המונופולים מסדרים לעצמם מס נמוך על הדלק הכי מזהם - אנרגיה ותשתיות - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

המונופולים מסדרים לעצמם מס נמוך על הדלק הכי מזהם

האוצר מנסה כבר שנים להגדיל את המס הקצוב (בלו) על דלקים מזהמים, ומנוטרל בכל פעם מחדש על ידי נשר וחברת החשמל ■ באחרונה הלחצים התחילו להגיע גם מתוך משרדי הממשלה, כשמנכ"ל משרד הכלכלה פנה למנהל רשות המסים בבקשה לבטל את העלאת הבלו על הפטקוק

6תגובות
מפעל הר טוב בבית שמש
גיל כהן-מגן

שניים מהמונופולים הגדולים במשק — חברת החשמל בתחום ייצור החשמל ונשר בתחום המלט — מפעילים לחצים על הממשלה כדי לנטרל את החלטתה להעלות את המס על הדלקים המזהמים שבשימושם. הממשלה החליטה באחרונה להעלות את הבלו על שני דלקים מזהמים, הפטקוק והפחם, אך כעת בלחץ נשר החל משרד האוצר לבחון את ביטול הגדלת המס על הפטקוק, ובלחץ חברת החשמל צפוי שר האוצר, משה כחלון, לסגת מהחלטתו להעלות את הבלו על הפחם.

מדובר במאות מיליוני שקלים שהיו יכולים להיכנס כל שנה לתקציב המדינה ובחיסכון בפגיעה בבריאות הציבור. ואולם אף שהמיסוי המוגדל נכנס לתוקף, הוא מצריך עדיין אישור של ועדת הכספים, ושם צפויים לוביסטים של נשר להפעיל לחצים לטובתה.

זו אינה השנה הראשונה שבה מתקיימים המאבקים הללו. הריטואל הזה חוזר על עצמו כל כמה שנים. חברת החשמל מזהירה כל שנה־שנתיים שהעלאת הבלו תייקר את החשמל בשיעורים של 6%–8% — ומשרד האוצר נסוג מהכוונה.

יו"ר רשות החשמל, אסף אילת
רוני פרל

נשר ניצלה ב–2010 מהעלאת הבלו על הפטקוק, כשהיתה בשליטה משורשרת של נוחי דנקנר ומשפחת לבנת. ועדת הכספים נכנעה ללחציה, והחליטה להחריג את הפטקוק מהעלאת הבלו על הדלק. מטעם נשר פעלו לוביסטים ממשרד תומר עמיר ועליזה גורן. בימים אלה, את העבודה עבור נשר והר טוב עושה מנכ"ל משרד הכלכלה, שי רינסקי, ורשות החשמל בראשות אסף אילת פועלת עבור חברת החשמל.

מקור במשק האנרגיה אמר אתמול ל–TheMarker כי בין רשות המסים למשרד האוצר נפתח מאבק, כשכל צד מאשים את האחר בהטעיה. לדבריו, משרד האוצר ניסה לבצע מחטף ולמנוע הורדה של מחיר החשמל לצרכנים, שנכנסה לתוקף בתחילת 2018, במטרה להכניס לפער את העלאת הבלו על הפחם. לדבריו, "משרד האוצר מנסה להגדיל את הבלו על דלקים כי חסר לו כסף לתקציב המדינה, אבל לא רוצה להעלות את תעריף החשמל, אז מצאו שם פטנט. הם מזהים מתי התעריף אמור לרדת ומנסים להכניס את הבלו כדי שהתעריף לא יירד, אך גם לא יעלה". שיטה זו מאפיינת גם את הרפורמה במשק החשמל, שהצרכנים אמורים לממן מתעריף שאמור לרדת — אך לא יירד אם הרפורמה תיכנס לתוקף.

לדברי מקורות, באוצר זיהו בסוף 2017 כי מחיר החשמל עתיד לרדת, והודיעו על העלאת הבלו בחוק ההסדרים. ואולם רשות החשמל לא שיתפה פעולה, וההורדה נכנסה לתוקף. חוק ההסדרים לא שונה.

