הממשלה רצתה לבדוק כמה תעלה למשק הפסקת חשמל - והסתבכה - דינמו - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הממשלה רצתה לבדוק כמה תעלה למשק הפסקת חשמל - והסתבכה

משרד האנרגיה ניהל בחודשיים האחרונים מכרז לחישוב העלות של אי אספקת חשמל למשק ■ מהעלות אמור להיגזר תקציב השקעות המיליארדים במשק החשמל, ובהתאם ייקבע גם תעריף החשמל ■ ואולם המכרז לווה בטענות לליקויים ולהטיה כדי להציג לציבור נזק מופחת

8תגובות
תחנת הכוח בחדרה
טל כהן

משרד האנרגיה נאלץ לבטל את המכרז שניהל בחודשיים האחרונים, לבחירת היועץ שיחשב את הערך הכלכלי של אי־אספקת חשמל לצרכנים במשק. בין הסיבות לביטול המכרז נכללות טענות לליקויים שנפלו בו, שבעקבות העלאתן אף חברת ייעוץ לא הסכימה לגשת למכרז.

העלות של אי־אספקת חשמל למשק היא אחד המדדים החשובים והרגישים שמונחים בפני הממשלה, מכיוון שעל בסיס הנזק שייגרם למשק כתוצאה מאי־אספקת החשמל מחושבת הכדאיות הכלכלית בפיתוח משק החשמל. כלומר, על בסיסו נקבעת מדיניות ההשקעות שנדרשות במשק החשמל — ומכאן נגזר גם תעריף החשמל.

במלים אחרות, מתוך אומדן הנזק שייגרם למשק, הממשלה גוזרת את הצורך בהקמת תחנות כוח חדשות, מחשבת את גובה התמריצים שלהם יזכו היזמים וגוזרת את הצורך בהשקעות של חברת החשמל ברשת ואת סכומן. כמו כן, נוכח הנזק היחסי שייגרם בכל אחד ממגזרי הצרכנים (ביתי, מסחרי־ציבורי, תעשייתי וכו') הממשלה גם קובעת מה יהיה סדר הניתוקים בעת הפסקות חשמל יזומות (השלת עומסים).

החישוב האחרון של עלות אי־אספקת חשמל למשק נערך ב–2005, הוצג ב–2007 ועודכן ב–2011 (בלי לערוך ניתוח מעמיק חדש). נוכח חשיבות המחקר והשלכותיו הכספיות האדירות, הוחלט במשרד האנרגיה להתחיל בעריכת מחקר חדש. ואולם המכרז לביצוע המחקר לווה בשבועות האחרונים בטענות ל"שטחיות", שנובעת כנראה משיקולי חיסכון — ואף בטענות להטיה מכוונת של התוצאות. זאת לכאורה, במטרה להפחית באופן מלאכותי את אומדן הנזק שייגרם למשק כתוצאה מאי־אספקת חשמל.

TheMarker פנה כבר לפני חודש למשרד האנרגיה לצורך בירור כמה מהטענות, אך אלה נדחו. כעת מתברר כי התהיות שעלו מניסוח המכרז הרתיעו כנראה את כל חברות הייעוץ הרלוונטיות — שהדירו ממנו את רגליהן. לפיכך, המשרד ייאלץ להודיע על הקפאת ההליך.

ממשרד האנרגיה נמסר בתגובה כי "למכרז לא הוגשו הצעות, והמשרד שוקל את המשך פעילותו בנושא".

במקום להכין שאלון - לקחת נתונים מהלמ"ס

הטענה המהותית שעלתה מקריאת המכרז היתה הבחירה לדלג על בחינה עמוקה של עלות אי־אספקת החשמל למגזר הביתי דווקא — אף שמשקי הבית הם מקור הביקושים הגדול לחשמל במשק (40%), ואף שחלקו של המגזר הביתי בביקושים לחשמל גדל בשנים האחרונות.

לשם המחשה, המחקר האחרון על עלות אי־אספקת חשמל למשק, שבוצע ב–2005–2007, בוסס על סקרים, שאלונים וראיונות עומק שנערכו ונאספו בקרב 557 משקי בית, 260 חברות תעשייה, 127 חברות מסחריות, 56 גופים ציבוריים ושלוש חברות מתחום שאיבת המים. המחקר נערך בהתאם לפרופיל הביקושים לחשמל במשק, שנחלק בעיקר בין משקי הבית, המגזר המסחרי־ציבורי (33%), התעשייה (20%), משק המים (4.5%) והחקלאות (2.5%).

המגזר הביתי מוביל בשיעור הצריכה — והמסחרי בנזק מהפסקת חשמל*

במכרז הנוכחי הוחלט משום מה לפסוח על המחקר במגזר הביתי. כך, הונחו היועצים להישען על נתונים מקרו־כלכליים פומביים כמו השכר הממוצע במשק, או מספר שעות פנאי — ועל בסיסם להעריך את הנזק הכלכלי המשוער שייגרם למשקי הבית כתוצאה מהפסקת חשמל.

באשר ליתר מגזרי הצריכה, הונחו היועצים לבצע סקר צרכנים מעמיק, שבו יתבקשו הנשאלים לדווח על עלות הנזקים הצפויים להם.

לפי הערכות, הדרת משקי הבית מהמחקר משמעותה הפחתה שרירותית בעלות אי־אספקת החשמל שתתקבל, מכיוון שתאפשר לחוקרים לבצע מניפולציות בחלוקה בין שעות פנאי לשעות עבודה למשל, או להתעלם מהגידול בחשיבות שמייחסים הצרכנים הפרטיים כיום לשימוש בחשמל. המשמעותיות של משקי הבית מתחזקת לאור השיפור ברמת החיים בעשור האחרון ונוכח התלות הגוברת של הציבור במוצרי חשמל ביתיים.

לשם המחשה, כשנתוני 2007 עודכנו על ידי משרד האנרגיה ב–2011, נמצא כי הגידול החד ביותר בעלות אי־אספקת חשמל חל בקרב צרכניים ביתיים (10%). משרד האנרגיה הסביר אז את הגידול באמצעות העלייה בהכנסה הפנויה במשק והגידול בתלות במכשור חשמלי.

משרד האנרגיה: בחרנו חלופה מקובלת בעולם

תהייה נוספת בניסוח המכרז עלתה מסעיף טכני לכאורה, שבו רמז משרד האנרגיה כי ייתכן שהיועץ שייבחר לא יזכה לשיתוף פעולה מחברת החשמל — אף שזו מחזיקה בפרופילי הצריכה המדויקים ביותר.

בסעיף 5.5 לנוסח המכרז, נכתב כי המציעים בו יידרשו להגיש במכרז הצעה כפולה בהתאם לשתי חלופות: האחת, במידה שיקבלו מידי מונופול החשמל הממשלתי את הנתונים והמידע הנחוצים לצורך ביצוע הניתוח — ובאחרת במידה שהחברה לא תספק זאת.

בתגובה לתהייה זאת טען משרד האנרגיה כי הסיבה לשתי החלופות אינה נוגעת לחשש מפני אי־שיתוף פעולה מצד החברה הממשלתית, אלא קשורה במעבר צרכנים לצריכת חשמל מיצרנים פרטיים. "בעוד במחקר הקודם רכשו כל הצרכנים את החשמל מחברת החשמל, כיום חלק מהצרכנים משויכים לחברות ייצור חשמל אחרת. לעובדה זאת עשויה להיות השלכה על אופן קבלת ואיסוף המידע והנתונים הדרושים לביצוע המחקר", נמסר ממשרד האנרגיה.

באשר לוויתור על מחקר עומק דווקא במגזר הביתי טענו במשרד האנרגיה כי "במגזר הביתי נשקלו החלופות לביצוע המחקר, והוחלט לאמוד את העלות באמצעות משתנים מקרו־כלכליים — אמצעי המהווה חלופה מקובלת גם בעולם לאמידת ערך זה".

בה בעת, סייג משרד האנרגיה את תגובתו כשהוסיף כי "תוצאות המחקר החדש יכולות לשמש בסיס השוואתי מול תוצאות שיטת הסקר שאומצה במחקר הקודם".

הפסקת חשמל לשעה - נזק ב-641 מיליון שקל

המחקר האחרון שנעשה על עלות אנרגיה בלתי־מסופקת בוצע לפני עשור על ידי חברת ERCG של פרופ' אשר בלס. החברה העריכה אז את הנזק שייגרם למשק כתוצאה מאי־אספקת קוט"ש (קילו־וואט בשעה) חשמל ב–25 דולר — עלות גבוהה פי ארבעה מזו שאמדה חברת החשמל במחקר הקודם שהזמינה ב–1993.

מבקר המדינה העיר ב–2009 כי משרד האנרגיה וחברת החשמל התבססו במשך 15 שנים על אותו אומדן עלות אי־אספקה היסטורי ולא מעודכן, מה שאיפשר להם לדווח לציבור כי ההפסד שנגרם למשק כתוצאה מהפסקת החשמל הגדולה ביוני 2006 הסתכם ב–700 מיליון שקל. ואולם לפי הנתונים המעודכנים, הנזק שנגרם למשק הגיע ל–3 מיליארד שקל.

ב–2011 הזמין משרד האנרגיה עדכון למחקר, שממנו עלה כי העלות המיידית של הפסקת חשמל למשק נאמדת ב–121.4 שקל לקוט"ש, לעומת 111 שקל לקוט"ש ב–2005 (גידול של 9.4%). עלות הפסקת חשמל נמשכת (לאחר שעה) נאמד ב–111.3 שקל לקוט"ש (גידול של 9.1% לעומת הדו"ח הקודם).

המשמעות היא שעלות אי־אספקת חשמל למשק למשך שעה בלבד עשויה להסתכם בנזק ישיר של 641.2 מיליון שקל. את מרב הפגיעה הכלכלית צפוי לספוג המגזר המסחרי־ציבורי, בסך 373 מיליון שקל לכל שעה של הפסקת חשמל — כתוצאה מאובדן ערך מוסף, פגיעה בציוד, נזק לחומרי גלם, מוצרים בתהליך ומוצרים מוגמרים ועלויות של הפעלה מחודשת.

הרשמה לניוזלטר

הירשמו עכשיו: עשרת הסיפורים החמים של היום ישירות למייל

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם