הרפורמה במשק החשמל היא אירוע היסטורי שאסור להחמיץ - אנרגיה ותשתיות - TheMarker

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הרפורמה במשק החשמל היא אירוע היסטורי שאסור להחמיץ

כבר 25 שנה מנסה המדינה להניע רפורמה במשק החשמל ■ בעקבות רמיזת השופטת חיות, המדינה מקווה שבג"ץ יגביל את זכות השביתה של מונופולים - אף אם הדבר יעלה בביטול הרפורמה ■ יהיה זה מגוחך אם רגע לפני חתימת ההסכם, המדינה תטרפד אותו בגלל אמירה בודדת של בג"ץ

11תגובות
תחנת הכוח אורות רבין
יוסי וייס / חברת ה

בתחילת שנות ה–90 פירסמנו באופן בלעדי את המסקנות המסתמנות של ועדת צ'מנסקי, הוועדה הראשונה שעסקה בשאלת מבנה משק החשמל בישראל. היתה זו הוועדה הראשונה אי פעם שהמליצה על פיצול חברת החשמל — קרי, הפרדת ייצור החשמל (תחנות הכוח) מהולכת החשמל (עמודי החשמל ברחבי הארץ) ומחלוקת החשמל (עמודי החשמל בתוך הערים המחוברים לבתים).

דו"ח צ'מנסקי נהפך מאז למורה נבוכים של השינוי המבני הנדרש במשק החשמל בישראל, אבל חרף 23 השנים שחלפו מאז פרסומו — הוא מעולם לא יושם. למעשה, לא נערך אף שינוי מבני רשמי במשק החשמל, אף שכל מקבלי ההחלטות יודעים כבר עשרות שנים ששינוי כזה הוא כורח המציאות.

הזיכרון הארוך שלנו מקנה לנו פרספקטיבה לגבי האירוע שלפתחו אנחנו עומדים כעת — שלבים אחרונים של משא ומתן מתקדם על שינוי מבני במשק החשמל, בהסכמה. זוהי הרפורמה במשק החשמל, וזהו אירוע היסטורי.

בתחילת השבוע היה פיצוץ בשיחות — שחשבנו שכבר יובילו להסכם — בנוגע לפרטים אחרונים ברפורמה. אין מדובר בפרטים שוליים, אלא בשאלות מהותיות כמו גובה הפיצוי שיקבלו עובדי חברת החשמל — אלה שיפוטרו ואלה שימשיכו לעבוד בחברה — תמורת הסכמתם לשינוי המבני במשק החשמל, וכן בוויכוח על פסק הדין של בית הדין הארצי לעבודה, שאישר לעובדי חברת החשמל לשבות בגין הרפורמה.

לאחר כמעט 25 שנים של עיכובים, לא יקרה כנראה דבר אם המשא ומתן יידחה בעוד כמה שבועות עד שכל הפרטים האחרונים יסוכמו. בסופו של דבר, מדובר ברפורמה שאינה רק היסטורית, אלא גם יקרה מאוד, שתג המחיר שלה (הפיצוי לעובדים) יאמיר כנראה ל–3–5 מיליארד שקל.

עם זאת, אל לנו להתבלבל בנוגע לחשיבות האירוע, ובנוגע לעיקר ולטפל בו. העיקר הוא שינוי מבני שיאפשר לפצל את חברת החשמל כדי לסלול את הדרך לתחרות בייצור החשמל, ואולי גם בחלוקת החשמל. ביזור כוחה של חברת החשמל, והיכולת להכניס תחרות בייצור החשמל, קריטיות לייעול ולשכלול משק החשמל בישראל.

יו"ר ההסתדרות, אבי ניסנקורן
תומר אפלבאום

ככל הנראה אין אף מדינה מתוקנת שבה חברה יחידה שולטת לבדה בכל הרבדים של משק החשמל, ומה שטוב לכל המדינות המתוקנות צריך להיות טוב גם לישראל — משק חשמל תחרותי, עם שוק סיטוני לחשמל (בורסה שבה קונים ומוכרים חשמל מיצרנים שונים), עם מינהל מערכת עצמאי שמנהל את שוק החשמל, ועם לחצים בריאים על כל השחקנים בשוק החשמל להשתכלל ולהתייעל. בכל מקרה, חברת החשמל תישאר מונופול טבעי בתחום הולכת החשמל, כך שתחום ההולכה ככל הנראה יישאר מחוץ ללחצי ההתייעלות שהתחרות מביאה עמה, אבל לפחות צימצמנו את הנזק המונופוליסטי למקטע חשמל יחיד.

הרפורמה בחשמל — לא בעד כל מחיר

הרפורמה המוצעת במשק החשמל משיגה את מרבית היעדים הללו. נעשו לא מעט פשרות עם העובדים כדי להגיע לרפורמה בהסכמה. הפשרה הברורה מכולם, זאת של תג הפיצוי שישולם לעובדים, עדיין לא סוכמה, ואסור לזלזל בכך. גם אחרי כמעט 25 שנות המתנה הרפורמה בחשמל לא שווה כל מחיר, ואין הצדקה לשלם תג מחיר מופרז על רפורמה עמוסת פשרות. רשות החשמל, שהיא הרגולטור של משק החשמל, מבטיחה כי תבחן את הנקודה הזאת בדיוק — אם החיסכון שיושג עקב הרפורמה יצדיק את תג המחיר שלה — ומצהירה כי לא תאשר רפורמה שיחס העלות־תועלת שלה אינו מאוזן. אפשר לקוות שכך תעשה רשות החשמל ולסמוך עליה בדבר.

בכל מקרה, בצד העלות אין טעם להוסיף את השיקול של ויתור על השגת פסק דין עקרוני מבג"ץ בנוגע לזכות השביתה. המדינה הגיעה לדיון בבג"ץ בעקבות ערעור כמעט חסר תקדים על פסק הדין של בית הדין הארצי לעבודה, שאישר לעובדי חברת החשמל לשבות בגלל הרפורמה. בכך עיקר בית הדין את היכולת של המדינה לבצע רפורמות, כי אם מותר לעובדי מונופול החשמל לשבות, ברור שלעולם לא יהיה אפשר לכפות על העובדים שינוי מבני כלשהו.

כתוצאה מפסק הדין השנוי במחלוקת, בפעם הראשונה מאז תחילת שנות ה–90 ביקשה המדינה מבג"ץ להתערב בשיקול הדעת של בית הדין לעבודה ולהציב לו גבולות: להבהיר שזכות השביתה אינה בלתי־מוגבלת, ובכל מקרה אין היא גוברת על חובתה של המדינה כריבון לבצע שינויים מבניים (כמובן, שחובתה של המדינה לפצות את העובדים על הנזק שנגרם להם בגלל שינוי מבני, על כך אין עוררין).

במהלך הדיון המקדמי בבג"ץ השמיעו שופטי בג"ץ ביקורת נוקבת על בית הדין הארצי לעבודה, ורמזו כי יהיו מוכנים לצאת בפסק דין תקדימי שיקבע את גבולות זכות השביתה. "לאחר 20 שנה, ייתכן שהגיעה העת לבחון מחדש את דיני העבודה", אמרה בדיון נשיאת בית המשפט, השופטת אסתר חיות, ואיפשרה בכך את פריצת הדרך במשא ומתן על הרפורמה בחשמל. החשש כי בית המשפט העליון יגביל את זכות השביתה של מונופולים שיגר את יו"ר ההסתדרות, אבי ניסנקורן, לבטל מיד את כל איומי השביתה של העובדים ולהסכים להתקדם במשא ומתן על הרפורמה — העיקר שלא ייצא פסק דין תקדימי של בג"ץ בנושא. אם הגענו עד הלום, כפסע מחתימה על הסכם היסטורי לרפורמה בחשמל, הרי שהאמירה הבודדת הזו של חיות תרמה לכך תרומה משמעותית.

נשיאת בית המשפט העליון, אסתר חיות
אמיל סלמן

התיאבון של המדינה התעורר

אלא שעם האוכל בא התיאבון. 25 שנים לאחר הפסיקה האחרונה של בית המשפט העליון בנושא (פסק דין בזק), הרמיזה של חיות עוררה את תיאבון המדינה לקבל פסיקה תקדימית בנוגע ליחסי עבודה בישראל, שתאפשר להגביל את זכות השביתה וכך תקל על המדינה לבצע רפורמות מבניות חשובות במונופולים הממשלתיים. פסק דין תקדימי כזה נראה למדינה כל כך פורץ דרך וחשוב, שיש אפילו מי ששוקלים לוותר על הרפורמה בחשמל כדי להשיג אותו. ההתלבטות היא לגבי הדרישה שהמדינה תוותר על הערעור לבג"ץ, כתנאי לכך שההסתדרות תסכים לרפורמה בחשמל. פורסם כי אפילו ראש הממשלה, בנימין נתניהו, חושב ששעת הכושר שפתח בפנינו בג"ץ מצדיקה ויתור על השגת רפורמה בחשמל בהסכמה.

תרשו לנו לחלוק על כך ולומר לראש הממשלה שהוא מבלבל בין עיקר לטפל. נזכיר כי הפנייה לבג"ץ נעשתה במסגרת המלחמה עם העובדים להביא אותם להסכמה לרפורמה. מגוחך שבסוף יתברר כי העובדים מוכנים לחתום על הסכם רפורמה, אבל בגלל בג"ץ המדינה מסרבת לחתום גם היא. העיקר הוא השגת רפורמה בחשמל; בג"ץ הוא רק כלי בדרך לרפורמה.

למעשה, יש מי שסבורים כי בג"ץ התבטא בנחרצות מכיוון שרצה ללחוץ על העובדים לחדול מעיצומים ולחזור לשולחן המשא ומתן. בג"ץ צפוי להתאכזב מאוד אם יתברר לו שהמטרה שלו הושגה, והיתה זו המדינה שטירפדה את השגת הרפורמה בגלל ההתבטאות האחת הזאת שלו. לא בטוח שבמקרה כזה המדינה אכן תקבל את פסק הדין העקרוני שהיא מצפה לו.

לא בטוח עוד, בהנחה שעמדת בג"ץ היא עקרונית, שלא ניתן יהיה להשיג פסק דין עקרוני גם בגין הרפורמה הבאה שתעמוד על הפרק — שימו לב לסכסוך העבודה שמתחמם בבזק בגלל הסירוב של עובדי בזק לחבר את מתחריה לרשת הטלפוניה שלה. ובכל מקרה, האמירות של בג"ץ כבר מהדהדות, וניתן להניח שיהיה להן אפקט מרסן על שופטי בית הדין הארצי לעבודה, וזאת גם בלי פסק דין מפורש.

הסכם רפורמה צריך לכלול, בכל מקרה, הסכמה של המדינה ושל ההסתדרות לפנות במשותף לבית הדין הארצי לעבודה בבקשה למחיקת פסק הדין שלו. גם זהו, אגב, הליך משפטי חריג ונדיר, אבל אין ספק שפסק הדין הבעייתי של בית הדין הארצי לא יכול להישאר בתוקף. עם זאת, הפיכת הפסיקה העקרונית של בג"ץ לאבן נגף להשגת רפורמה, שעליה אנחנו נאבקים כבר 25 שנה, מופרכת ומיותרת. לא ככה מקדמים מדינה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#