מי מפחד להכניס 100 אנשים לכלא? - דינמו - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

מי מפחד להכניס 100 אנשים לכלא?

מה שרשויות אכיפת החוק מתאמצות כל כך להוכיח בפרשות נתניהו - תועד כשגרת עבודה יום־יומית בפרשות ישראל ביתנו ומעצ ■ אז למה אנחנו לא עדים להגשה סיטונית של כתבי אישום?

18תגובות
פועלים של מע"צ בעבודות בכביש 90
אוליבייה פיטוסי

קבלת מתנות מבעלי עניין (פרשה 1000), יחסי תן וקח אסורים (2000), הפעלת מאכערים להטיית רכש (3000) וחפרפרות ברגולציה (בזק־משרד התקשורת) — פרסום החשדות בפרשות הפליליות שנחקרות באחרונה בסביבתו של ראש הממשלה, בנימין נתניהו, יוצר תמונת מציאות קודרת ותחושה של חומרה מיוחדת.

אלא שתחושה זו אינה נגזרת מפרופיל העבירות או מדפוס הפעולה הפלילי שמסוקר. לחומרה אחראית בעיקר העובדה שהדברים נוגעים בפוליטיקאי הבכיר במדינה. הרי אם נבחן לרגע את החשדות הנחקרים, נראה שאת כולם ניתן לאתר בחומרי החקירה שנאספו בפרשות ישראל ביתנו ומעצ, בהיקף נרחב הרבה יותר.

במלים אחרות, מה שרשויות אכיפת החוק מתאמצות כל כך למצוא בפרשות נתניהו — היה כמעט שגרת עבודה יום־יומית במשרדי הממשלה שניהלו אנשי ישראל ביתנו. הרף הפלילי שנקבע בפרשות 4000–1000 נחצה עשרות פעמים, אם לא מאות פעמים, בשתי פרשות השחיתות השלטונית האחרות.

בחקירת פרשת ישראל ביתנו התברר כי אין זה משנה אם מדובר בהסטת תוואי נחל ב–300 אלף שקל, בשכירת איש יחסי ציבור בריטיינר חודשי של 10,000 שקל או בסלילת כביש במיליארד שקל — כל ההתקשרויות האלה עברו קודם בצינורות לא רשמיים אל "מועצת בעלי עניין" או דרך מאכער שגזר קופון.

פאינה קירשנבאום
אילן אסייג

בחקירת מפעל השוחד של הכספים הקואליציוניים — כמו גם ב"פרשה האחות", של השחיתות במעצ — לא היה מכרז שלא נבחש, מינוי שלא נתפר, או מהלך כלשהו שלא קדם לו דיל נסתר.

לא היה אדם ששמו עלה בלי שהיה נגוע במשהו, ולא היו משרד ממשלתי, חברה ממשלתית או מועצה אזורית שכוחת אל שחמקו מאיזושהי קומבינה. בכל יום שבו זרחה השמש נולדה פרשה חדשה, והיכן שלא השלכת אבן בחקירה הזאת — פגעת בראש נחש.

ועדיין, מצעד של 110 חשודים ו–1,000 חקירות הסתכם, נכון להיום, בהעמדה לדין של עשרה נאשמים בלבד, שאליהם יצורפו עוד שישה נאשמים לכל היותר.

20 חשודים ימשיכו לנהל כסף ציבורי

שי ניצן
מוטי מילרוד

תכלית ההשוואה בין תכולת הפרשות החדשות לוותיקות אינה, חלילה, לרפות את ידי החוקרים בפרשות 1000 ומעלה — אלא לתהות מדוע רשויות האכיפה אינן מתייחסות בחומרה זהה לחשדות שצפו בפרשות ישראל ביתנו ומעצ.

שהרי אם הרשויות היו מתייחסות לפרשות אלה באותה רצינות שהתייחסו לפרשות נתניהו — המשמעות היתה הרחבה של פעולות החקירה והעמדה לדין של עוד עשרות מעורבים, ולו בעבירת הפרת אמונים "בלבד".

אם להדליף תקנות מתגבשות למונופול בזק באמצעות חשבון אי־מייל פרטי זו עבירה — אז כיצד נכון להתייחס למציאות שבה עשרות פקידים כתבו במשך שנים מאות מכרזים תפורים בשיתוף הזוכים העתידיים בהם?

האם התנהלות שנתפשת כשחור משחור במקום אחד זוכה להנחה במקום אחר רק מפני ששם היא היתה שכיחה ושגורה? האם ההחלטה לא לפתח את כל כיווני החקירה שנחשפו בפרשת ישראל ביתנו, לא למצות את כל ה"לידים" שנמסרו בפרשת מעצ, ולא לחקור דמויות נוספות ובכירות יותר במערכת הפוליטית, ששמן אוזכר בפי העדים, נבעה רק משיקולי חקירה, או משמיכה לוגיסטית קצרה מדי?

ישראל יהושע
ניר קידר

האם הרוח שנשבה במסדרונות להב 433 היתה "נסתפק במה שיש"? ואולי זו הפרקליטות, ששוב מתנדבת להיכנס בנעלי בית משפט, והולכת רק על תיקים בטוחים להרשעה?

בניכוי עדי מדינה (שישה), בניכוי דמויות שוליות יחסית ובניכוי דמויות בכירות מדי (שאפילו לא זומנו לעדות) — המשטרה המליצה כבר לפני שנתיים להעמיד לדין 36 חשודים בפרשת ישראל ביתנו. כלומר, נגד לפחות 36 אנשים נמצאה תשתית ראייתית להגשת כתבי אישום — בחקירה, שכזכור, לוותה בידי הפרקליטות מהרגע הראשון.

אלא שבפועל, אותה פרקליטות הודיעה לפני כמה חודשים כי תגיש כתבי אישום רק נגד 16 מהחשודים. כלומר, לפחות 20 חשודים אחרים שהצדיקו בדיקה משטרתית מעמיקה, ושנאספו נגדם די ראיות להגשת כתבי אישום — אליבא דלהב 433 — ימשיכו למלא תפקידים ציבוריים, לנהל כסף ציבורי, או להתערות באופן אחר ביישום ההחלטות הכלכליות במשק — וזאת בלי שהציבור יהיה מודע לזהותם ולפועלם.

אלכס ויז'ניצר
תומר אפלבאום

כך גם בפרשת מעצ. המשטרה המליצה להעמיד לדין 40 חשודים ו–11 חברות, אף שרק "גירדה" את פני השחיתות במכרזי הענק של החברה הממשלתית. ובחלוף שנה מפרסום ההמלצה, בעוד חלק מהחשודים עדיין מכהנים בשירות הציבורי — ניתן לשער שהגשת כתבי אישום סיטונית לא תהיה כאן, גם אם תהיה לה הצדקה.

הרשמה לניוזלטר

הירשמו עכשיו: עשרת הסיפורים החמים של היום ישירות למייל

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם