הממשלה פיספסה את ההתייעלות האנרגטית – ואנחנו משלמים מיליארדים מיותרים על חשמל - אנרגיה ותשתיות - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הממשלה פיספסה את ההתייעלות האנרגטית – ואנחנו משלמים מיליארדים מיותרים על חשמל

גם כשהיה ברור שלא עומדים ביעדי התוכנית הלאומית לחיסכון בחשמל, שר האנרגיה יובל שטייניץ הביא לאישור הממשלה תוכנית קלושה ■ התוצאה: הציבור משלם מיליארדי שקלים מיותרים על חשמל - והחברות שאמורות להוביל את ההתייעלות מדשדשות בגלל מחלוקות עבר

10תגובות
תחנת הכוח אורות רבין בחדרה
יוסי וייס / חברת ה?

סכסוכים עסקיים, חשדנות, פשיטות רגל ושר שלא מעז וממחזר החלטות — כל אלה עומדים בבסיס אי־עמידתה של ישראל ביעדי תוכנית ההתייעלות האנרגטית שלה מ–2010, שנועדה לצמצם ב–20% את צריכת החשמל במדינה עד 2020. גם אם התוכנית היא בגדר מס שפתיים בלבד, בפועל הציבור הישראלי משלם מיליארדי שקלים מיותרים על חשמל שניתן לחסוך, וכמובן — על הפגיעה באיכות החיים ובבריאותו כתוצאה מזיהום האוויר המיותר.

בעוד המדינה מקדמת במרץ את השימוש בגז טבעי שבבעלות מונופול הגז, היא מפגרת בקידום התוכנית להתייעלות אנרגטית — אף ששני התחומים נועדו להשיג אותן מטרות: חיסכון בחשמל והפחתת זיהום האוויר. בתחום השימוש בגז הוחלט על צעדי ענישה נגד מפעלים שלא יתחברו לגז — הם יידרשו לעבור למזוט יקר יותר ומזהם פחות — אבל בתחום ההתייעלות האנרגטית לא הונף אף שוט מולם.

יישום ההתייעלות נתון להחלטת בעלי המפעלים — לצד תמריצים בדמות הטבות ב–800 מיליון שקל במענקים ובערבויות מדינה. מתוך 300 מיליון שקל שהוקצו לפני יותר משנה כמענקים להתייעלות אנרגטית (500 מיליון שקל מיועדים לערבויות מדינה) העניק משרד הכלכלה מקצה אחד של 75 מיליון שקל. מקצה נוסף מתוכנן לשבועות הקרובים.

..

באיזה פיגור התוכנית?

בתוכנית להתייעלות אנרגטית, שהממשלה אישרה ב–2010, נקבע יעד של צמצום צריכת החשמל ב–20% עד 2020, לעומת מצב של "עסקים כרגיל". ואולם מחיסכון מתוכנן של 15% עד 2016, הוחמצו 7% — ליישום אחראים כמה משרדים, בהם הגנת הסביבה, האנרגיה והכלכלה — לפי משרד האנרגיה, המתבסס על נתוני הלמ"ס.

גם לפי חברת הייעוץ TASC, הממשלה לא עמדה ביעד החיסכון האנרגטי. ההחמצה, לפי חישוביה, הגיעה ל–7.5% ב–2016 — ועלתה למשק כ–2 מיליארד שקל באותה שנה.

מי עוצר אותה?

לדברי מקורות ממשלתיים, משרד האנרגיה ניסה לכפות על מפעלים התייעלות אנרגטית ולחייב אותם ליישם מסקנות של סקרים על פוטנציאל ההתייעלות — אבל בלחץ התאחדות התעשיינים הניסיון נבלם בוועדת הכלכלה. עם זאת, בשלהי 2017 ניתנה לשר האנרגיה, יובל שטייניץ, הזדמנות לתקן את המעוות כשהגיש הצעת התייעלות מחודשת, אבל הוא בחר למסמס אותה. בכירי המשרד אמנם גיבשו תוכנית מקיפה להתייעלות, אבל שטייניץ בחר לקדם רק חלק מזערי ממנה להחלטת ממשלה, שברובה מיחזרה החלטות קודמות.

מפעלים ורשויות מקומיות נותרו מחוץ להצעת החוק ויכולים לא להתייעל כמעט באין מפריע. ב–2019 ייבחן מחדש מעמדם, לפי החלטת הממשלה מדצמבר 2017. אילו ההחלטה היתה מחייבת מפעלים ורשויות להתייעל אנרגטית בדרך של סנקציות כלכליות, היה סיכוי גבוה יותר לעמוד ביעד ההתייעלות החדש: 17% עד 2030 — שנקבע לאור הסבירות הגבוהה שהיעד המקורי ל–2020 יוחמץ.

