כשהם מתייצבים בביהמ"ש, בכירי האוצר מיתממים: "התנגדנו למחיר הגז הגבוה" - אנרגיה ותשתיות - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

כשהם מתייצבים בביהמ"ש, בכירי האוצר מיתממים: "התנגדנו למחיר הגז הגבוה"

פקידי הממשלה שגיבשו את מתווה הגז זומנו להליך המשפטי שמתנהל נגד הפקעת מחיר הגז ■ ראש אגף התקציבים מסר תצהיר שלפיו התנגד למחיר, סגנו לשעבר התנער מאחריות, ואילו סגן יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה לשעבר טען כי המחיר לא היה במוקד המגעים עם חברות הגז

23תגובות
אודי אדירי, מנכ"ל משרד האנרגיה
עופר וקנין

פקידי הממשלה הבכירים שהיו מעורבים בגיבוש מתווה הגז או ביישומו, מאשרים כי קידמו את המתווה אף שידעו כי יגבה מציבור צרכני החשמל מיליארדי שקלים עודפים בגלל חוזה הגז של חברת החשמל.

הדברים נחשפו בתצהירים שהגישו בימים האחרונים לבית המשפט המחוזי בלוד שלושה רגולטורים — אודי אדירי, לשעבר סגן הממונה על התקציבים וכיום מנכ"ל משרד האנרגיה; שאול מרידור, ראש אגף התקציבים באוצר ולשעבר מנכ"ל משרד האנרגיה; ומוריס דורפמן, לשעבר סגן ראש המועצה הלאומית לכלכלה וכיום המשנה למנכ"ל משרד הבריאות.

התצהירים הוגשו לקראת דיון בתביעה הייצוגית שהגישו עוה"ד גלעד ברנע ויצחק יערי נגד מחיר הגז בעסקה של חברת חשמל עם מונופול תמר. לפי התצהירים, השיקול המרכזי של המדינה במשא ומתן מול החברות כלל לא היה המחיר לצרכן, אלא רצון לפתח משק גז תחרותי — וזאת מתוך הנחה ששימור מחיר הגז הגבוה יעודד שחקנים זרים נוספים להיכנס לפעילות בישראל.

"עמדתי המקצועית היתה לאורך כל הדרך שסוגיית מחיר הגז בתקופה הנוכחית אינה הסוגיה החשובה ביותר מבחינת סדרי עדיפויות של הממשלה, ויש חשיבות רבה יותר ליצירת ודאות לפיתוח שדות נוספים ולמשיכת חברות נוספות לישראל. בהתאם לכך, סברתי שלא נכון להתעקש דווקא על פתיחת הסכם תמר", הסביר דורפמן.

חברת החשמל

הסיבות לכך, לדבריו, היו רצון להציג עמדה רגולטורית עקבית וחשש מפתיחת הסכמי המימון של דלק ונובל אנרג'י. "היה חשש כי פתיחת חוזים בדיעבד באותה עת, במצבו של המשק הישראלי וביכולתו למשוך משקיעים זרים — עלולה היתה ליצור אפקט רוחב החוצה את תחום הגז. אחת המטרות שעמדה בבסיס מתווה הגז היא הרצון לשדר אמינות ויציבות שתמשוך השקעות זרות וחברות זרות למשק".

"קנס" לצרכני החשמל

הרגולטורים התייחסו בתצהירים לחוזה הגז השנוי במחלוקת שעליו חתמה חברת החשמל עם מונופול תמר, ושאחראי כיום לכמחצית מאספקת הגז למשק. החוזה נחתם במארס 2012 לתקופה של 15 שנה, ללא אפשרות להשתחרר ממנו או לצמצם את כמויות הגז שעליהן סוכם. היקפו הכספי של החוזה נע בין 18.5 ל–23.7 מיליארד דולר.

המשא ומתן בין הצדדים התחיל שלוש שנים לפני כן, ובדצמבר 2009 הם חתמו על מזכר כוונות לאספקת מחצית מכמות הגז שעליה סוכם שלוש שנים לאחר מכן, במחיר בסיס של 4.6 דולרים ליחידת חום. בחלוף שלוש שנים, שבמהלכן נהפך מאגר תמר למונופול (לאחר הפסקת אספקת הגז ממצרים), הוכפל היקף החוזה במקביל לעליית מחיר הגז ל–5.3 דולרים ליחידת חום.

מוריס דורפמן
מוטי מילרוד

"ביוני 2011 הובא לידיעתי שנחתם חוזה בין חברת החשמל לשותפויות הגז", הוסיף מרידור בתצהיר שהגיש. "מבחינת האוצר, לא היה מקום להכיר במחיר בסיס הגבוה מהמחיר במזכר הכוונות", הוסיף.

לפי דו"ח מבקר המדינה שפורסם אשתקד, כשלי החוזה צפויים "לקנוס" את ציבור צרכני החשמל בישראל עד 2028 בסכום עודף של 2–2.3 מיליארד דולר (7.5–8.5 מיליארד שקל), באמצעות גביית יתר בתעריף החשמל הציבורי. סכום זה אינו כולל עלויות משקיות עקיפות, שהיקפן עשוי להיות כפול.

הנזק שנגרם לציבור נעוץ בארבעה כשלים עיקריים בחוזה: מחיר גז מנופח, מנגנון הצמדה שרירותי, כמות גז גדולה מדי שנרכשה, והקלות שאישרה חברת החשמל למונופול הגז ביחס לתנאי החוזה. כשלים אלה, שעליהם דווח בתקשורת בזמן אמת, התאפשרו אף שמשרדי האוצר, האנרגיה והמשפטים התערבו במשא ומתן שניהלה חברת החשמל מול ספקית הגז — ואף שהחוזה אושר בידי רשויות החשמל וההגבלים (בכפוף לתיקונים).

"מדובר היה במהלך חריג שהביא להתערבות רגולטורית בהסכם שנחרת על ידי חברה ממשלתית, ובפרט בתנאים מסחריים שנקבעו בהסכם", הסברי מרידור בתצהיר. "סברנו שהמעורבות הרגולטורית הביאה לשיפור ניכר של התנאים בהסכם לטובת חברת החשמל והמשק הישראלי כולו, ובמקביל אפשרה את פיתוח משק הגז", הוסיף.

שאול מרידור
אוליבייה פיטוסי

"את הנוסחה הציעה חברת החשמל"

סוגיה מעניינת שעולה מתצהיריהם של אדירי ומרידור נוגעת למנגנון ההצמדה הבעייתי שהופיע בחוזה הגז — ושסביב האחריות לו מתנהלת בשנים האחרונות מלחמת גרסאות בין חברת החשמל, רשות החשמל והאוצר. לפי החוזה, הסכימה חברת החשמל להצמיד את מחיר הגז למדד המחירים לצרכן בארה"ב (CPI) בתוספת 1% בחצי הראשון של תקופת החוזה — ובניכוי 1% בחצייה השני. המשמעות היא עלייה אוטומטית של מחיר הגז שתשלם חברת החשמל למונופול תמר — אף שמחירי הנפט בעולם התרסקו.

לפי ממצאי מבקר המדינה, רק בגין רכיב ההצמדה הזה תחויב חברת החשמל בעלות עודפת של 370–640 מיליון דולר — והכיסוי לכך יגיע מתעריף החשמל הציבורי. ואולם דו"ח הביקורת הותיר ללא מענה את השאלה מי הגה את מודל ההצמדה.

לפי תצהירו של אדירי, את הנוסחה הבעייתית לקביעת מחיר הגז הציעה חברת החשמל לרשות החשמל — זאת, בניגוד לטענת גורמים אחרים בשוק הגז, שלפיה הנוסחה הוצעה על ידי האוצר או רשות החשמל. "מנגנון ה–1% הוצג על ידי חברת החשמל כתוצאה של המשא ומתן", כתב אדירי.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#