חברת החשמל ורשות החשמל מיהרו להבהיר כי עליית הבלו תתבטא בחשבון החשמל של הצרכנים, מכיוון שזו מדיניותה של הרשות — לאגום את העלויות על חברת חשמל ולשקפן במחיר החשמל. יתר על כן, לדבריהם, גם היצרנים הפרטיים ייהנו מכך מכיוון שתעריף החשמל שלהם צמוד לזה של הצרכנים ותעריף החשמל שיוכלו לגבות מהתעשייה יעלה.

"אי־אפשר להחביא מסים בתעריף החשמל בלי שישימו לזה לב", אמר המקור. "כשהבלו עולה, המרוויחים הגדולים הם קופת המדינה והיצרנים הפרטיים. חברת החשמל לא מרגישה בזה, מכיוון שרשות החשמל דואגת לגלגל את העלות למחיר לצרכנים".

בעלי נשר, לן בלווטניק
Bloomberg

תלונה: "המפעלים שיתפו פעולה"

בלחץ חברת נשר בוחן משרד האוצר את עתיד התוכנית להעלאת המס על הפטקוק — חומר דלק מזהם במיוחד, הנמצא בשימוש מפעלי המלט, מונופול נשר והר טוב. במשרד האוצר החליטו להעלות את המס עליו כאמצעי להגברת השימוש בגז, המזהם פחות, מ–46 שקל לטונה ל–216 שקל לטונה. הר טוב איימו לסגור את המפעל ולפטר עובדים, וההערכות במשק הן כי הלחץ של הר טוב נבע משיתוף פעולה בינה לבין נשר, שהפגיעה בה צפויה להיות גדולה יותר.

לעומת נשר, שמחוברת לגז, הר טוב עדיין לא עשתה כן — ובמשרד האוצר סבורים כי היא יכולה להתחבר לגז בתוך שנה וחצי. עם זאת, החברה מסרבת לחתום על התחייבות. בהר טוב סירבו להתייחס לנושא.

בשתי החברות טוענים כי בתהליך ייצור המלט הפטקוק מזהם פחות מבתהליכי ייצור אחרים, וכי הן עומדות במגבלות של המשרד להגנת הסביבה. לטענת הר טוב, המעבר לגז יוביל אותה להפסד. עם זאת, בשתי החברות סירבו להעביר תחשיבים מפורטים שיתמכו בטענה כי המעבר לגז יפגע ברווחיותן.

בשלב זה, ביקש משרד האוצר מהמשרד להגנת הסביבה פירוט לגבי זיהום האוויר מהפטקוק, בכדי לבחון את טענת החברות. תשובת המשרד תהיה גורם משמעותי בהחלטה אם להקל על החברות. מקורבים לנושא העריכו כי משרד האוצר עשוי להציע לחברות תקופת הסתגלות של שנה וחצי, עד שניתן יהיה לחבר את הר טוב לגז. על פי הערכות הממשלה, עד ספטמבר 2018 נתגז תפרוש את קו הולכת הגז עד בית שמש, ומשם ניתן יהיה להעביר את צינור ההולכה להר טוב בתקופה של עד שנה וחצי מהיום.

אף שנשר מחוברת לגז, היא ממשיכה להשתמש בפטקוק, הזול יותר. בנשר אמנם משתמשים בשניהם, אך ניצול הגז נמוך במיוחד עקב מחירו הגבוה יחסית. הדבר גורם לזיהום אוויר מוגבר ולפגיעה בחברת ההולכה של הגז, סופר אן.ג'י, שהכנסותיה מהחיבור של נשר לגז נמוכות ביותר.

מפעל הר טוב בבית שמש
גיל כהן-מגן

דרור שטרום, הממונה לשעבר על ההגבלים, הגיש לפני כחצי שנה לרשות ההגבלים העסקיים תלונה מטעם חברת סימנט, יבואנית מלט המתחרה בנשר - בטענה כי בין נשר להר טוב קיימים קשרים צולבים שמגבילים את התחרות. החברות מכחישות קשרים שכאלה, וטוענות לתחרות מלאה ביניהן.

"אין הצדקה להעלות את הבלו על הפטקוק"

את האצת השימוש בגז במפעלי המלט ניתן לקדם באמצעות שינוי היתר הפליטות על ידי המשרד להגנת הסביבה, או הגדלת הבלו על הפטקוק. המשרד להגנת הסביבה אינו משנה את היתר השימוש ברעלים של המפעלים — ואילו משרד האוצר נתון עתה ללחצים לביטול העלאת הבלו על הפטקוק.

נשר העבירה בסוף השבוע לאוצר שתי חוות דעת שקיבלה — מחברה בינלאומית ומיוסי ענבר, לשעבר מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה — שלפיהן השימוש בפטקוק במפעלי מלט אינו מחולל זיהום העולה על זה של גז טבעי.

יו"ר חברת החשמל, יפתח רון טל
מיכל פתאל

בחוות הדעת של ענבר נכתב: "בתהליך ייצור מלט לא ניתן לזהות השפעה של סוג הדלק על רמות הפליטה של מזהמי האוויר. העלויות החיצוניות הנוצרות משריפת פטקוק בתעשיית המלט נמוכות משמעותית יחסית לשריפתו הישירה בתחנות כוח ודודי קיטור, וכן בהשוואה לשריפת פחם במקורות אלה. מסיבות אלה ונוספות, השימוש בגז טבעי אינו מקובל בתעשיית המלט באירופה — והמיסוי על הפטקוק נמוך. לאור מידע זה אין כל הצדקה להעלות את הבלו על הפטקוק".

לחצי נשר על משרד האוצר ורשות המסים הגיעו גם מצד משרד הכלכלה. שר הכלכלה, אלי כהן, הוא חבר מפלגתו של כחלון, ולפניותיו לכחלון סבירות גבוהה יחסית להיענות. מכתב ששיגר באחרונה מנכ"ל משרד הכלכלה למנהל רשות המסים, משה אשר, ולראש אגף התקציבים במשרד האוצר מציע לבטל את העלאת הבלו על הפטקוק כדי לא לפגוע בתחרות בענף. רינסקי ציין כי העלאת הבלו על הפטקוק לא תקדם את צמצום זיהום האוויר, ואף תטיל עלויות עקיפות על המשק ועל מדיניות הממשלה בתחומי המלט והבנייה.

במכתב צוין כי גם אם יוטל בלו על הפטקוק, ספק אם יהיה בכך כדי להטות את מעבר החברה לצריכה מוגדלת של גז טבעי על חשבונו לאור אילוצים הנדסיים. רינסקי העריך, בניגוד לעמדת האוצר, כי חיבור מלט הר טוב לגז טבעי יתרחש לפחות בעוד שנתיים. המפעל גם לא יעבור לצריכת גז דחוס בינתיים (CNG, במשאיות), מכיוון שהוא יהיה יקר יותר גם מהפטקוק עם הבלו המוגדל. עליית מחיר הפטקוק תוביל לצינון התחרות מול נשר וייתכן שאף לסגירת הר טוב, טען רינסקי.

מכיוון שגם מחיר המלט מפוקח על ידי משרד הכלכלה, הזהיר רינסקי כי העלאת הבלו על הפטקוק תגולגל למחיר המלט של נשר. אנרגיה מהווה 21% בסל התשומות הנלקח בחשבון בקביעת המחיר.

מפעל נשר ברמלה
עופר וקנין

רינסקי סיים את מכתבו בהזמנת "כל הנוגעים בדבר לקיים יחד עם הגורמים המקצועיים חשיבה נוספת לקידום סוגיות אנרגטיות וסביבתיות, תוך שיתוף פעולה עם התעשייה המשוועת לגז טבעי".

מנשר נמסר: "החלטת משרד האוצר משוללת מהיסוד, שכן אינה מביאה בחשבון את המאפיינים הייחודיים של תהליך ייצור המלט, שבו לא ניתן לזהות השפעה של סוג הדלק על רמות הפליטה של מזהמי אוויר. יתרה מכך, חוות דעת בלתי תלויות קובעות כי לשימוש בגז טבעי בתעשיית המלט, במקום פטקוק, לא יהיו תועלות סביבתיות כלל. לאור זאת אין אנו רואים כל הצדקה להעלות את הבלו על הפטקוק. גם באירופה, שעליה מתבססת מדינת ישראל בקביעת רגולציות סביבתיות, השימוש בגז טבעי בתעשיית המלט זניח".

מהמשרד להגנת הסביבה נמסר כי הנושא בבדיקה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#