"שדדו אותנו": למה קיבל מנהל פרויקט בחברת נתיבי ישראל מעטפה מלאה במזומנים? - אנרגיה ותשתיות - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

"שדדו אותנו": למה קיבל מנהל פרויקט בחברת נתיבי ישראל מעטפה מלאה במזומנים?

מעצ שואפת להתנער מהתדמית המושחתת, אך לא כולם בענף שמעו על כך ■ באחרונה נשלחה למשרד שעובד עמה מעטפת מזומנים, ובימים אלה היא נאבקת בקבלן, שלטענתה זייף דו"חות על תיקון בורות בכבישים ■ המנכ"ל ניסים פרץ: "הפסקנו להיות קייטנה"

30תגובות
מנכ"ל נתיבי ישראל, נסים פרץ
אמיל סלמן

לפני כמה חודשים נכנס אלמוני למשרד ניהול פרויקטים שמספק שירותים לחברת נתיבי ישראל (לשעבר מעצ), ניגש למנהל והושיט לו מעטפה סגורה. "זה בשבילך", אמר הזר ועזב את המקום, מבלי להסביר מי שלח את המעטפה או באיזה עניין מדובר. המנהל פתח את המעטפה בזהירות ולמרבה תדהמתו מצא שהיא מלאה בשטרות כסף. הוא דיווח על התקרית לנתיבי ישראל, ומעטפת המזומנים הועברה למשטרת ישראל בצירוף הגשת תלונה. ככל הידוע, חקירת המשטרה בנושא, אם בכלל נפתחה, עדיין לא נהפכה גלויה, ומשכך נזהרים גורמים מעורבים להתבטא בנושא.

בנתיבי ישראל למודים חקירות משטרה ומעשי שחיתות (ראו מסגרת). העובדה שבמקרה זה, הניסיון לשוחד הועבר לטיפול המשטרה בזריזות, ולא נחשף כעבור שנים, עשויה להעיד על השינוי שמנסה ההנלה החדשה של החברה לחולל ביחסיה עם הקבלנים המבצעים בעבורה את העבודות להקמת כבישים ואחזקתם ברחבי ישראל.

השינוי הזה משתקף גם במאבק משפטי שמנהלת החברה בימים אלה בבית המשפט המחוזי בתל אביב עם חברת הענף הירוק, שהיתה קבלנית תחזוקת הכבישים הבין־עירוניים בצפון הארץ, במרחב "צפון־דרום". נתיבי ישראל טוענת כי החברה הגישה דיווחים כוזבים על תיקון בורות בכבישים, ואף זייפה חתימות. פרשה זו הובילה לפני כשלושה חודשים לביטול החוזה עם הענף הירוק, שהיקפו 100–150 מיליון שקל לשנתיים.

הטענה: תשלומים בגין עבודות שלא בוצעו

ביולי האחרון התריע מנהל הפרויקט בפני הממונים בנתיבי ישראל שבבקרה סמויה על הפעילות של קבלניות תחזוקת הכבישים נמצאו חריגות משמעותיות בין דו"חות העבודה של הענף הירוק לבין מצב הכבישים בפועל. לטענת נתיבי ישראל, הקבלנית ביקשה תשלום בגין שירותי תיקון ומילוי לעשרות בורות בכבישים 90, 71 ו-807, אלא שבביקורת נמצא כי רק בורות אחדים טופלו.

"כשהבנו שיש לנו אירוע עם חברת הענף הירוק, הלכנו לבדוק את ספרי העבודה", אומר מנכ"ל נתיבי ישראל, תת־אלוף (מיל') ניסים פרץ. בשלב זה העלילה נעשתה ביזארית, כשהתברר שהמודד המוסמך החתום על תיקוני האספלט מטעם הקבלנית הפסיק לעבוד בחברה חצי שנה קודם לכתיבת המסמך.

"הראינו למודד שהוא חתום על התיקונים שלא בוצעו, והוא הבהיר לנו שזייפו את חתימתו", אומר פרץ. "בדקנו עם הבעלים של החברה (עבד אלסלאם דהאמשה; א"ד), והוא אמר שהמודד הסמיך אותם לערוך את המדידות. זהו ניסיון למרמה וזיוף במסמך רשמי. זימנו את הקבלן לשימוע והחלטתי להרחיק את החברה מהעבודה, לעצור להם את התשלומים למפרע ולפסול אותם מהתמודדות עתידית על חוזים לשלוש שנים. נמשיך עם הבדיקות הסמויות והגלויות לכל הקבלנים. נתיבי ישראל הפסיקה להיות קייטנה של מישהו בעניין הזה".

לכך גם התייחסה השופטת עינת רביד, במהלך ההליך המשפטי שמתנהל בין נתיבי ישראל לבין הענף הירוק. רביד אמרה: "מנהל הפרויקט טען כי התברר שהמודד החתום לכאורה על המדידות כלל אינו חתום עליהן, והוא אף חדל לעבוד עם המשיבה מאז פברואר 2017. כך נאמר לו בבירור שערך עם המודד, שאף כתב זאת במכתב".

נקודת התורפה שסימן פרץ נוגעת למכרז האחזקה השוטפת של הכבישים הבין־עירוניים. "המכרז, שהתקציב שלו היה כמיליארד שקל בשנה, נחלק במשך שנים על גבי שנים לשלושה קבלנים שהשתלטו על כל הארץ, שאחד מהם הוא הענף הירוק", מסביר פרץ. "אספתי לשיחה 30–40 קבלני אחזקה פוטנציאליים ושאלתי אותם למה הם אינם מתמודדים במכרז. הם השיבו לי שאם מכתיבים תנאי סף שלפיהם רק קבלן שיש לו התקשרות עם צוותי יס"מ (יחידות סיור מרחבית, שכוללת משאית עם ציוד תחזוקה; א"ד) יכול לזכות במכרז, אז ברור שלאף אחד אין סיכוי להיכנס למעגל - כי המכרז היה בנוי במכוון לקבלנים ולא לצרכים שלנו כנתיבי ישראל", מסביר פרץ.

מאז, הוציאה נתיבי ישראל מכרז חדש לתחזוקה השוטפת של רשת הכבישים הארצית, בחלוקה לשמונה מרחבים, ושמונה חברות שונות זכו בו. החברה שזכתה במרחב "צפון־צפון", חברת הדרך הנכונה, החליפה את הענף הירוק - צעד שעורר לא רק את תרעומתה של הקבלנית שהודחה, אלא גם את זעמם של שאר הקבלנים, שחשקו בנתח שהתפנה ועתרו לבית המשפט. לפי התוכנית של נתיבי ישראל, ב-2018 יפורסם מכרז חדש לאספקה של שירותי תחזוקת הכבישים, שימשיך את מודל החלוקה לשמונה זוכים ולתקופת זיכיון של שנה עם אופציה להארכה בשנה נוספת.

כביש 807
גוגל סטריט ויו

כמה תאונות נגרמו בעקבות המחדלים?

למרות המאמצים לשנות את תדמיתה של נתיבי ישראל, ספיחים והסתעפויות של פרשת השוחד בחברה ממשיכים לצוץ ולהתגלות. ביולי האחרון נחשף ב-TheMarker כי בבדיקה פנימית שנערכה בחברה עלה חשד למקרה שחיתות נוסף, שבו מעורבים גורמים שלא נחקרו קודם במשטרה. השחיתות לכאורה קשורה לפרויקט שבסופו שילמה נתיבי ישראל מאות מיליוני שקלים לקבלן עבודות, לרבות סכומי ענק שחרגו מהתקציב המאושר לה.

