עד המדינה חשף: המאכערים של ישראל ביתנו מינו מנכ"ל למעצ כדי לשלוט בחוזי המיליארדים - דינמו - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

עד המדינה חשף: המאכערים של ישראל ביתנו מינו מנכ"ל למעצ כדי לשלוט בחוזי המיליארדים

החוט המקשר בין פרשות ישראל ביתנו ומעצ הוא עד מדינה שגויס כבר לפני שלוש שנים על ידי להב 433 ■ הוא העיד על כך שמינוי שי ברס לניהול החברה הממשלתית ב-2010 "נתפר", במטרה לשלוט בחוזי המיליארדים שפירסמה

44תגובות
ניר קידר

פרשת השחיתות בחברת מעצ הממשלתית (נתיבי ישראל), שנחשפה בסוף 2015, נתפשה אצל המקורבים לחקירה הפלילית כפרשה אחות לזאת שנחשפה שנה לפני כן, בדצמבר 2014, סביב מוסדות ישראל ביתנו. אלא שרק כעת מתבררת החוליה המקשרת המרכזית בין שתי פרשות השחיתות לכאורה.

את הקישור, כך מתברר, סיפק עד מדינה שחוקרי להב 433 גייסו כבר לפני שלוש שנים, במטרה להתחקות אחר הרשת שהעבירה כספים קואליציוניים ממשרדי הממשלה שאיישו אנשי ישראל ביתנו (הפנים, התיירות והחקלאות) — חזרה לכיסם של נבחרי ציבור ושל מנהלי המשרדים.

לפי העדות שמסר העד במשטרה, אנשי הרשת, ובעיקר המאכערים שעמדו במרכזה ושתפעלו אותה באופן שוטף — הם ש"מינו", כלשונו, ב–2010 את שי ברס לתפקיד מנכ"ל מעצ. זאת, אף שהמינוי בוצע לכאורה בהליך מכרזי, ונוהל בידי ועדת איתור שמינה הדירקטוריון דאז מקרב חבריו.

לפי העדות, גורמים בעלי עניין דאגו להטות את המכרז במטרה לשלוט במכרזי המיליארדים שמפרסמת החברה הממשלתית מדי שנה. זאת, כשלטענת העד גם מעצ וראשיה נטלו חלק במפעל השוחד המעגלי, שבמסגרתו מכרזים ועבודות הוקצו לקבלנים מסוימים בתמורה לתשלום שוחד וטובות הנאה.

החשד שלפיו מינויו של ברס למנכ"ל מעצ "נתפר" משיקולים עסקיים הוצף לראשונה על ידי המשטרה עוד בנובמבר 2015, בעת דיון שהתנהל בהארכת מעצרו של ברס בפרשה. במהלך הדיון בבית המשפט עלה חשד שלפיו קודמו של ברס, אלכס ויז'ניצר, שנעצר בשתי הפרשות הנידונות, פעל לכאורה למינוי מחליפו. זאת, בתמורה לסיוע שיעניק לו ברס לאחר המינוי בכל הנוגע להתקשרויות עם ספקים וקבלנים מקורבים.

בדיון הועלה חשד שלפיו ויז'ניצר הצליח להשיג את שאלון המועמדים לתפקיד וכן את השאלות שיישאל ברס בראיון האישי שתערוך לו ועדת האיתור לתפקיד — ואז הדליף אותם לברס. בעקבות חשד זה זומנו חברי דירקטוריון מעצ למתן עדות במשרדי להב 433. בין המוזמנים אז היה מי שכיהן בשעתו כיו"ר ועדת האיתור לתפקיד, מיכה גולדמן, לשעבר חבר הכנסת מטעם העבודה, שהכחיש כל התערבות פסולה בהליך.

גם באי כוחם של ויז'ניצר וברס שללו את החשד מכל וכל, בין היתר, בטענה כי השניים היו מסוכסכים — ולכן לא ייתכן כי רקמו קנוניה שכזאת. באת כוחו של ברס, עו"ד גליה כהן, אף טענה כי סבל מפניותיו של ויז'ניצר בנושא — ופנה לאחרים בבקשת עזרה. בין היתר, נרמז על כך שברס התלונן אצל יו"ר דירקטוריון מעצ דאז, יאיר שמיר, על כך ש"ויז'ניצר מפריע לו בעבודה". שמיר עזב בחלוף כמה חודשים את כסאו, באמצע הכהונה, כדי להתמודד ברשימת ישראל ביתנו לכנסת — ואז מונה לשר החקלאות מטעם הסיעה.

מינויו של ברס לתפקיד מנכ"ל מעצ עורר תמיהות עוד ב–2010. מעברו לאחר חמש שנות כהונה כמנכ"ל נתיבי איילון היה על רקע דו"ח ביקורת חריף שנכתב על הנעשה בחברה הממשלתית־עירונית בעת כהונתו — אף שהדו"ח לא זכה להתייחסות ראויה בהליך האיתור.

המינוי אושר בידי ועדת המינויים במגזר הציבורי בראשות עו"ד טנה שפניץ — ונחתם על ידי שר התחבורה ישראל כ"ץ ושר האוצר דאז יובל שטייניץ.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם