סוללים כבישים חדשים - ומודים שזה לא יעזור - דינמו - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

סוללים כבישים חדשים - ומודים שזה לא יעזור

סלילת עורקי תנועה בין-עירוניים מעודדת נהגים להיכנס בכל בוקר לרכב הפרטי ולגדוש את צווארי הבקבוק בכניסות לערים ■ לקצב פיתוח הכבישים אין סיכוי לעמוד בקצב הגידול במספר המכוניות

12תגובות
גשר ליד כביש 1
אוליבייה פיטוסי

ראש הממשלה, בנימין נתניהו, אמר לאחרונה כי היכן שהתקשורת רואה פקקים — הוא רואה מחלפים, רכבות וגשרים. אכן, יותר מ–1,000 ק"מ של דרכים חדשות נוספו בתקופת ממשלות נתניהו מאז 2009, בדחיפת שר התחבורה הוותיק ישראל כ"ץ.

ואולם למרות הפיתוח הזה, מכבשי האספלט לא יוכלו לפתור את העומסים ברחבי ישראל, ובמבחינה מסוימת רק יזיקו. סלילת עורקי תנועה בין־עירוניים או הרחבתם, מעודדת נהגים נוספים להיכנס בכל בוקר לרכב הפרטי ולגדוש את צווארי הבקבוק בכניסות לערים. כבר כיום, מהירות הנסיעה של כלי הרכב בכניסות לתל אביב היא 11 קמ"ש בממוצע בשעות הבוקר ואחר הצהריים. למרכז הפקוק של העיר נכנסות מדי יום יותר מחצי מיליון מכוניות פרטיות.

באפריל נפתח לתנועה מלאה כביש הרוחב החשוב בישראל, כביש 531, המאפשר נסיעה רצופה בין כביש החוף (כביש 2) לכביש חוצה ישראל (כביש 6) בינתיים רק מכביש 2 לכביש 6 אבל לא בכיוון ההפוך. הפרויקט, שמאפשר נסיעה רציפה לאורך 14 ק"מ החוצה את ערי השרון בסיוע 12 מחלפים ו–36 גשרים ומנהרות, הושלם עשר שנים לאחר שיצא לדרך ולאחר השקעת ענק של 4.7 מיליארד שקל. במקביל, נתיבי איילון לכיוון צפון הוארכו עד לאזור שפיים־געש — והמקטע המקביל של איילון דרום יושק בעוד כשנה.

גידול שנתי, באחוזים

בינואר נפתחו לתנועה מנהרות הראל בכביש תל אביב־ירושלים (כביש 1), שביטלו את העלייה הישנה לקסטל. המנהרות הן חלק מפרויקט כביש 1 החדש, שנאמד בעלות של 2.35 מיליארד שקל.

בה בעת, הפרויקט לסלילת כביש הכניסה החדש לירושלים, כביש 16, הסתבך ומאחר את לוחות הזמנים שנקבעו לו — שלוש שנים לאחר שיצא לדרך. כפי שפורסם ב–TheMarker לפני חצי שנה, הכביש צפוי להיחנך כעת רק ב–2023. בשורה זו עשויה לדחות גם את הפתרון לעומסי התנועה בכניסה לירושלים — עבור אלה שלא יעברו לנסיעה בקו הרכבת החדש לעיר.

עם כל ההשקעה האדירה הזו, נשאלת השאלה מדוע סלילת הכבישים לא מנצחת את הפקקים? לקצב פיתוח הכבישים אין סיכוי לעמוד בקצב הגידול במספר המכוניות, המהיר פי שניים בעשור האחרון. הכבישים החדשים נסתמים כעבור שנה או שנתיים, וכך גם הדרכים העירוניות — אותן כבר אין לאן להרחיב. העיריות נשארות להתמודד עם ריבוי המכוניות בשטחיהן, עם פקקים ברחובות, זיהום אוויר ומצוקת חניה שמחריפה בעקביות.

אפילו מנכ"ל נתיבי ישראל, ניסים פרץ, האיש שאחראי על הקמת הכבישים הבין־עירוניים בישראל, אינו חושב שסלילתם תפתור את מצוקת הפקקים. "אין ספק, שאם רק נבנה כבישים ונזרים בשעה אחת יותר מכוניות לתוך הערים — המכוניות יעמדו אחת על השנייה", אמר פרץ במאי בוועידת אשדוד לתחבורה. עם זאת, פרץ סבור כי עדיין נדרשות עבודות תשתית נקודתיות בכבישים רבים. לדבריו, "יוצא כאילו שסלילת כבישים רק מחמירה את המצב, אבל צריך לזכור שמדינת ישראל נמצאת בפיגור של שנים רבות בתשתיות, וחשוב עדיין לשפר את בטיחות הנסיעה בכבישים מסוכנים".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#