בביקורת שערכה נתיבי ישראל נמצא כי הקבלן דרש תשלומים על עבודות שלא בוצעו בפועל. אלא שבאותו מקרה, על פי החשד, מנהלי הפרויקט ששכרה נתיבי ישראל לליווי עבודות הקבלן אישרו לחברה הקבלנית את התשלומים אף שלא ביצעה את המוטל עליה, באופן שעשוי היה לסכן חיי אדם, היות שהסלילה בפרויקט בוצעה לכאורה באופן לקוי.

לנתיבי ישראל אין כיום יכולת להעריך כמה כסף נגנב לכאורה מקופתה לפני שהחלה לפקח על קבלניה, וכמה תאונות דרכים ונזקים לאנשים ולכלי רכב נגרמו בשל ליקויים בכבישים שלא טופלו כנדרש. ואולם עד מהרה מצאה ההנהלה החדשה עוד ועוד שיטות ששימשו בעבר להעברת כספים למועדון סגור של מקורבים - על חשבון איכות הביצוע של הפרויקטים בתשתיות הלאומיות.

"רבים מקבלני אחזקת הכבישים אינם מבצעים את העבודה שלהם, אלא מעסיקים קבלני משנה", אומר פרץ. "צרם לי לגלות שהקבלן הראשי גוזר 20%–30% מהסכום שמשלמת נתיבי ישראל. זו שורת רווח כל כך מוקצנת, שהמשמעות שלה היא שקבלן המשנה, שמבצע בפועל את העבודות, גונב ממך כדי להרוויח, או שהעבודה תהיה באיכות גרועה - כי המכרז עצמו מדבר על רווחיות של 5%–10% בסך הכל. כשפיצלתי את המכרז לשמונה קבלנים במקום שלושה, קבלנים ותיקים שהתחרו במכרזים הקודמים לקחו אותי לבית המשפט - שקיבל את מרבית עמדותינו".

מתברר שהקבלנים עצמם הם שמנעו לכאורה את התחרות. לדברי פרץ, "אתה שואל קבלן למה הוא אינו מתמודד במכרז, והוא משיב: 'אני עושה את כל עבודות הצבע על הכביש כבר שנים, אבל אני לא יכול להתמודד במכרז, כי החשבוניות שנותנים לי הן על אספקת צבע בלבד, ולא על ביצוע עבודות'. כלומר, לא מאפשרים לו לצבור ניסיון ומונעים ממנו להפוך למתחרה. מקרה דומה היה כשמצאתי חשבוניות של עשרות מיליוני שקלים עבור 'שכירת כלי עבודה', כשבפועל התשלום היה בגין ביצוע עבודות תשתית. עירבתי את המשטרה בנושא".

במכרז האחזקה הבא מתכוונת נתיבי ישראל להציב תנאים גם לקבלני המשנה באופן שימנע מצב שבו אותו קבלן משנה מבצע בפועל את העבודות בכמה מרחבים שונים. אבל כבר עתה ברור שהתרבות הארגונית הבעייתית שפשתה בעבר בזרוע ביצוע התשתיות הראשית של ישראל זלגה גם מעבר לתחומי הקרצוף וריבוד האספלט. "בתחום החשמול ותאורת הכבישים הקבלנים הבינו מהר את המסר", אומר פרץ. "גם שם היו לנו בתחילה שלושה קבלנים לפי אזורים בארץ, שעבדו בתמורה לכ-70 מיליון שקל בשנה. פתחנו את העבודות במכרז חדש לשישה זוכים וקיבלנו הנחה של 52% - כך שאנחנו חוסכים יותר מ–35 מיליון שקל בכל שנה. זה עובד טוב כבר שנה, ואני בוכה ששדדו אותנו במשך שנים".

באי כוחה של חברת הענף הירוק, ממשרד עורכי הדין גרימברג, מסרו בתגובה: "חברת הענף הירוק בע"מ היא חברה קבלנית הפועלת בתחום האחזקה מזה כ–29 שנה וזכתה לשבחים רבים בעבודתה. בין החברה לבין נתיבי ישראל מתנהל בימים אלו הליך משפטי שנפתח ביוזמת הענף הירוק, בעקבות תביעה כספית בסכום של כ-3.6 מיליון שקל, שאותה הגישה הענף הירוק כנגד נתיבי ישראל על ביטול שלא כדין של הסכם אחזקת כבישים, שהחברה זכתה בביצועו במרחב צפון-דרום.

"טענות הענף הירוק, לרבות בנושא המודד, נטענו בהרחבה בבית המשפט המחוזי ובית המשפט יידרש להחליט בתובענה, שאם תתקבל תזכה הענף הירוק בפיצוי כספי מחברת נתיבי ישראל על הנזק שנגרם לה בביטול ההסכם. הנטען בכתבה כי ישנה החלטה שלא להתקשר בעבודות עם החברה למשך תקופה של 3 שנים אינו נכון והוא אף מנוגד להחלטת נתיבי ישראל בשימוע נוסף שנערך לחברה. אין לענף הירוק בע"מ כל קשר או נגיעה למעשים פליליים שנטענים בכתבה זו והענף הירוק מוחה על כך ששמה נקשר בעניינים אלו".

תשתית ראייתית לשחיתות עמוקה

באוקטובר האחרון הודיעה המחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה ל–30 חשודים ול–13 חברות כי נשקלת העמדתם לדין, בכפוף לשימוע, בפרשת נתיבי ישראל (לשעבר מעצ), בחשד לעבירות מתחום טוהר המידות, המסים, הלבנת ההון ועוד — כל אחד לפי חלקו.

TheMarker פנה אתמול לפרקליטות המדינה בשאלה כמה מהחשודים ומראשי החברות המעורבות זומנו מאז אוקטובר לשימוע, ואם הוחלט על העמדות לדין. מהפרקליטות נמסר בתגובה: "התיק נמצא בשלב השימועים, ועדיין לא התקבלו החלטות".

במסגרת הפרשה, שנחקרה ביחידה הארצית למאבק בפשיעה הכלכלית (יאל"כ) בלהב 433, בסיוע מחלקת חקירות מכס ומע"מ תל אביב ברשות המסים והרשות לאיסור הלבנת הון, עלו חשדות לעבירות שבוצעו בחברה הממשלתית נתיבי ישראל. בפרשה גובשה תשתית ראייתית לכאורית להתנהלות פלילית ולשחיתות עמוקה שהיתה נהוגה בחברת נתיבי ישראל במשך יותר מעשור, במעורבות של מנהלים ועובדים ברבדים שונים בחברה, וכן במעורבותם של מתכננים, קבלנים ונותני שירות אחרים לחברה.

הפרשה הכילה כמה פרשיות משנה. למשל, אלכס ויז'ניצר, לשעבר מנכ"ל נתיבי ישראל, חשוד בלקיחת שוחד, סחיטה באיומים, הלבנת הון ועבירות על פקודת מס הכנסה. על פי החשד, ויז'ניצר קיבל ב–2010–2004 שוחד מהחברה הקבלנית ביבי כבישים. בתמורה לתשלומי השוחד, פעל ויז'ניצר במסגרת תפקידו כדי לאשר תשלומים מנתיבי ישראל אל חברת ביבי כבישים. עוד מיוחס לויז'ניצר חשד כי ב–2010 דרש תשלומי שוחד מחברת ניהול פרויקטים מובילה שנתנה שירותים לנתיבי ישראל, ואף הורה לה להעביר תשלומים אלה באמצעות ספק אחר של נתיבי ישראל אשר מקורב אליו.

בכיר נוסף ששמו נקשר בפרשה הוא שי ברס, לשעבר מנכ"ל נתיבי ישראל, החשוד במרמה והפרת אמונים. על פי החשד, ברס ועוזרו, גולן דוידי, פעלו כדי להעסיק את ישראל יהושע כספק של החברה — אף ששירותיו של יהושע לא נדרשו בפועל, וזאת לבקשת ויז'ניצר.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#