.

התנהלותו של שטייניץ תמוהה לאור הלהיטות שהפגין בכל הקשור למעבר המשק לשימוש בגז. באחרונה הוא הצהיר בכמה הזדמנויות כי עד 2030 לא יהיה אף דלק מזהם במשק למעט גז.

בינתיים, ההתייעלות האנרגטית זוחלת בעצלתיים — גם בתמיכת מחירי האנרגיה הנמוכים יחסית ועלויות ההתייעלות הגבוהות. בנוסף, הממשלה אמנם הקצתה 300 מיליון שקל לארבע שנים עבור התייעלות אנרגטית, אבל קבעה רף גבוה יחסית של 800 אלף שקל השקעה כדי ליהנות מהמענק — שמותיר את רוב המפעלים הקטנים והבינוניים מחוץ לתמונה.

מה עושים בחו"ל?

לפי ניתוח שערכו רועי זס ועמיר שיטאי מחברת הייעוץ TASC, במדינות המפותחות מקדמים את ההתייעלות האנרגטית בשני מסלולים עיקריים: תמרוץ ממשלתי מלמעלה, והתנעה עסקית מלמטה באמצעות חברות אסקו (ESCO, Energy Service Company) — חברות המציעות שירותי אנרגיה, בדגש על התייעלות אנרגטית.

חברות אסקו מציעות ללקוחותיהן כמה מודלים עסקיים עיקריים. במודל הראשון, חברת אסקו מבצעת את כל ההשקעות תמורת שיעור מוסכם מראש מהחיסכון האנרגטי. בשני, נוסף על ההתייעלות היא מספקת בהמשך גז במחיר קבוע, לרוב בהנחה על מחיר השוק. במודל השלישי חברת אסקו חותמת עם הלקוח על חוזה תכנון והקמה של המערכת החסכונית תמורת תשלום, כשהלקוח אחראי לתפעל אותה ולהשיג חיסכון.

פאנלים סולאריים על משכן הכנסת. ההתייעלות תתמקד במגזר הממשלתי
גיא מדור / דוברות ?

בישראל, הענף הזה כמעט לא קיים. לדברי תעשיינים, הענף איבד מאמינותו במשק כשחברות האסקו נקלעו לסכסוך עם לקוחות על חישוב התמורה המגיעה להן.

"חברות אסקו המתמחות בהתייעלות במפעלים, בתי מלון ובתי חולים, שמציעות התייעלות תמורת תשלום מהחיסכון העתידי בלבד, איבדו אמינות בשל התנהלות שנתפשה כלא הוגנת", אומר מקור בתעשייה. "התעוררו ויכוחים על החיסכון בפועל וכיצד לחשב אותו — ולקוחות חשו מרומים. לכך יש להוסיף חלופות זולות יותר, כמו חיבור לפאנלים סולאריים ולגז — כך שענף האסקו המקומי אינו מתרומם כפי שקורה בחו"ל".

לדברי מקור ממשלתי, "הבעיה המרכזית היא אמון — החברות יצרו לעצמן שם רע. כך למשל, חברה הציעה ללקוח לייעל את העסק שלו ולחלוק איתו ברווחים. כל אחוז שזרקו זכה, והחוזים היו לטווחים ארוכים של עד 17 שנה. פעמים רבות, מי שיישמו אצלו התייעלות לא יודע כמה אנרגיה נחסכה, זה נתון לפרשנות — והתחילו ויכוחים בין חברות האסקו לצרכנים".

גם חברות שעבדו בשיטה של רכישת מוצרים והתקנתם עוררו סכסוכים עסקיים עם הלקוחות. "חברה הציעה להחליף תאורה", מספר המקור הממשלתי. "בדיעבד, התברר ללקוח שהיה יכול להשיג את המערכת במחיר נמוך בהרבה. עם אחד מבתי המלון התעורר ויכוח על מדידת החיסכון מצ'ילר (מזגן מבנה גדול) שהותקן בו".

דן בר משיח, מנכ"ל ומבעלי אסקו ישראל — עם משפחת רקנאטי וחברת ניסקו — מסכים שבתחילת הדרך היו חברות בעייתיות: "חברות ניסו למכור ציוד בחלוקת חיסכון לא מקצועית ולא לפי פרוטוקול מדידה בינלאומי, שבו אנחנו משתמשים — ופשטו רגל". לדבריו, החברה עובדת בשיטה של ביצוע הפרויקט על חשבונה והשתתפות בפירות החיסכון במשך 10–20 שנה — ובין לקוחותיה עירייה, מוסדות תרבות וחינוך ומפעלים.

אסקו ישראל היתה בין החברות שנהנו מההקצאה הראשונה של משרד הכלכלה להתייעלות אנרגטית. למרות זאת, בר משיח אומר ש"זה הפתרון הכי פחות נחוץ. אם הממשלה תוציא מכרזי התייעלות לעצמה — זה יתרום יותר.

"בענף העולמי 90% מפרויקטים של התייעלות הם ממשלתיים או מוסדיים ו–10% פרטיים — כשבישראל זה הפוך. הממשלה צריכה לבצע במוסדותיה ובחברות ממשלתיות התייעלות אנרגטית בהשקעה של 6 מיליארד שקל, ואם אינה רוצה להוציא את הסכום — היא יכולה לגייס חברות אסקו שישתתפו בחיסכון האנרגטי", מוסיף.

איך בונים אמון?

יובל שטייניץ
הדס פרוש

בתוכנית מ–2010 הקצתה הממשלה 2 מיליארד שקל להתייעלות למשך עשור, אבל היא הופסקה ב–2013 — וחודשה בהמשך. משרד האנרגיה השתמש בתקציב שקיבל להחלפת מכשירי חשמל ביתיים זוללי אנרגיה, סייע במענקים לבתי מלון ומפעלים להחליף מזגנים והוציא תקנות האוסרות יבוא של מכשירים בזבזניים בחשמל. מתן האפשרות לחברות אסקו, שחלקן זקוקות להון עצמי גבוה, לקבל מימון ממשלתי נועד לפתח את התחום בישראל — עד כה בלא הצלחה.

תוכנית העבודה של משרד האנרגיה ממוקדת השנה במגזר הממשלתי. במשרד מתכננים לבצע סקרי אנרגיה ולחייב את כל משרדי הממשלה ליישם את המלצות הסקרים. התקנות כבר עברו לאישור משרד המשפטים. יחד עם מינהל הדיור הממשלתי, משרד האנרגיה גם מקדם התייעלות אנרגטית במבני ממשלה. בנוסף, במשרד מגבשים חוזים בסיסיים לשימוש מול חברות אסקו, במטרה לגשר על חוסר האמון שנוצר בשוק.

"התוכנית שאושרה בממשלה ב–2017 מגדירה בעיקר צעדים שכבר הוחלט עליהם, ודוחה חלק מהפעולות הנדרשות לעתיד הרחוק יותר", אומר שיטאי מ–TASC. "עדיין לא גובש סט מהלכים הוליסטי שיוכל להמריץ את השוק ולהגביר את ההתייעלות. המדינה יכולה לפעול בשלושה צירים מרכזיים: תמריצים כלכליים, קביעת תקנות, וכמובן — הגדלת הביקוש באמצעות מכרזים במגזר הציבורי".

זס מוסיף כי "גם השחקנים הפרטיים בשוק עדיין לא מציעים פתרונות מתקדמים כפי שקיים בעולם. כדי להצליח, שחקן בשוק ההתייעלות האנרגטית נדרש להציג מומחיות, הצעות מימון מפחיתות סיכון ללקוחות, ומגוון שירותי אנרגיה שרואים בעולם.

"הרגולציה לא דחפה את התחום — ונוצר מעגל קסמים של מחסור". לדברי זס, חברת אסקו צריכה להציע ללקוח פתרון יצירתי תפור למידתו — ולא פתרון מדף.

ממשרד האנרגיה נמסר בתגובה כי "התקציב שהוקצה למשרד להתייעלות אנרגטית ב–2010 מומש במלואו, ואף שהדבר לא קרה במשרדים האחרים שקיבלו תקציב לשם כך ואף שהתקציבים להתייעלות הוקפאו ב–2013 — הפער בין תחזית ההתייעלות למימוש בפועל הוא כ–7% בלבד. המשרד ימשיך לפעול להתייעלות במסגרת התקציבים שהוקצו לו למימוש התוכנית החדשה שגיבש השנה, ובטוח כי בהתאם להצלחות יקבל תקציבים נוספים".

מהתאחדות התעשיינים נמסר כי "תפקיד הממשלה הוא לקיים סביבה עסקית שמאפשרת התייעלות אנרגטית באמצעות הקלות רגולטוריות. נמשיך 'לטרפד' כל ניסיון להעלות מסים ולייקר עלויות בתירוץ מפוקפק של 'התייעלות אנרגטית', כמו חוק זה שיטיל קנסות דרקוניים. נמשיך לקדם התייעלות, אבל אנו סבורים כי הרעיון שפקידים ממשלתיים יחייבו עסקים לבצע פרויקטים הוא ארכאי ומסוכן".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#