המומחה שהסתבך בפרשת מצלמות המהירות מתמודד על תפקיד מנכ"ל מכון התקנים - דינמו - TheMarker

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

המומחה שהסתבך בפרשת מצלמות המהירות מתמודד על תפקיד מנכ"ל מכון התקנים

ממלא מקום מנכ"ל מכון התקנים העיד כי נכח בניסויים שנעשו בהולנד למצלמות המהירות של המשטרה - אך "אינו זוכר" מה קרה לדו"חות של ניסויים אלה, שלא הומצאו עד היום ■ בעקבות העדות הוגשה בקשה לפתוח בחקירה פלילית נגדו, אך הוחלט כי "אין יסוד לעבירה פלילית"

30תגובות
ממלא מקום מנכ"ל מכון התקנים, אילן כרמית

בשבוע הבא ישוב בית המשפט לתעבורה בעכו לדון בפרשת מצלמות המהירות של משטרת התנועה. בית המשפט יתבקש לקבוע אם המשטרה ומכון התקנים ביצעו "מחטף" שבו אושר השימוש במצלמות האכיפה, על אף שלכאורה אמינותן לא נבדקה קודם והן לא קיבלו את האישורים הנדרשים.

השתלשלות העניינים כוללת התפתלויות של המשטרה ושל אנשי מכון התקנים בבית המשפט, נסיעה מוזרה להולנד, ואפילו טענה שאחד מאנשי המפתח בפרשה, עובד מכון התקנים, מת — טענה שהתבררה כלא נכונה. אילן כרמית, שהעיד בפרשה בתור מומחה מטעם מכון התקנים, קיבל קידום לפני כארבעה חודשים לתפקיד ממלא מקום מנכ"ל מכון התקנים, והוא מתמודד בימים אלה על תפקיד המנכ"ל.

הדו"ח שלא נכתב על הבדיקה שלא נעשתה

מקור הפרשה בתיק אחר, שמתנהל בבית המשפט לתעבורה בעכו כבר כארבע שנים, שבו מוטל בספק תקינות הליך האישור מטעם מכון התקנים של מערך המצלמות המכונה א'3. הצבת המצלמות התחילה ב–2012, ויותר מ–100 מהן נמצאות כיום בכבישי הארץ, מתוך יעד להצבת 300 מצלמות. עד כה הושקעו בפרויקט כ–100 מיליון שקל מכספי הציבור.

במהלך הדיונים, שעסקו בערעורים שהגישו נהגים נגד דו"חות מהירות שקיבלו, זומן מי שמכהן כיום כממלא מקום מנכ"ל ומנהל אגף תעשייה במכון התקנים, אילן כרמית. הוא טען כי המצלמות עברו ניסויי שטח בהולנד לפני הפעלתן — אך הדו"חות של אותם ניסויים לא נמצאו על ידי מכון התקנים.

כשנחקר בבית המשפט לפני כחצי שנה על ידי עו"ד תומר גונן, שמנהל את התביעה, אמר כרמית כי "אינו זוכר" היכן הדו"חות שנרשמו לניסויים שכביכול בוצעו למצלמות בהולנד; וכן כי לא כתב דו"ח על הניסויים שבהם טען שהיה נוכח.

גרף: מצלמים רק את העבירות הקשות ביותר

לאחר עדותו של כרמית, אישרו השופטים דחייה של הדיונים לבקשת המשטרה, שהוציאה משלחת להולנד כדי לחפש את הדו"חות וכדי לזמן מומחים הולנדים. ואולם המשלחת המשטרתית חזרה לישראל בידיים ריקות. לפי המשטרה, בהולנד התברר כי גם ההולנדים, שהשתמשו במערכת, הסתמכו על בדיקות שהתבצעו במדינה אחרת — גרמניה — לפני 10 ו–15 שנה.

לטענת התביעה, מומחה מכון התקנים כרמית שיקר בבית המשפט באשר לנוכחותו בניסויי שטח למערכת, שכלל לא בוצעו.

עו"ד גונן ביקש לפתוח בחקירה פלילית נגד כרמית, שהועברה ממשרד היועמ"ש למשנה לפרקליט המדינה, שהחליט כי "אין יסוד לעבירה פלילית". לפי גונן, מדובר ב"החלטה תמוהה ביותר ובניגוד לחוק העונשין, מה גם שהחלטה זו נגועה בניגוד עניינים חריף היות והפרקליטות מייצגת את מינהל הכנסות המדינה בתביעה הייצוגית שהוגשה כנגד המצלמות". בכוונת התביעה לפנות לוועדה לביקורת המדינה שתבחן את ההתנהלות בנושא זה.

המשטרה נקלעה למצב מביך

בדיונים הקרובים בבית המשפט צפויים להעיד שלושה עדים נוספים בתיק: האחראי על התקינה במכון התקנים, מפקד יחידת מערך המצלמות של המשטרה, סנ"צ נועם ביגנסקי (שערך ניסויי השוואה בין המצלמות למכשירי אכיפה אחרים) וקצין מיחידת המצלמות בשם יגאל לייבוביץ'. כמו כן, צפוי להיקבע מועד לשמיעת ראיות ההגנה בתיק זה, לרבות מומחה ההגנה, המהנדס טוביה סגל.

כמו כן, בשבוע הבא צפוי להתקיים דיון באשר לחומרים שהמשטרה אינה מוכנה למסור להגנה — כמו תיק חקירה שבו התלונן אחד הטכנאים של זכיינית המצלמות, חברת מלם תים, כי הבדיקות של המערכת זויפו על ידי אחראי התחזוקה של המערכת מטעם הזכיין, וכן בדיקות נוספות שערך מכון התקנים למערכת במהלך השנים ולא הועברו להגנה.

מצלמת מהירות. עד כה הושקעו בפרויקט מערך המצלמות 100 מיליון שקל
תומר אפלבאום

עוד מבקשת התביעה לקבל לידה את כלל החומרים שבהם, לטענת התביעה, הודו במשטרה בדיונים פנימיים שהמצלמות אינן עומדות בתו התקן וכי המשטרה נקלעה למצב מביך, היות שתו התקן ריק מתוכן.

600 בדיקות של המערכת יצאו תקינות

במהלך המשפט, לאחר שהתבררה התסבוכת עם אישורי הניסויים מהמעבדה בהולנד, הודיעו במשטרה לבית המשפט כי הם ערכו מיוזמתם, במהלך המשפט, יותר מ–600 בדיקות למצלמות. בבדיקות נמצא כי יש למדידות המצלמות סטייה של כ–3 קמ"ש. כלומר, לפי המשטרה, הממצאים של הניסויים שהתבצעו לאחר מעשה היו תקינים — שכן בדו"ח המהירות ממילא מפחיתים לנהג 5 קמ"ש מהמהירות שנמדדה, כדי להימנע מעיוותים של סטיית תקן.

במשטרה לא רואים בניסויים שבדיעבד אלה הודאה שקודם לכן לא התבצעו ניסויים כדין, אלא כחיזוק לעמידה שלהם בתקנים. באגף התנועה רואים במצלמות המהירות הצלחה, וציינו בעבר כי במקומות שבהם הותקנו המצלמות נרשמה ירידה במספר התאונות ובמהירות הנסיעה של הנהגים.

ואולם בדיונים בבית המשפט שהתקיימו לפני כחצי שנה, אמר נציג המשטרה כי "אמנם למצלמות ניתן תו תקן בישראל, אך יחד עם זאת, לא קיימת חובה חוקית לכך. המדינה בחרה לבסס תו תקן למערכת רק כדי לייעל ולחסוך זמן שיפוטי". לפי המשטרה, לאחר שהגיעו למסקנה כי ההולנדים לא יוכלו להשלים את המידע החסר על הניסויים — החליטה המשטרה לבדוק בעצמה את אמינותן.

עו"ד אלי אנושי, שופט תעבורה בדימוס, כתב באתר LawGuide על הפרשה: "במהלך הדיונים, כשהעיד נציג מכון התקנים (אילן כרמית; א"ד) שערך את חוות הדעת ששימשה את המשטרה בנושא, הוא טען כי נכח רק בכ–10 בדיקות מתוך כ–500 שנדרשו, וזאת במעבדה הולנדית — ואילו עוזרו נכח בשאר הבדיקות. עם זאת, הם לא מילאו דו"חות אלא רק המומחים ההולנדים — כי הם אלה שערכו את הבדיקות.

"כקוריוז מעניין יש לציין כי בתוכנית "לילה כלכלי" נטען כי כאשר נעשו ניסיונות לאתר את העוזר שלכאורה נכח במרבית הבדיקות, נמסר על ידי מכון התקנים כי הוא 'הלך לעולמו'. עם זאת, להפתעת צוות התוכנית, אותו עוזר נמצא חי ושלם במשרדו. נותר רק לקוות כי מדובר בטעות בתום לב, לאחל לו חיים ארוכים ובריאים ולקוות שלא מדובר בניסיון התחמקות", כתב אנושי.

ממכון התקנים נמסר בתגובה: "אילן כרמית בעדותו לא שיקר, אלא התייחס לבדיקות שבוצעו במקביל למערכות דומות. מכון התקנים הישראלי הכין תקן למערכת מצלמות מהירות אשר נבדקה על פי כל דרישות התקן על ידי מעבדה בינלאומית בעלת מוניטין — מהידועות בעולם. המערכת אושרה, ועל סמך זה היא קיבלה היתר לסימון בתו תקן על ידי ועדה ציבורית אובייקטיבית. על פי חוות דעת של מומחה בעל שם, מכון התקנים ביצע את עבודתו על פי כל הקריטריונים המקצועיים הנהוגים בעולם.

"כמו כן, יש להדגיש כי המערכת מבוקרת באופן קבוע ואמינותה נשמרת באמצעות עשרות בדיקות בשנה, כאשר כל מצלמה ועמדה נבדקות בפני עצמן. נוסף לכך, בעבר כבר התקיים משפט עקרוני לגבי אמינות המערכת בבית המשפט לתעבורה בבאר שבע — שדחה את הטענות לגבי אי־אמינות המערכת, והרשיע את הנאשמים. למכון, כגוף שהוקם על פי דין כדי להבטיח, בין היתר, את בטיחות הציבור, יש אמון מלא במערכת והוא רואה בפיקוחו עליה כתרומה חשובה לציבור, כדי להגביר את הבטיחות בדרכים".

ממשטרת ישראל נמסר: "מדובר בפרויקט שיעילותו הוכחה בעבר לא אחת, ולראיה במקומות בהן מוצבות מצלמות א'3 קיימת ירידה בכמות תאונות הדרכים. בנוסף הוכח באמצעות מחקר אובייקטיבי כי במקומות בהן הוצבו המצלמות קיימת ירידה גם במהירות הנסיעה.

"מטבע הדברים לא נוכל להתייחס לגופו של ההליך המשפטי שעודנו מתנהל בנושא, אך נציין כי המצלמה אושרה בעבר על ידי מכון התקנים ומשטרת ישראל, וכבר הוכיחה את רמת האמינות והדיוק של מדידות מהירות על ידי מצלמות א'3".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#