטה, לדוגמה לאחוזים עליהם יוסכם, כך שההנפקה תישאר אטרקטיבית, אך תמנע השתלטות על קבלת ההחלטות בחברה.

יהיה צורך גם להבטיח משפטית שחוק החברות לא יחול על החברה, לפחות במובן של עסקות בעלי עניין. אם הממשלה תחזיק 51% בנתג"ז ותרצה שתבצע פרויקט של חיבור מפעלים מרוחקים לגז, היא תצטרך רוב מקרב קבוצת המיעוט שאינה בעלת עניין (49%). הדבר עשוי להגביל ביצוע פרויקטים ממשלתיים על ידי החברה משיקולים של כדאיות כלכלית.

כחלון הוכיח עצמו בשנים האחרונות כמי שאינו מסתנוור מרעיון של הפרטה, כשעיכב את הפרטת תעש. ייתכן שזו אינה עמדה עקרונית אלא ניסיון למנוע הצלחה ממנהל רשות החברות הממשלתיות הקודם, אורי יוגב, אך יהיה מעניין לראות את תגובתו לתוכנית זו. תוכנית קודמת של יוגב להנפקת מניות בחברות ממשלתיות לא צלחה, כנראה מסיבות פוליטיות.

בנוסף, התוכנית תצטרך להתמודד מול מדיניות מתחרה של גיוס כספים באמצעות הנפקת אג"ח. זו הוכיחה עצמה — למשל בתע"א ובחברת החשמל — כחלופה טובה להגדלת ההון של החברות ולהעברתן לכללי עבודה שקופים ועל פי כללי רשות ניירות ערך, ללא צורך בדילול השליטה הממשלתית. אדירי כבר אמר כי לא יתנגד להנפקת מניות של מקורות בעתיד, אולם יציע לתחילה שתגייס אג"ח.

הנפקה או הפרטה של חברה ממשלתית באמצעות הכנסת משקיע חיצוני דומיננטי יכולה לסייע לחברה אם יש למשקיע ערך מוסף אסטרטגי. אם הוא יכול, למשל, לחזק את החברה בשווקים שהיא חלשה בהם ובכך לסייע לה לצמוח ולהתחזק פיננסית.

השאלה היא אם זהו צריך להיות היעד הממשלתי לגבי החברות הממשלתיות. לא בטוח שחברות ממשלתיות צריכות, בדומה לחברות ציבוריות, לשאוף לצמיחה מתמשכת ולהגדלת הרווחיות מידי רבעון כאסטרטגיה. ייתכן שחברות ממשלתיות צריכות לשרת את המדיניות הממשלתית כיעד ראשון, וכיעד שני ניתן להסתפק בכך שהן רווחיות במידה שאינה גורמת לממשלה להזרים להן הון, כפי שנעשה בשנים האחרונות בתעש. עם זאת, חברות שצריכות להתמודד בשוק הבינלאומי, כתע"א ורפאל, צריכות להיות יותר חדשניות כדי להתמודד מול חברות מתחרות. שיקולי המדינה לגביהן יכולים להיות שונים כשמדובר בהפרטתן.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#