"הציבור צריך לדרוש להוסיף נת"צים ושבילי אופניים - ולא להגן על התחבורה הפרטית" - אנרגיה ותשתיות - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
ועידת תחבורה ונדל"ן

"הציבור צריך לדרוש להוסיף נת"צים ושבילי אופניים - ולא להגן על התחבורה הפרטית"

מנכ"ל צוות תכנית אב לתחבורה ירושלים: " תחבורה ציבורית תומכת בציפוף. יש צורך לרסן את מספר כלי הרכב וללא ריסון לא נצליח לעודד תחבורה ציבורית ונאלץ להמשיך לעמוד בפקק המצוי"

תגובות
דור בלוך
מגד גוזני

במושב "במימון, תשתיות, תחבורה ונדל"ן: מנתק לשיתוף פעולה", בהנחיית העיתונאית נטע אחיטוב השתתף דור בלוך, רכז תחבורה באגף התקציבים במשרד האוצר. לדברי בלוך, "כבישים לא פותרים פקקים. מספר הנתיבים לא רלוונטי וכל מהנדס תחבורה יתמוך בזה. הגדלת מספר הנתיבים מעודדת עוד רכבים - אך לא פחות פקקים. הדרך היחידה להביא להקלה ולשיפור היא דרך התחבורה הציבורית.

"כשעומדים בפקק, רואים המון אנשים לבד ברכב. אנחנו צריכים להעלות את הממוצע של מספר האנשים ברכב מ-1.1 ל-1.3. השיח צריך להשתנות והציבור צריך לדרוש להוסיף נת"צים ושבילי אופניים ולא להגן על התחבורה הפרטית. האזרחים צריכים לעודד עירוב שימושים וכו' וכך נייצר שינוי אמיתי ונדרוש שינוי ברשויות המקומיות".

אולם, בניגוד לתמונה האוטופית שהציג בלוך, בפועל העיד כי בארץ נתקלים בהרבה שחקנים שמתנגדים להעברת נת"צים. "חברת החשמל, חברות מים, חברות התקשורת מתנגדות, ואנחנו בממשלה נוקטים צעדים כדי לייצר שיתופי פעולה. אנחנו מנסים להקים מערכת ברמה הלאומית, שתהיה דומה לזו שקיימת בתל אביב, שתייצר תיאום תשתיות ותאיץ את פיתוחן. בשנתיים האחרונות אנו באוצר משקיעים יותר בתחבורה ציבורית מתחבורה פרטית וכספי משלם המסים מושקעים בכיוון הנכון. אנחנו מבינים את הבעיה".

לדברי זהר זולר, מנכ"ל צוות תכנית אב לתחבורה ירושלים, "המשאב שנמצא בחוסר בארץ ובירושלים הוא אדמה ותשתיות. ככל הנראה המשאב הזה ימשיך ויהיה בחוסר כי לא נוכל לפתח עוד נתיבים עירוניים, בטח ובטח בערים היסטוריות. הפתרון לא מצוי בכביש עצמו. אנחנו רואים קשר בין תכנון עירוני לתכנון תחבורתי וצריכה להיות הקצאת משאבים נכונה כדי לייצר יעילות כלכלית. יעילות כלכלית היא ניהול זמן והשאלה היא כמה זמן אנחנו מסוגלים לצמצם על זמן מבוזבז ברכב. אנחנו יכולים להשתמש במספר מנגנונים כדי לצמצם את בזבוז הזמן: עירוב שימושים – לא הפרדה בין מרכזי תעסוקה למרכזי מגורים אלא מגוון על אותו תוואי שטח.

זוהר זולר
מגד גוזני

"ירושלים אימצה תקן תחבורה מופחת באזורים עתירי תחבורה ציבורית. תחבורה ציבורית תומכת בציפוף. יש צורך לרסן את מספר כלי הרכב וללא ריסון לא נצליח לעודד תחבורה ציבורית ונאלץ להמשיך לעמוד בפקק המצוי. מדיניות הקצאת שטחים נכונה וריסון רגולטורי וכלכלי – הם הדרך לייצר שינוי במצב הקיים. בירושלים חווינו פיילוט קשה וארוך בהקמת הרכבת הקלה ואנחנו עמלים על קווים נוספים - הכחול והירוק. זה עוד לא מספיק. 24% משתמשי תחבורה ציבורית בירושלים לעומת 40% בעולם".

עו"ד תמר פירון, שותפה בכירה, מחלקת פרויקטים, תשתיות ותחבורה, מ. פירון ושות', הביעה גישה אופטימית לגבי פעולות הממשלה והדגישה את חשיבות עירוב המגזר הפרטי בפרויקטים של פיתוח תשתיות. לדבריה, "למרות המצב הקשה בתחבורה ובפקקים, דווקא השנה הממשלה העבירה החלטה שהיא רוצה לבחון את משק התשתיות ועושה חשיבה מרוכזת ולכן יש מקום לאופטימיות. זה לא רק תחבורה – זה גם בתי ספר ובתי חולים. אנחנו רואים את ההסתכלות על התכנון הכולל ואני יוצאת עם מסר אופטימי, אך המדינה תצטרך להוכיח את הבטחותיה. המדינה צריכה לערב כמה שיותר את המגזר הפרטי וללמוד מהטעויות".

עו"ד תמר פירון
מגד גוזני

אילנה טנא, בעלים ומנכ"לית של חברת תלתן החזקות אמרה כי הבעיה המרכזית בפיתוח התשתיות בערים היא הנתק בין ההחלטות שמתקבלות בממשלה לבין מה שקורה בפועל. "בקרית גת התקבלו הסכמי הגג והדייר הראשון יכנס לדירה שנולדה בתוקף הסכמי הגג – ייכנס לבית בלי בית ספר בשכונה. המדינה חתמה על הסכמי הגג כדי לפתח את הפריפריה וזה נהדר, אבל ההתחייבויות של המדינה לא יוצאות לפועל".

שי אתרוגי, מנכ"ל אשטרום קבלנות, אמר כי התקנות והרגולציה מגבילים את הפתרונות הנדרשים. לדבריו, כדי לייצר עירוניות טובה ולהתמודד עם החוסר בקרקעות, יש צורך בציפוף הערים. "המגדלים הם למעשה קיבוצים קטנים ומכילים כ-300 משפחות ובעת האחרונה אנחנו מתחילים לבנות יותר ויותר מגדלים של 50 קומות ויותר בישראל, אבל התקנים לא משתנים באותה מהירות. אולי הגיע הזמן להתחיל להתאים אותם למציאות. סוגיית הממ"דים היא קושי שמאפיין רק את ישראל. ניתן להסתפק במרחב מוגן סביבתי לכל קומה במקום ללמוד עשרה ממדים בכל קומה. אולי אפשר להשתמש בגרעין של הבניין ולהפוך אותו למרחב מוגן ציבורי ולא בכל דירה ובכך לחסוך הרבה כסף, ולהבטיח יותר בטחון היות והגרעין לא נמצא על קיר חיצוני".

שי אתרוגי
מגד גוזני

אתרוגי התייחס גם למצוקת העובדים ולגיוס העובדים הסינים ואמר כי "אין שום היגיון שעלות של פועל סיני תהיה פי חמש מעמיתו שעובד בסין. אנחנו שולחים את הכסף מכיסנו אל סין ונדרש שינוי בתקנים. לא צריכה להיות התפשרות על טיב אבל אפשר לחסוך ולייצר הקלות על המיסוי, שיחסכו הרבה כסף מעלויות הבנייה של מגדל".

בעניין התחבורה הציבורית אמר אתרוגי כי "ביפן 500 כלי רכב לאלף איש ובישראל 3,500 כלי רכב לכל אלף איש. להקים מחלף בארץ לוקח בין 10 ל-14 שנים. הוצאה לפועל של פרויקט מגורים גם כן לוקח בין 19 ל-14 שנים אם פינו את כל התשתיות. זה פרק זמן בלתי סביר. ב-2048 אוכלוסיית ישראל תכפיל את עצמה וחייבים לטפל בזה. צריך גוף חוצה משרדים ממשלתיים שיקצר את הגישה לקרקע ולמכרזי תשתיות, ולא יעזור כסף".

האדריכל איל רונן, מנהל מחלקת תכנון עיר, מנהל הנדסה, עיריית תל אביב יפו, אמר כי האתגרים שעמם מתמודדת העירייה בכל הנוגע להתחדשות העירונית נוגעים לאתגר הכלכלי של מימון ההתחדשות והעלויות הנגזרות בעקבותיה, ובעיקר – בניית האמון עם התושבים בתהליך. "הדיאלוג ומפגשי התושבים הם קריטיים לבניית האמון. עם זאת, אנחנו רואים שבחלק מהשטחים התושבים לא מוצאים את עצמם בתכנון השכונה החדשה ואנחנו נותנים דגש לכך בפיתוח המשאב הציבורי על השטחים הפרטיים. כשקהילת השכונה נכנסת לשטח פרטי, המחירים בתחזוקת הבניין עולים ונדרש מנגנון של קרנות. תושבי השכונות נאלצים לממש השבחה והדבר מייקר עבורם את העלויות. אותן קרנות יאפשרו לבעלי הנכסים להשתכנע שיש מנוע כלכלי שיעמוד לצידם, בוודאי אם מייצרים שטחים משותפים אטרקטיביים".

איל רונן
מגד גוזני

בנוסף, לדבריו בהיבט תשתיות התחבורה בארץ נדרש שינוי תרבותי. "המרחב העירוני הציבורי מחייב תכנון של רשת שבילי אופניים, שבילים להולכי רגל ועירובי שימושים. חניה לאופנים זה הבסיס של הבסיס ואנו עובדים על זה".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#