שחיתות בחברת החשמל? צ'ופרים אסורים? מהיום נוכל לתבוע פיצוי

בפסיקה דרמטית שניתנה לאחר שמונה שנים של דיונים, אישר בית המשפט העליון לדון בתביעה ייצוגית ענקית נגד חברת החשמל ■ הסיבה: חריגות שכר בסך 3.5–5 מיליארד שקל - שגרמו לייקור מיותר של החשמל

אבי בר-אלי
אבי בר-אלי
החתימה על התנעת הרפורמה בחברת החשמל, ביולי 2013
החתימה על התנעת הרפורמה בחברת החשמל, ביולי 2013. נגנזה פעם אחר פעםצילום: עופר וקנין
אבי בר-אלי
אבי בר-אלי

האם אזרחי ישראל יוכלו לתבוע הפחתה בתעריפי החשמל והמים בעקבות גילויי שחיתות או ניפוח שכר בחברת החשמל או בחברת מקורות? האם הציבור הישראלי יוכל לתבוע פיצוי בגין הסיאוב בנמלי הים של חיפה ואשדוד, או בגלל מחדלים בסלילת הכבישים של מעצ (כיום חברת נתיבי ישראל)?

לאחר שמונה שנים של דיונים משפטיים מתמשכים בבקשת התובענה הייצוגית הגדולה אי־פעם בישראל — 9.5–11 מיליארד שקל — שהוגשה עוד ב–2009 נגד חברת החשמל, אישר בסוף השבוע בית המשפט העליון (בשבתו כבית המשפט לערעורים אזרחיים) את הגשת התובענה באופן חלקי. לטענת התובעים, במשך שנים שילמה החברה הממשלתית לעובדיה תוספות שכר לא חוקיות, ניפחה את הוצאותיה, הסתירה זאת לכאורה מהרשויות — וגרמה לכך שתעריף החשמל לציבור יהיה גבוה מהנדרש.

הרכב שופטי בית המשפט העליון, בראשות המשנה לנשיאה הפורש, אליקים רובינשטיין, לצד השופטים יורם דנציגר וחנן מלצר, לא רק דחה את שלל טענות חברת החשמל נגד הגשת התובענה הייצוגית — אלא דחה גם את עמדת היועץ המשפטי לממשלה לשעבר, יהודה וינשטיין, שהתייצב לצד חברת החשמל וטען כי אין לאשר הליך ייצוגי נגדה.

לטענת משרד המשפטים וחברת החשמל, תעריפי החשמל נקבעים בידי רשות רגולטורית נפרדת, וממילא נחתם כבר הסכם קיבוצי חדש בין החברה לעובדיה, שהכשיר בדיעבד את הטבות השכר, ואף אושר בידי הממונה על השכר במשרד האוצר.

על חשבון הציבור

אלא שבהחלטתם הדרמטית קבעו השופטים כי פיקוח מדינתי על חברה ממשלתית לא מונע בירור תובענה ייצוגית נגדה, וכי גם הסכם קיבוצי מאוחר, שנועד "להלבין" לכאורה את חריגות השכר, אין בו כדי למנוע את פיצוי ציבור הלקוחות של חברת החשמל.

"התכלית החדה והברורה ביסודו של חוק יסודות התקציב — מניעת הפקרות ואיש הישר בעיניו יעשה בכספי ציבור למיניהם — עודנה עמנו, לרבות בתיק זה", כתב רובינשטיין בפסיקתו, מבלי לגרוע מסמכותו של הממונה על השכר ש"תפקידו לוודא אחידות גישה בנושאי שכר בהקשר התקציבי בין המגזר הציבורי לבין גופים הנתמכים מתקציב המדינה".

בה בעת, העליון קיבל את טענות חברת החשמל נגד הגשת תובענה ייצוגית נגדה בגין ניפוח ההתחייבויות הפנסיוניות. לטענת השופטים, לא הוכח כי הניפוח הזה הספיק להשפיע על תעריף החשמל, ולגרום לגביית יתר מהציבור.

משכך, סכום התובענה הייצוגית יהיה 3.5–5 מיליארד שקל "בלבד" — וההכרעה בדבר הסכום הסופי תונח לפתחו של בית המשפט המחוזי בתל אביב. עדיין לא ברור איזה מנגנון ינקטו הממשלה, רשות החשמל וחברת החשמל כדי להשיב את הכספים העודפים לציבור.

בינתיים חייבו שופטי בית המשפט העליון את חברת החשמל בתשלום הוצאות משפט לתובעים הייצוגיים ולעורכי דינם בסך של 400 אלף שקל. החברה הממשלתית כבר חויבה בתשלום של 120 אלף שקל בערכאת בית המשפט המחוזי — שנגדה עירערה לבית המשפט העליון.

צילום: אוליבייה פיטוסי

עשרה סעיפים של חריגות שכר

התובענה הייצוגית נגד חברת החשמל היא איחוד של שתי בקשות שהוגשו ב–2009 לבית המשפט המחוזי תל אביב על ידי עורכי הדין גלעד מרקמן ושרון עומסי, ועל ידי עו"ד מיכאל בך. האחת טענה לגביית יתר בתעריף החשמל, כתוצאה מחריגות שכר גבוהות ששולמו לעובדי החברה לאורך השנים; השנייה הוגשה בעקבות חשיפת ניפוח ההתחייבויות הפנסיוניות של חברת החשמל, שבעקבותיה נאלצה החברה ב–2009 לתקן רטרואקטיבית את דו"חותיה הכספיים, ולמחוק 8.9 מיליארד שקל מההתחייבויות.

