נתניהו: "דיון בבג"ץ נגד השביתות במונופולים - הזדמנות חד פעמית" - אנרגיה ותשתיות - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

נתניהו: "דיון בבג"ץ נגד השביתות במונופולים - הזדמנות חד פעמית"

ראש הממשלה הודיע אתמול כי לא ייכנע להסתדרות, המאיימת לסגת מהסכמתה לרפורמה בחברת החשמל אם הממשלה לא תמשוך את העתירה נגד השביתה במונופול ■ נתניהו: "היכולת לבצע רפורמות המשרתות את האינטרס הציבורי הרחב היא בבסיס ריבונות הממשלה"

22תגובות
בנימין נתניהו
GALI TIBBON/אי־אף־פי

ראש הממשלה, בנימין נתניהו, החליט לא למשוך את העתירה שהגישה המדינה לבג"ץ בנושא הגבלת זכות השביתה של עובדים במונופולים ממשלתיים. נתניהו הדגיש כי יש להמשיך בבירור העתירה, ובד בבד לבחון את הכדאיות למשק של המגעים לרפורמה במשק החשמל.

עמדת נתניהו עומדת בסתירה לעמדות שר האוצר, משה כחלון, ושר האנרגיה, יובל שטייניץ, שתמכו בביטול העתירה ובקידום הרפורמה. ביטול העתירה היה התנאי של ההסתדרות ליישום הרפורמה. במשרדי האוצר והאנרגיה העריכו כי אם העתירה לא תימשך, תיסוג ההסתדרות מהרפורמה שהתגבשה עמה במשק החשמל, ובעיקר בחברת החשמל (ראו מסגרת).

"היכולת לבצע רפורמות המשרתות את האינטרס הציבורי הרחב היא בבסיס הריבונות של הממשלה", קבע נתניהו במסמך סיכום דיון ששיגר מנכ"ל משרד ראש הממשלה, אלי גרונר. "הכרסום המתמשך ב'הלכת בזק', שהוצג על ידי היועץ המשפטי לממשלה, פוגע פגיעה חמורה ביכולתה של הממשלה להוציא לפועל רפורמות אלה. שאלת היקף זכות השביתה, ובמיוחד של עובדים במגזר הציבורי, שבו משמשת המדינה הן ריבון והן מעסיק, היא שאלה בעלת השלכות משקיות דרמטיות. לעתים נדירות נתונה למדינה האפשרות לעתור לבית המשפט העליון כדי שידון בשאלה זו. משכך עמדתי היא שבנסיבות העניין, אין למשוך את העתירה שהוגשה לבית המשפט העליון נגד פסק דינו של בית הדין הארצי לעבודה", הוסיף.

לדברי נתניהו, בנסיבות האלה, אף שהמדינה מחויבת להמשיך את המשא ומתן עם נציגי העובדים והחברה בתום לב ובפתיחות, המדינה תעמוד על קידום הדיון בעתירה ללא קשר לתוצאות המגעים בקשר לרפורמה הקונקרטית בחברת חשמל, לרבות הוצאת צווי ביניים ככל שיידרשו.

נתניהו הסכים כי מתווה הרפורמה טוב ממתווים קודמים שהוצעו והנחה את ראש המועצה הלאומית לכלכלה, אבי שמחון, לבצע ניתוח של הערך הכלכלי הנקי של הרפורמה לקראת הדיון הבא לגביה בהשתתפותו.

החלטת נתניהו התקבלה חרף אזהרות מצד בכירים בממשלה, שלפיהן אם העתירה לא תימשך, תבטל ההסתדרות את הרפורמה ההסטורית במשק החשמל. העתירה הוגשה נגד החלטת בית הדין הארצי לעבודה, שאיפשר לעובדי מונופול ממשלתי לשבות ללא הגבלה גם נגד רפורמות מבניות.

.

עדיין אין הסכם מחייב

בדברי הרקע להחלטת נתניהו נכתב, כי הרפורמה במשק החשמל היא אינטרס לאומי ממדרגה ראשונה, מכיוון שהיא נוגעת לכל אחד ממשקי הבית. בפועל, מדינת ישראל אינה מיישמת את הרפורמה המיוחלת שנים ארוכות, מאז שנחקק חוק משק החשמל ב–1996, בין היתר בגלל הכרעות שמתקבלות בבתי הדין לעבודה.

"הקושי ביישום הרפורמה מצטרף לקשיים שבהם נתקלת ישראל בשנים האחרונות ביישום רפורמות מבניות בתחומי משק מרכזיים, חרף העובדה שהן אינן קשורות ישירות לתנאי העבודה של העובדים במובן הצר, כדוגמת הרפורמה בנמלים, רפורמת שמים פתוחים ועוד", נכתב במסמך סיכום הדיון.

המסמך פירט כי בחודשים האחרונים ניהלה המדינה הידברות עם החברה ועם ועד העובדים לגבי הרפורמה המתוכננת במשק החשמל. מגעים אלה עדיין לא הבשילו להסכם סופי ומחייב, חרף התקדמות משמעותית שהושגה על ידי הצדדים. "לכל אורך המגעים הובהר לנציגי העובדים כי משיכת העתירה על ידי המדינה תבוצע רק על ידי היועץ המשפטי לממשלה, לאחר שתובא לפניו עמדת ראש הממשלה בנושא", נכתב.

כחלון נעדר מהדיון

אבי ניסנקורן, משה כחלון, יובל שטייניץ ויפתח רון טל
אוליבייה פיטוסי

בדיון שנערך במשרד ראש הממשלה הציגו שטייניץ, מנכ"ל משרדו, אודי אדירי, מנכ"ל משרד האוצר, שי באב"ד, ראש אגף התקציבים, שאול מרידור, והממונה על השכר, ערן יעקב, בפני נתניהו את עיקרי הרפורמה שהושגה. כחלון נעדר שוב מהדיון, לאחר שלא הופיע גם לדיון המוקדם שנערך בנושא.

הדוברים פירטו את יתרונות הרפורמה המתוכננת, ואת השיפור שחל בסיכומים אליהם הגיעו ביחס ל"רפורמת השקשוקה" (רפורמת יוגב). באשר למהלך השנוי במחלוקת, שלפיו בתמורה לרפורמה תיסוג המדינה מהעתירה שהגישה לבג"ץ נגד השביתות בחברת החשמל — טענו אלה כי מבחינת ההסתדרות זהו תנאי מחייב לרפורמה.

מנגד, הציג היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, את סטטוס העתירה שהגישה המדינה לבג"ץ ואת החלופות להמשך ההליך. מנדלבליט טען כי הגשת הבג"ץ נדרשה לנוכח הטשטוש שחל בשנים האחרונות בגבולות זכות השביתה — והכרסום המתמשך ב"הלכת בזק". מנדלבליט אף הקריא לנוכחים מפסק הדין התקדימי שכתב נשיא העליון לשעבר, השופט מאיר שמגר, שבו הגדיר מהי "שביתה פוליטית אסורה". נתניהו הפציר בו לקרוא פסקות נוספות מפסק הדין ההיסטורי (1993).

לטענת נציגי משרד המשפטים, לאורך כל הדיונים עם עובדי חברת החשמל הובהר להם כי אין כל התחייבות מצד המדינה למשוך את העתירה. באב"ד התריע בפני נתניהו כי ביטול המשיכה יביא לקריסת ההסכמות על הרפורמה — אלא שנתניהו סירב להתרגש מהאיום, והודיע לנוכחים כי העתירה לא תימשך.

באשר לרפורמה עצמה הודה נתניהו כי על פניו, המתווה המוצג משופר ביחס לזה שהוצג לפני שלוש שנים — אך ביקש מיועצו הכלכלי שמחון לערוך בדיקה כלכלית של תועלות הרפורמה למשק.

בשלב זה לא ברור כיצד ינהגו ההסתדרות וועד העובדים בחברת החשמל. כך או אחרת, בתחילת מארס אמור בג"ץ לנהל דיון בעתירת המדינה — לאחר שיקבל את תגובת ההסתדרות וועד עובדי החברה.

באופן מפתיע, החליפה נשיאת בית המשפט העליון את הרכב השופטים שידון בעתירה — ושבראשו היא עמדה. בראש הרכב השופטים החדש יישב עתה שופט העליון עוזי פוגלמן, כשלצדו השופטים מני מזוז וענת ברון.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#