לקראת שינוי דרמטי במשק? הרמז של שופטי בג"ץ על זכות השביתה

הרכב שופטי בג"ץ בראשות השופטת אסתר חיות מתח ביקורת על בתי הדין וכינה את עמדת ההסתדרות "רדיקלית" ■ "אחרי 20 שנה, הגיעה העת לעדכן את דיני העבודה" ■ מחשש לשלילת זכות השביתה, הפסיקו עובדי מונופול החשמל את עיצומיהם

אבי בר-אלי
אבי בר-אלי
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
עובדים חברת החשמל
עובד של חברת החשמל. מונופול שאין שנוא ממנו בתקשורת ובציבורצילום: יוסי וייס

בתום חמש שעות וחצי של דיון סוער והפכפך בבית המשפט העליון — הצליחה בחמישי בערב המדינה לשכנע את שופטי בג"ץ בדבר נחיצות ההתערבות שלהם במה שמתחולל בשנים האחרונות באולמות בתי הדין לעבודה.

מה שהתחיל בדיון על זכות השביתה הבלתי־מוגבלת שניתנה לפני חודשיים לעובדי חברת החשמל על ידי בית הדין הארצי לעבודה - נהפך בחלוף השעות לדיון ביקורתי דרמטי על הפרשנות מרחיקת הלכת שאימצו בשנים האחרונות שופטי בית הדין לדיני העבודה, בייחוד בכל הקשור לוועדי העובדים במונופולים הגדולים במשק.

התפנית אירעה לאחר שלנוכחים באולם התחוור כי בית הדין הארצי לעבודה שגה לכאורה פעמיים. פעם אחת, כשהעניק לעובדי חברת החשמל זכות שביתה בלתי־מוגבלת מבלי לקיים דיון עובדתי בזכותם לכך; ופעם שנייה כשנתן לכאורה הכשר לשביתה מעין פוליטית - כלומר, התיר לוועד ולהסתדרות לנקוט עיצומים שיותר משנועדו להגן על זכויות העובדים — כוונו נגד מהלכי המדינה לטפל מבנית במונופול הממשלתי העוצמתי.

במהלך הדיון חזרה שוב ושוב המדינה על טענתה כי פסיקות בתי הדין לעבודה בשנים האחרונות עמדו לכאורה בסתירה ל"הלכת בזק" - פסיקת בג"ץ מ–1993, שקבעה כי שביתה שנועדה לערער על סמכות הריבון לקבוע מדיניות כלכלית במשק — אינה לגיטימית.

השופטת אסתר חיות: "הדיון הוא האם זכות השביתה קיימת והאם השביתה סווגה כפוליטית, ואת זה בית הדין הארצי לעבודה לא עשה. כשאין דיון עובדתי — איך ניתן להתמודד עם פסק הדין?"צילום: תומר אפלבאום

מי ש"דאג" להותיר רושם זה היה לא אחר מאשר יו"ר ההסתדרות, אבי ניסנקורן, שהתייצב בחמישי בפני שופטי בג"ץ, וטען כי הוא מסרב להוצאת ייצור החשמל מידי המונופול במסגרת מתווה הרפורמה הממשלתי המתוכנן.

הגדילה לעשות באת כוח ההסתדרות, עו"ד איריס ורדי, שטענה כי די בכך שמהלכי הריבון גוררים פיטורי עובדים — כדי להצדיק שביתה. זאת, אף שלפי הפסיקה, זכות השביתה ניתנת בעבור מקסום זכויות העובדים, אם יושלכו בידי השינויים המבניים - ולא כדי לחסום את השינויים שבסמכות הממשלה.

מנכ"ל משרד האוצר, שי באב"ד, הגיב בזעם, ואמר לשופטים: "עומד פה יו"ר הסתדרות ומאיים בעיצומים אם המדינה תבצע מהלכים בתחום החשמל - שאינם נוגעים כלל בחברת החשמל ועובדיה. אנחנו לא יכולים להסכים לכבילת ידי ריבון".

ראשת הרכב שופטי בג"ץ, השופטת אסתר חיות, תהתה מהו הבסיס המשפטי לאמרות אלה של ההסתדרות, ואף כינתה אותן "קו רדיקלי". בסוף הדיון העירה השופטת, שעתידה להתמנות בסוף השנה לנשיאת בית המשפט העליון, כי "לאחר 20 שנה, יתכן שהגיעה העת לבחון מחדש את דיני העבודה".

באופן נדיר, החליט הרכב שופטי בג"ץ להיכנס בנעלי בית הדין לעבודה וליטול חלק מסמכויותיו בליווי סכסוך העבודה בחברת החשמל. משהתברר לאן נושבת הרוח, הורה ניסנקורן לבצע "נסיגה" מיידית — מחשש לקבלת החלטה מחייבת — ועיצומי העובדים בחברת החשמל הופסקו באופן מיידי וחד צדדי.

למרות זאת, הצהרתה של השופטת חיות בדבר הטיפול העקרוני הנדרש בדיני העבודה - נותרה על כנה, והיא עשויה לבוא לידי ביטוי בדיון המאוחר שינהל בג"ץ בצווי הביניים שביקשה המדינה נגד פסיקות בית הדין לעבודה בנושא.

רמז על הצפוי בבג"ץ יינתן היום, כשהרכב השופטים יפרסם צווים על תנאי נגד פסיקות בית הדין לעבודה - בהתאם לבקשת המדינה ויצרני החשמל הפרטי.

"הגיעו מים עד נפש"

סולברגצילום: גיל יוחנן

לצד השופטת חיות ישבו בדיון השופטים נועם סולברג ודוד מינץ, שהתחבטו לא רק בניסוח ההגדרה של "שביתה פוליטית", ובסימון קו הגבול שבין זכות השביתה לבין ריבונות המדינה.

השופטים עסקו — ועשויים עוד לעסוק בהמשך — גם בעדיפות הגורפת שהוענקה בשנים האחרונות לדיני עבודה על פני דיני הגבלים עסקיים ועל מדיניות התחרות במשק. למשל, על ידי מתן היתר לעיצומים שננקטים בידי עובדי מונופול, נגד מתחריהם — בחסות סכסוך עבודה פנים חברתי, שאינו נוגע כלל לצדדים שלישיים.

עו"ד אהרון מיכאלי, שותף בגולדפרב־זליגמן ובא כוח יצרני החשמל הפרטי, טען בדיון כי הפעלת זכות השביתה בידי ועד עובדי חברת החשמל אינה אלא מסווה לפגיעה במתחריהם, ולמעשה נועדה לבצע סיכול ממוקד בתחרות.

לטענת מיכאלי, ועד העובדים בחברה מיקד לאורך השנים את מחאתו במתחרי המונופול — היות שכניסת מתחריו תכרסם בכוח המיקוח שלו מול המדינה. "זה לא כמו בנק או נמל ימי", העיר מיכאלי. לטענתו, מקרה חברת החשמל יוצא דופן, היות שמדובר במונופול אנכי בכל רבדיו של משק החשמל בישראל, ששולט למעשה בגורל מתחריו כבר ברגע שבו נולד מיזם פרטי כלשהו (באמצעות סקרי ההיתכנות שהוא מכין עבורם) — ועד לרגע שבו הם נזקקים לחיבור לרשת החשמל, או לתשלומים שמגיעים להם.

מינץצילום: אוליבייה פיטוסי

"במציאות כיום אני מתחיל להבין שהריבון האמיתי שאיתו אני צריך להתייעץ לקראת הקמה של תחנת כוח זה כבר לא מדינת ישראל — אלא ועד חברת החשמל — והוא זה שיגיד לי האם כדאי לי לצאת לדרך, כי היא תהיה ארוכה והפסדית", אמר מיכאלי. 

השופטת חיות הקשתה ותהתה מדוע הוא מייחס לחברת החשמל את תכלית פעולות ועד העובדים. זאת, לאחר שבא כוח חברת החשמל, עו"ד חגי ורד, הצטרף לעמדת המדינה, טען כי בית הדין לעבודה שגה, וכי השביתה דינה להתבטל. מיכאלי השיב כי "ועד העובדים כופה את רצונו על התאגיד כולו". תזה זאת כונתה בידי השופטת חיות "מרחיקת לכת", ואולם מיכאלי קרא לשופטים להסתכל על מבחן התוצאה.

לדבריו, הניסיון לאמוד את הנזק שנגרם לתחרות בשוק החשמל באמצעות הפסד מיידי ובלתי־הפיך ליזם של תחנת כוח מסוימת - הוא שגוי. "פגיעה בתחרות זה נזק שנמדד לאורך שנים", העיר מיכאלי, והדגים זאת באמצעות הירתעות גופים מוסדיים מלהיכנס להשקעות בענף, בייקור עלויות המימון ובהורדת דירוגי חוב.

"די אם יתחוור ליזמים כי ענף החשמל הבוסרי לא רגוע, לא נשלט בידי משטר רישיונות, מנוהל בידי גורם אחר שמחליט מה שהוא רוצה ומקבל מבית הדין גיבוי מוחלט מתוך תפיסה מרחיבה וקיצונית מדי של זכות השביתה - כדי שניתקל בתוצאה סופית שלפיה הגיעו מים עד נפש", אמר מיכאלי.

עו"ד אורנה לין, באת כוח ועד חברת החשמל וההסתדרותצילום: אמיל סלמן

בתגובה לדברים, העירה עו"ד ורדי, כי זכות השביתה בגין מהלכים הכרוכים בפיטורי עובדים הינה בליבת דיני העבודה - וכי שלילתה תייתר למעשה את ארגוני העובדים".

ואולם מיכאלי השיב: "אסור להעניק את המפתחות לתחרות למי שלא מעוניין בה. עובדי חברת החשמל הם אולי העובדים הכי טובים בעולם - אבל טבעי שלא ירצו לאבד ממעמדם. כשמעניקים להם זכות שביתה - מעניקים למעשה מפתחות לגוף שנמצא במשחק סכום אפס מול התחרות".

"מכוח מה אתם מונעים תשלום מספקים?"

במהלך הדיון בחמישי מתחו שופטי בג"ץ ביקורת על הפסיקות שהעניקו באחרונה נשיא בית הדין הארצי לעבודה, השופט יגאל פליטמן, ונשיא בית הדין האזורי לעבודה בחיפה, השופט קוגן, בנוגע לניהול סכסוך העבודה בחברת החשמל. זאת, לאחר שהתברר כי קיימת אי־הלימה בין פסקי הדין שהכשירו את עיצומי העובדים בחודש האחרון לבין העובדות שהוצגו בידי המדינה.

באת כוח המדינה, עו"ד מיכל לייסר מהפרקליטות, פרשֹה בפני השופטים את השתלשלות המשא ומתן שנוהל בשנתיים האחרונות בין משרדי האוצר והאנרגיה לבין הוועד וההסתדרות, ושבמסגרתו מילאו לכאורה אחר חובת ההיוועצות של המדינה בעובדי חברת החשמל - טרם גיבושה של רפורמה במשק. כמו כן, הצהירה על נכונות המדינה לפתוח באופן מיידי במשא ומתן על פיצוי העובדים - בעוד אלה מסרבים לכך, ודורשים קודם את ביטולה של הרפורמה.

הרכב שופטי בג"ץ תהה כיצד העניק השופט פליטמן את זכות השביתה לעובדים - מבלי שהונחה בפניו תשתית עובדתית בדבר קיום חובות המדינה בהליך המשא ומתן שנוהל, ומבלי שבחן בפסק דינו הקצר (שבעה עמודים אורכו) את טענת המדינה כי מדובר למעשה בשביתה פוליטית אסורה.

עו"ד אהרון מיכאלי, בא כוח יצרני החשמל הפרטייםצילום: ניר קידר

"הדיון העקרוני הוא האם זכות השביתה קיימת והאם השביתה סווגה כפוליטית - ואת זה בית הדין הארצי לעבודה לא עשה", העירה השופטת חיות. "כשאין דיון עובדתי - איך אנחנו יכולים להתמודד עם פסק הדין?", הוסיפה בהשתאות.

בהעדר ייצוג לבית הדין לעבודה, הגנה על פסיקותיהם באת כוח ועד חברת החשמל וההסתדרות, עו"ד אורנה לין. ואולם לין התקשתה ליישב את הסתירה בין עילת השביתה המוצהרת של העובדים - לבין העילות המותרות להם לפי "הלכת בזק".

כך, נמנעה לין כמה פעמים מלהשיב מדוע נוקטים העובדים עיצומים - אם המדינה אמנם קיימה עמם את חובת ההיוועצות לפני גיבוש הרפורמה במשק החשמל - ומדוע הם אינם מוכנים לדון עם המדינה על השלכות הרפורמה, אם רק זו היא התכלית שמותרת לשביתתם.

"אין לכם זכות למנוע תשלום מספקים. מכוח מה אתם עושים זאת?", הטיח בה השופט סולברג בתחילת הדיון, תוך שהוא מותח בעקיפין ביקורת על החלטת בית הדין בחיפה להרחיב את עיצומי עובדי חברת החשמל, עד כדי קיזוז 10% מהתשלומים לספקי החברה.

"האם אתם יכולים לשבות באופן שמונע את השינוי המבני? איזו זכות נותן לכם משפט העבודה? זו השאלה", הוסיפה השופטת חיות. במחנה העובדים וההסתדרות השתררה דממה אז, כשלין משיבה בגילוי לב: "בחלומות הכי גרועים שלנו לא שיערנו שהדיון יתנהל כך".

אי־הבנה שהולידה רגעי חרדה

אבי ניסנקורןצילום: תומר אפלבאום

במשרדי הממשלה נרשמה בחמישי שביעות רצון לאחר שנים של תסכול באולמות בתי הדין לעבודה. עם זאת, תחושת הניצחון נמהלה באנחת רווחה עמוקה — לאחר רגעי חרדה ממושכים — היות שבית המשפט לא היה רחוק מקבלת החלטה הפוכה, שנולדה ככל הנראה מאי־הבנה.

לאחר שעתיים של דיון הציעו שופטי בג"ץ לצדדים "הפסקת אש" למשך 100 ימים, שבמסגרתם לא יינקטו עיצומים, ינוהל הליך היוועצות מחודש לגבי גיבוש הרפורמה — ואילו המדינה תקפיא חלוקת רישיונות ייצור פרטיים.

בשורות המדינה התקבלה ההצעה בהלם מוחלט. למרבה האירוניה, "הפשרה" הזאת היא הצעת בית הדין לעבודה, שאותה ניסה לכפות על המדינה במהלך השנים האחרונות — כשזו ממאנת שוב ושוב להיעתר לה.

במדינה סירבו באופן עקרוני לקשור בין קידום התחרות במשק החשמל לבין הסכסוך הפנימי בחברת החשמל. בעקבות הצעת השופטים, יצאו נציגי המדינה להתדיינות ממושכת שבסיומה הודיעה עו"ד מיכל לייסר כי המדינה אינה יכולה להיענות לפשרה.

הרכב השופטים מצדו לא הבין מדוע נהפך נוסח ההחלטה לסוגיה רגישה כל כך, כשהשופטת חיות מפטירה: "היזמים חיכו 100 שנה, מה כבר יקרה אם יחכו עוד 100 יום?".

שי באב"דצילום: עופר וקנין

בשלב זה נכנסו לתמונה מנכ"ל משרד האוצר, שי באב"ד ומנכ"ל משרד האנרגיה, שאול מרידור. אלה הסבירו לשופטים כי אין כל מניעה מעצירת מהלכים הנוגעים לחברת החשמל עצמה — אך יצירת זיקה בעייתית לכלל משק החשמל עלולה להמיט עליו כליה, היות שנשען כיום על קידום ייצור החשמל הפרטי — ועצירה שכזאת תביא לקריסת חברות בענף.

לאחר היוועצות נוספת, פירסמו שופטי בג"ץ נוסח החלטה מעודכן — שבו הטמיעו את הסתייגויות המדינה. לפי הנוסח החדש אמור היה ועד העובדים להפסיק את העיצומים בחברה בתמורה להימנעות המדינה מ"שינויים מבניים מהותיים בחברת החשמל", ולא במשק החשמל. זאת, תוך קיצור תקופת ההיוועצות החוזרת ל–60 יום.

בתום תקופה זאת, כך הוצע, תפרסם המדינה את החלטתה לגבי מתווה הרפורמה במשק, ומנקודת מוצא זאת יחלו הצדדים במשא ומתן על השלכות הרפורמה בלבד — ולא על תוכנה.

לקריאת הנוסח הסופי נזעק ניסנקורן לעברה של עו"ד לין, וביקש ממנה לסגת מיד מההליך המשפטי. זאת, מחשש כי קבלת ההחלטה תשלול באופן גורף נקיטת עיצומים בידי ועד חברת החשמל, ותעביר את ניהול הסכסוך לידי בג"ץ בלבד.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker