תוכנית אב לתחבורה הציבורית: דרושה הכפלת השטחים למסופי אוטובוסים - דינמו - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

תוכנית אב לתחבורה הציבורית: דרושה הכפלת השטחים למסופי אוטובוסים

תוכנית שהוכנה בעבור משרד התחבורה ועיריית תל אביב קובעת כי לשם פיתוח התחבורה הציבורית יש להקצות כמיליון מ"ר באזור מרכז הארץ למסופים ולחניוני לילה ■ בתל אביב נדרש שטח של 141 אלף מ"ר לתחבורה הציבורית - פי עשרה מהשטח המוקצה לכך כיום

5תגובות
מסוף סבידור בתל אביב
עופר וקנין

פיתוח התחבורה הציבורית באוטובוסים יחייב את העיריות ומוסדות המדינה להכפיל את הקצאת השטחים למסופים ולחניוני לילה באזור מרכז הארץ לכמיליון מטר מרובע — כך עולה מתוכנית אב למתקני תחבורה ציבורית, שהוכנה עבור משרד התחבורה ועיריית תל אביב על ידי חברת גל תכנון מערכות אורבניות, והגיעה לידי TheMarker.

שירותי התחבורה הציבורית שמקבלים כיום הנוסעים הם חלקיים בלבד, בין השאר בשל קשיים שמערימות העיריות, המועצות האזוריות וכן רשות מקרקעי ישראל בהקצבת אדמות לתפעול האוטובוסים, לצד המחסור החמור בנהגים בענף. בכל מכרז חדש להפעלת אשכולות הקווים מגדיל משרד התחבורה את היקפי השירות בעשרות אחוזים, אך חברות התחבורה הציבורית מתקשות להשיג את השטחים שלהם הן זקוקות לצורך קיום הפעילות. בעיריות מעדיפים בדרך כלל לייעד את הקרקעות היקרות למטרות של נדל"ן מניב.

אין מקום לאוטובוסים

משרד התחבורה הציב יעד שאפתני לצמצום עומסי התנועה, שלפיו עד 2040 ייעשו 40% מהנסיעות בישראל בתחבורה הציבורית. כיום, אוכלוסיית מטרופולין תל אביב מבצעת מדי יום כ–6 מיליון נסיעות — 80% מהן באמצעות מכונית פרטית. כבר במצב הקיים מורגש מחסור בשטח עבור תשתיות לתחבורה ציבורית. מימוש מלא של התוכנית להסעת המונים במרכז מצריכה מציאת שטח נוסף למסופים ולחניונים שבהם יכולים האוטובוסים לנוח בלילות.

לפי הנתונים, בתל אביב־יפו נדרש שטח של 141 אלף מ"ר עבור התחבורה הציבורית — פי 10 יותר מהשטח הסטטוטורי הקיים כיום. מזרחה לתל אביב, ברמת גן, גבעתיים, בני ברק והיישובים הסמוכים, המצב חמור לא פחות. מזרחה לאיילון מאושרים 8,000 מ"ר בלבד לתשתיות התחבורה הציבורית, לעומת 88 אלף מ"ר שיצטרכו להימצא שם בתוך 23 שנה.

בסביבות הרצליה־רמת השרון יצרכו להכפיל את השטח המוקנה לאוטובוסים פי 20 כמעט – מ–2,000 מ"ר בלבד ל–39 אלף מ"ר. בלב השרון יצטרכו לעבור ממצב של 0 מ"ר לתחבורה ציבורית — לכ–25 אלף מ"ר.

למעשה, מתוך קרוב ל–30 מחוזות שונים שנבחנו במרכז, רק שלושה ערוכים כיום לגידול הנדרש בהקצאת שטחים לאוטובוסים: ראשון מערב־חולון־בת ים, רמלה־לוד, ונתב"ג.

מיטל להבי
אייל טואג

בצפון ובדרום ישראל הבעיה אקוטית פחות. אתמול הודיעה עיריית בית שאן על פתיחת מסוף התחבורה הציבורית העירוני החדש, המשתרע על פני 5,000 מ"ר.

"מי שחותר להעצים את התחבורה הציבורית חייב להבין שבהיעדר מסופים וחניוני לילה לא ניתן להוסיף תשומות ולהגדיל את היקף התחבורה הציבורית. נדרש תכנון ארוך טווח, תוכנית מתאר ארצית, הקצאה והכשרת מקרקעין ובדחיפות", אמרה מיטל להבי, סגנית ראש עיריית תל אביב, הממונה על תחום התחבורה בינוי ותשתיות.

בוטל מכרז לטעינת אוטובוסים חשמליים

יותר מ–20 אוטובוסים חשמליים מתוצרת חברת הייגר נמצאים כיום בדרכם למסירה לרשות חברת התחבורה הציבורית דן, לקראת הפעלתם בתל אביב וסביבתה עד סוף 2017. בעיריית תל אביב מעוניינים לראות את האוטובוסים החדשים נוסעים בקווים כמו 7, 9 ו–11. 100 אוטובוסים חשמליים נוספים אמורים להיקלט בצי של דן ב–2018.

ואולם, הרשויות המקומיות ומוסדות המדינה אינם ערוכים עדיין לקליטת האוטובוסים החשמליים, שאינם פולטים חלקיקים מזהמים.

הבעיה הראשונה היא שהאוטובוסים החשמליים של דן נטענים באמצעות קבלי על, בעוד שבאוטובוסים חשמליים אחרים, כמו אלה שייכנסו לשירות אגד, הטענת המצברים נעשית באמצעות כבלים. בשל כך, משרד התחבורה ביטל באחרונה מכרז הקשור בחשמול המסופים שבהם יותקנו עמדות הטעינה לאוטובוסים.

בעיה נוספת היא שדן מפעילה כיום כחמישה אוטובוסים חשמליים מדור ישן יותר, שנוסעים בקו 4 ונטענים במסוף רדינג בצפון תל אביב. עמדות הטעינה אינן מותאמות לאוטובוסים החדשים שיגיעו. הן יוכלו להטעין אותם, אבל בקצב טעינה אטי יותר. במסוף התחבורה הגדול בסבידור (ארלוזורוב) מתבצעות כיום עבודות, שעלולות להשבית את האפשרות להטעין את האוטובוסים החשמליים במקום לתקופה ממושכת של חצי שנה לפחות.

כדי להפעיל את האוטובוסים החשמליים נדרשות עמדות טעינה בכל מסופי התחבורה, כשבתל אביב לבדה יש 11 מסופים שכאלה. כדי להקים עמדות טעינה, יש להציב שנאי במסוף האוטבוסים, שחברת החשמל אחראית על התקנתו. אך בפועל ברוב המסופים אין בהם בכלל שנאי ואי־אפשר כרגע להתקין בהם עמדת טעינה.

כמו כן, מסופים כמו רדינג וכרמלית צפויים לעבור שיפוצים בשנתיים הקרובות. להבי טוענת שחברת נ.ת.ע הממשלתית, האמונה על הקמת פרויקט הרכבת הקלה בגוש דן, טוענת כי לא ניתן לאשר הקמת עמדות טעינה חדשות כל עוד לא מסתיימים השיפוצים במסופים, לאור החשש שתידרש העתקה של העמדות בגמר השיפוץ.

"המדינה, שהקימה מינהלת תחליפי דלקים והעבירה החלטת ממשלה לצמצום זיהום אוויר, לא נערכה ולא הנחתה כיצד לקלוט את האוטובוסים החשמליים", אמרה להבי. "עלינו להסדיר מיידית את האפשרות לקליטתם של האוטובוסים החשמליים במסופי התחבורה. אני רואה במשרד התחבורה באמצעות בא כוחו חברת נ.ת.ע — אחראים לתחבורה ציבורית וגם לחישמולה מתוקף ההחלטות שהתקבלו בממשלה".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#