הטענה לחריגות שכר נסמכה על תכתובות בין אגף השכר במשרד האוצר לבין חברת החשמל בדבר שורת ליקויים במנגנון השכר שהנהיגה החברה ותוספות לא חוקיות לכאורה שהעניקה לעובדיה. בין היתר, היו אלה הוספת דרגות שכר שלא כחוק, הכרה בשעות נוספות לצורך חישוב הפנסיה, קיצור ותק לשם קבלה של משכורת י"ד, קידום גמלאים בדרגות, וחריגות בהוצאות רכב ובתשלום שכר גלובלי.

בסך הכל נמנו עשרה סעיפים של חריגות שכר, שאותם נדרשה חברת החשמל להפסיק, בעוד היא נהנית מהסחבת במשרד האוצר, מתעלמת מההנחיות או שהיא מנסה ליישמן — אך נתקלת בהתנגדות של ועד העובדים. "אתם מדברים על תשלום שכר מלפני 20–30 שנה. היינו אז בעולם אחר ובתרבות אחרת. אז סגרו דברים בשיחת טלפון, לא היתה משפטיזציה כזאת", העיד מנהל אגף משאבי אנוש לשעבר בחברת החשמל, אבי ענתבי, במהלך המשפט.

דו"ח מבקר המדינה קבל על חריגות השכר האלה כבר ב–1999, אך הטיפול בתפוח האדמה הלוהט עבר מממונה לממונה באגף השכר. ב–2009 הורה הממונה על השכר, אילן לוין, על הפסקת חריגות השכר, ועל השבת 100 מיליון שקל משכר העובדים בגין החריגות מ–2004. בתום משא ומתן מול ההסתדרות והוועד הגיעו הצדדים לפשרה על הפסקת החריגות, וחתמו על הסכם קיבוצי חדש — אך ללא חיוב בהשבת חריגות עבר.

בדו"ח שפירסם מבקר המדינה ב–2012 נחשפו חריגות שכר נוספות, שהסתכמו לפי חישוביו — לרבות התוספת האקטוארית בגינן — ב–3.4 מיליארד שקל. באותו דו"ח הוא מתח ביקורת קשה על הנהלת החברה ועל הדירקטוריון, אך גם על הרגולטורים, שלא פעלו למניעת העברת הכספים.

לטענת העותרים, יש להשיב את כספי החריגות לציבור, שכן אלה מעולם לא קוזזו מבסיס תעריף החשמל, שהמשיך לממן את החריגות. לטענת העותרים, חברת החשמל הונתה לכאורה את רשות החשמל כשהסתירה ממנה את חריגות השכר, לא דיווחה על שיעורן בדו"חותיה הכספיים, ובכך שמרה לכאורה ביודעין על התעריף השרירותי.

מנגד, חברת החשמל טענה כי התכתובת שניהלה עם הממונה על השכר היתה בגדר התדיינות, ולא נקבע במסגרתה רשמית כי חריגות השכר מנוגדות לחוק. עוד טענה כי הליך השבה של חריגות שכר הוא מורכב, כולל זכות שימוע, וממילא מחל לבסוף אגף השכר באוצר על כמה מהחריגות.

"ניצלה כוחה לרעה והטעתה את הציבור"

הסוגיה השנייה שנדונה בבית המשפט היתה ניפוח ההתחייבות הפנסיונית של החברה, שהגיעה בעבר עד לכ–23 מיליארד שקל, לאחר שזינקה ב–2004–2009 ב–70%, על בסיס הנחות אקטואריות שרירותיות לכאורה.

בעקבות הוראת רשות ניירות ערך, מחקה החברה 9 מיליארד שקל מהתחייבויותיה (6 מיליארד שקל בפועל), ותיקנה לאחור את דו"חותיה הכספיים. היא הפרישה סכום של 1.9 מיליארד שקל לצורך השבתם לציבור — שעד היום לא הוחזרו.

החוב לציבור תפח בינתיים ל–2.8 מיליארד שקל, ולא רק שעדיין לא הושב לציבור — רשות החשמל העלתה השנה את תעריף החשמל תוך התעלמות מהחוב.

לטענת חברת החשמל, תיקון הטעות האקטוארית וההפרשה שרשמה היו "לשם הזהירות בלבד", וכי מדובר ברישום חשבונאי שלא נושא בהכרח במשמעות משפטית.

אלא ששופטת בית המשפט המחוזי בתל אביב, דרורה פלפל — שאישרה את הגשת התובענה הייצוגית ב–2013 — דחתה טענה זו, וביקרה את התנהלות החברה ואת התעלמות ראשיה מחוק החברות הממשלתיות וממרות הדירקטוריון. לטענת השופטת, החברה היא זו שאחראית לקביעת התעריף, משום שהיא מספקת את המידע לרשות החשמל על הוצאותיה (לפי עיקרון העלות), ואם הרשות היתה מודעת לתשלומים הלא חוקיים — היתה פועלת לקזזם.

"התובענה מעלה לדיון נושא חשוב העוסק באופן התנהלות חברת ממשלתית ציבורית שהוגדרה בעבר כמונופול... שלכאורה מנצלת את כוחה לרעה בהטעית רשות החשמל הממונה עליה, בהטעיות הממונה על השכר באוצר, ובפרט — בהטעיית לקוחותיה, תוך השפעה ישירה או עקיפה לכאורה שלא כדין, על תעריף החשמל", נכתב בפסק הדין שניתן ב–2013, ושעליו עירערה חברת החשמל לעליון.

מחברת החשמל נמסר בתגובה: "אנו לומדים את המשמעויות הנגזרות מההחלטה ושוקלים להגיש בקשה לדיון נוסף".

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