הרפורמה בחשמל נכתבת במלון קראון פלאזה בירושלים

נציגי הממשלה, עובדי חברת החשמל וההסתדרות נפגשו אתמול במלון קראון פלאזה בירושלים למרתון שיחות על קידומה של רפורמה חדשה בחברה ■ בממשלה מתעקשים כי ישיגו מתווה ישים ומשופר ביחס לרפורמות שהוצעו בעבר - גם אם במחיר גבוה

אבי בר-אלי
אבי בר-אלי
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
אבי ניסנקורן, משה כחלון ושי באב"ד
אבי ניסנקורן, משה כחלון ושי באב"דצילום: דניאל בר און / דוב?

כמעט שנה לאחר שהמדינה גיבשה את מתווה הרפורמה "הסופי" שלה במשק החשמל — נפגשו אתמול במלון קראון פלאזה בירושלים נציגי משרדי הממשלה השונים עם עובדי חברת החשמל, הנהלתה וראשי ההסתדרות. זאת, במטרה לגבש מתווה רפורמה חדש שיהיה מוסכם על כל הצדדים (למעט על יצרני החשמל הפרטי).

הרב־שיח, שאותו הובילו מנכ"ל משרד האוצר, שי באב"ד, ומנכ"ל משרד האנרגיה היוצא (והממונה הבא על התקציבים), שאול מרידור, פוצל לדיונים נפרדים בהיבטים השונים של הרפורמה המתוכננת (מבניים, פיננסיים, נושאי שכר ועוד).

התכלית של המפגש, הראשון מבין שניים, היתה ללבן מחלוקות פרטניות שנותרו במתווה החדש — שגובש עקרונית בשיחות חשאיות בין הצדדים בחודשיים האחרונים.

כפי שנחשף ב–TheMarker, במסגרת הפגישות המוקדמות והלא רשמיות שניהלו באב"ד; דוד (מיקו) צרפתי יו"ר ועד העובדים בחברת החשמל; ואבי ניסנקורן, יו"ר ההסתדרות — נסוגה המדינה מדרישתה כי החברה תמכור את כל תחנות הכוח שלה המופעלות בגז טבעי, ובכך תפסיק לשמש שחקן בייצור החשמל התחרותי במשק.

עיקרי הרפורמה החדשה בחברת החשמל

כוונת המדינה המקורית היתה להוציא את חברת החשמל מייצור החשמל — תחום שבו היא נדרשת להשקעות עתירות הון ונעדרת יתרון יחסי מול היזמות הפרטית. תחת זאת, הוצע להפוך את החברה הממשלתית למנהל ניטראלי של רשת החשמל ולכזה שמתמקד בהולכת החשמל וחלוקתו. כל זאת, על ידי הפרטת תחנות הכוח, והותרת החברה מונופול טבעי בהולכה ובחלוקה בלבד.

אלא שוועד העובדים, בגיבוי הנהלת חברת החשמל, התנגדו בתוקף לדרישה זאת בטענה כי היא תכרסם באופן משמעותי במקורות ההכנסה העתידיים של החברה, וכן תדרוש פיטורים נרחבים.

לפי המתווה המעודכן, החברה תמכור בתוך חמש שנים רק ארבעה ממתחמיה — ברמת חובב, באשדוד (אשכול), בצפית ובאלון תבור. בשלב ב' של התוכנית (2023 ואילך), אם תחליט חברת החשמל לממשו, היא תמכור את יתר תחנותיה התחרותיות.

בתמורה לפניית הפרסה בנוגע למקטע הייצור, סוכם עקרונית כי חברת החשמל תוותר באופן מיידי על יחידת ניהול מערכת החשמל — שתוצא לחברה ממשלתית נפרדת. כמו כן, יוצא מחברת החשמל אגף תפ"ט (תכנון, פיתוח וטכנולוגיה) — שגם הוא מהווה מוקד חריף לניגודי עניינים, כדוגמת חסימת חברת החשמל את מתחריה.

דוד (מיקו) צרפתי
דוד (מיקו) צרפתיצילום: עופר וקנין

בתמורה ל"ויתור" זה תקבל חברת החשמל את הזכות להקים שתי תחנות כוח: אחת במקום יחידות 1–4 הפחמיות בתחנת הכוח אורות רבין, שצפויות להשבתה; וכן תחנה חדשה שתוקם במקום תחנת רדינג בצפון תל אביב (שצפויה לגריטה).

בכך, תוכל החברה לספק עבודה לאלפי עובדי ההקמה, התכנון וההנדסה שנותרו מובטלים מאז הוחלט כי לא תקים עוד תחנות כוח חדשות. לאחר הקמת שתי התחנות החדשות ייאסר על חברת החשמל להקים עוד תחנות.

תוספת של עד 2,500 שקל לפנסיה

משמעות השינויים שלהם הסכימה המדינה היא חזרתה אל מתווי רפורמה קודמים — ובראשם רפורמת יוגב מ–2013 — שאיפשרו למונופול הממשלתי להמשיך לפעול בארבעת מקטעי הענף (ייצור, הולכה, חלוקה ואספקה), מתוך אמונה שניתן יהיה לרסנו בידי רגולציה עתידית.

מקור ממשלתי טען אתמול מנגד כי לא מדובר במתווה חדש — אלא רק בפיצולו של המתווה המקורי לשני שלבים. לדבריו, המתווה המתגבש מציג תוכנית ישימה ומשופרת בהרבה מאלה שהוצגו בעבר. לטענתו, רפורמת יוגב ("רפורמת השקשוקה") התפרשה על פני תקופה ממושכת, לא חסמה את האפשרות להקמת תחנות כוח נוספות בידי חברת החשמל, לא כללה תחרות משמעותית באספקה — ובעיקר, היתה כרוכה בעלויות מפלצתיות בגין פיצויים חסרי תקדים שהובטחו לעובדים (6 מיליארד שקל). זאת, טען המקור, מבלי שהתשלום הותנה במילוי אחר סעיפי הרפורמה.

"אם ניהול המערכת ייצא מידי חברת החשמל באופן מיידי, הקמת תחנות עתידיות על ידה תיחסם בהסכמה, ואת כל זה נשיג בחצי המחיר — אז זאת עסקה טובה", אמר. לדבריו, במסגרת מתווה הרפורמה החדש תפחת התוספת הפנסיונית שהובטחה בעבר לעובדים מ–2,500 שקל ל–1,250 שקל. ואולם אם יסכימו העובדים לביצועו של שלב ב' בתוכנית, אזי יזכו למלוא הפיצוי הגבוה שהובטח להם ברפורמת יוגב.

כמו כן, כולל המתווה החדש התייעלות מקיפה בחברת החשמל שבמסגרתה תורחב הגמישות הניהולית, ויקוצצו 3,500 תקנים באמצעות מבצעי פרישה מרצון, יציאה לגמלאות ופיטורים.

לצד השינוי המבני בחברת החשמל — מתווה הרפורמה החדש כולל "דיל פוליטי" נוסף ושנוי במחלוקת, שעליו סוכם בפגישה שקיימו לפני חודש ניסנקורן וצרפתי עם שר האוצר, משה כחלון, ושר האנרגיה, יובל שטייניץ.

העסקה הצדדית גובשה על רקע ההתכתשות המשפטית בין המדינה לבין ועד העובדים וההסתדרות בבג"ץ. כפי שנחשף לפני שבועיים, ההסתדרות תצהיר כי היא מכירה בסמכויות המדינה כריבון לבצע שינויים מבניים במשק — וכי היא תימנע מהפעלת נשק השביתה נגד הפעלת סמכות זאת. מנגד, הסכים כחלון למשוך את העתירה שהמדינה הגישה לבג"ץ נגד הפעלת זכות השביתה בחברת החשמל. זאת, תוך שלילת האפשרות כי בג"ץ ידון עקרונית בהגבלת זכות השביתה במשק — ובמונופולים תשתיתיים בפרט.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

על סדר היום