הפשרה האפשרית בין נתניהו לניסנקורן

מבחינת הממשלה, ייתכן שבג"ץ יחליט שלא לפגוע בזכות השביתה, אלא לרסן אותה בלבד. מבחינת ההסתדרות קיים סיכון הפוך: בג"ץ עלול להגביל במידה משמעותית את זכות השביתה, אפילו מעבר להערכות כיום

אורה קורן
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
יו"ר ההסתדרות, אבי ניסנקורןצילום: תומר אפלבאום
אורה קורן

יש פתרון אפשרי למחלוקת בין ראש הממשלה, בנימין נתניהו, לשר האוצר, משה כחלון, לגבי משיכת העתירה הממשלתית להגבלת זכות השביתה של עובדי המגזר הציבורי. נתניהו מציע להתמיד בעתירה, מכיוון שהוא רואה בה הזדמנות היסטורית לקביעת כללי משחק חדשים בנוגע ליכולת של עובדים לטרפד רפורמות מבניות שמטרתן הגברת התחרות במשק. כחלון מציע למשוך אותה, כדי ליישם רפורמה, היסטורית בעיניו, במשק החשמל.

הבעיה נובעת מכך שההסתדרות מתנה את המשך ההתקדמות ברפורמה במשיכת העתירה — ואולם אם העתירה לא תימשך, ההסתדרות עלולה לספוג מפלה היסטורית וכואבת.

יו''ר ההסתדרות, אבי ניסנקורן, וכחלון הגיעו להסכמה על דרך ביניים, שעיקרה פנייה משותפת לבג"ץ בבקשה לבטל את פסק הדין של בית הדין הארצי לעבודה שהתיר לעובדים לשבות ללא מגבלות — אך הפשרה הזאת אינה מספקת את נתניהו.

הממשלה הגישה את העתירה כדי שבג"ץ יקבע כי לעובדים אין זכות לשבות כדי לטרפד רפורמה ממשלתית. לפיכך, זכותה של הממשלה לתכנן רפורמה ללא היוועצות עמם ולדון עמם רק על השפעתה עליהם. בדיוני הרפורמה במשק החשמל קיבלה ההסתדרות את העיקרון הזה, ואף את העיקרון שלפיו התשלום לעובדים יהיה לפי אבני דרך ביישום ההסכם — גם אם אבני הדרך אינן קשורות אליהם ישירות.

לפני כחצי שנה רמזה השופטת אסתר חיות, שמאז התמנתה לנשיאת בית המשפט העליון, כי היא מסכימה עם עמדת המדינה שלפיה הגיע הזמן שבג"ץ ירסן את זכות השביתה במשק. ואולם לא ברור מה יחליט הצוות המשפטי החדש שידון בעתירה בעוד כחודשיים, בהיעדר דחיות.

אפשר היה למשוך את העתירה, לו ההסתדרות היתה מסכימה לצרף לפנייתה עם הממשלה לבג"ץ גם התחייבות להכיר בזכותה של הממשלה לתכנן רפורמות ללא העובדים. אלא שלדברי מקורות בממשלה, זהו נושא רגיש אצל ניסנקורן. בכיר בממשלה אמר כי "יו"ר ההסתדרות אומר שהוא לא מוכן ליצר סטטוס חדש בהסכמתו לגבי זכויות העובדים, ובמיוחד בשאלה מתי יוכלו לשבות". הוא הוסיף: "ניסנקורן לא מוכן להיכנס להסכמות על הגבלת זכות השביתה, מכיוון שזה יחליש אותו מול כל ארגוני העובדים".

עם זאת, ניסנקורן צריך להפנים שכרגע ניצבים בפני שני הצדדים סיכונים מהחלטת בג"ץ. מבחינת הממשלה, ייתכן שבית הדין יחליט בסופו של דבר לא לפגוע בזכות השביתה, או לרסן אותה במידה זעירה בלבד. מנגד, מבחינת ההסתדרות קיים סיכון הפוך: בג"ץ יכול להגביל במידה משמעותית את זכות השביתה, אפילו מעבר להערכות ההסתדרות כיום. במקרה כזה, ייזכר לניסנקורן שבמשמרת שלו נפגעו ועדי העובדים פגיעה היסטורית.

לכן, כדאי לניסנקורן לשקול ללכת לכיוון של פגיעה ידועה מראש בזכות השביתה, בהסכמה עם הממשלה. כך, יוכל לצמצם את הפגיעה להגבלה מרצון של זכות השביתה במקרה של רפורמות מבניות במשק. ייתכן שפשרה כזאת היתה מרצה גם את נתניהו, שהיה מוכן למשוך תמורתה את העתירה. אך בינתיים, כך נראה, ניסנקורן ונתניהו מוכנים שניהם להמר על כל הקופה.

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker