עובדי חברת החשמל מימשו את האיום – והתשלום לספקים נחתך

הוועד מימש את האיום, כפי שהתיר לו בית הדין לעבודה, למרות הפגיעה האפשרית באלפי ספקים ■ הוועד וההסתדרות השיבו לעתירת המדינה לבג"ץ נגד העיצומים: "בהתנגשות שבין התחרות החופשית לבין חופש ההתארגנות - העדיפות היא לזכות היסוד של השביתה"

אבי בר-אלי
אבי בר-אלי
עובדים חברת החשמל
עובד של חברת החשמל. מונופול שאין שנוא ממנו בתקשורת ובציבורצילום: יוסי וייס
אבי בר-אלי
אבי בר-אלי

ועד העובדים בחברת החשמל הורה ביום חמישי לעובדי מחלקת התשלומים בחברה להתחיל בקיזוז 10% מתשלומי החברה לספקיה - כך דיווחה הנהלת החברה לבית הדין לעבודה. הוראת הוועד ניתנה בעקבות ההיתר השנוי במחלוקת שהעניק בית הדין לעבודה לקיזוז כזה לפני שבועיים, חרף הפגיעה בצדדים שלישיים שאינם קשורים לסכסוך עובדי המונופול עם המדינה.

בית הדין לעבודה נימק את החלטתו בטענה שיש להחריף את צעדי המחאה של עובדי חברת החשמל עד שהמדינה תיכנע לדרישתם, ותקפיא את פתיחת משק החשמל לתחרות, או שתסכים לשתף אותם בגיבוש הרפורמה במשק החשמל.

הוראת ועד העובדים עשויה לפגוע ב-9,400 מספקי החברה, שלהם מחויבת חברת החשמל לשלם 1.3 מיליארד שקל מדי חודש. ועד העובדים יחליט איזה ספק יזכה למלוא שכרו, ואילו ספקים ייאלצו לספוג הפחתה בתשלומים.

יו"ר ועד עובדי חברת החשמל,
דוד צרפתי
יו"ר ועד עובדי חברת החשמל, דוד צרפתיצילום: אוליבייה פיטוסי

במקביל, ועד העובדים, בשיתוף ההסתדרות, הגישו אתמול לבג"ץ את תגובתם לעתירת המדינה נגד פסיקות בית הדין לעבודה, שטענה כי מחאת העובדים היא בגדר שביתה פוליטית אסורה שנועדה לערער את ריבונותה לקדם מדיניות כלכלית במשק. הרכב שופטי בג"ץ צפוי לדון בנושא בחמישי.

"הגשת העתירה (בידי המדינה) היא ניסיון לבטל זכות יסוד חוקתית של העובדים לשבות, ובענייננו - את זכות היסוד החוקתית של עובדי חברת החשמל לשבות נגד צעדים של המדינה ליישום רפורמה זוחלת ולשינוי מבני חד־צדדי במשק החשמל ובחברת החשמל", נכתב בתגובת הוועד, המשתרעת על 172 עמודים. "הצעדים מובילים לפגיעה ודאית, קשה וחסרת תקדים בזכויות העובדים ובביטחונם התעסוקתי", נכתב עוד.

ועד העובדים וההסתדרות דוחים את הטענה כי מדובר בשביתה פוליטית נגד פתיחת השוק לתחרות. לטענת באי כוחם, "העובדים מעולם לא התנגדו לפתיחת משק החשמל לתחרות".

יו"ר ההסתדרות, אבי
ניסנקורן
יו"ר ההסתדרות, אבי ניסנקורןצילום: מוטי מילרוד

לפי התגובה לבג"ץ, "מטרת השביתה היא להביא את המדינה לנהל עם נציגות העובדים משא ומתן לגבי הרפורמה המתוכננת במשק החשמל ובחברת החשמל, כדי להביא לחתימת הסכם קיבוצי שיסדיר את זכויות העובדים".

בדיוק בנקודה זאת נעוצה המחלוקת העקרונית בין הוועד לבין משרדי הממשלה, שטוענים כי מחובתם לנהל משא ומתן על השלכות הרפורמה - אך לא על פרטיה, שקביעתם היא בסמכות הממשלה.

ואמנם, העובדים מסרבים לנהל מול המדינה משא ומתן על השלכות הרפורמה על תנאי העסקתם, בטענה שאינם מוכנים להשלים עם הרפורמה המוצעת. חרף הוראת בית הדין לעבודה, ההסתדרות והוועד נמנעו בשבוע שעבר מלהיפגש עם נציגי הממשלה, ואף לא השיבו לפנייתו של מנכ"ל האוצר, שי באב"ד, לתאם מועד פגישה.

"החברה מפסידה"

עמדת ועד העובדים חופפת לפסיקת נשיא בית הדין הארצי לעבודה, השופט יגאל פליטמן, שלפיה "לא די בהצעת המדינה לקיום משא ומתן בהתבסס על רפורמה שעיקריה כבר גובשו חד־צדדית, אלא יש לקיים שיתוף מראש, תוך נכונות אמיתית לשמוע ולהשתכנע".

בעתירתה לבג"ץ נגד פסיקה זאת, טענה המדינה כי משמעות הדברים היא פירוק הרשות המבצעת והמחוקקת מסמכותן לפי חוק. מנגד, ועד העובדים וההסתדרות טוענים כי "זכותם של עובדי חברת החשמל להיאבק נגד פגיעה באינטרסים החיוניים ביותר שלהם, ובראש ובראשונה להיאבק על פרנסתם ועל ביטחונם התעסוקתי, נוכח הכוונה לפטר אלפי עובדים והפגיעה שתהיה בתנאי עבודתם של העובדים הנותרים".

למרות טענת המדינה כי מדובר בציבור העובדים המתוגמל במשק, משיבים באי כוח הוועד כי תנאי העסקת העובדים בסכנה. לטענתם, השיפור שהוצג בתוצאות הכספיות של חברת החשמל בשלוש השנים האחרונות הוא חשבונאי בעיקרו, והוא מכסה על הפסדים בפועל.

בוועד טוענים כי בהתנגשות בין מדיניות התחרות החופשית לחופש ההתארגנות וזכות השביתה, העדיפות היא לזכות היסוד החוקתית של השביתה. "קבלת העתירות משמעה פגיעה חוקתית תקדימית בזכות היסוד החוקתית של השביתה - מקום שבו מדובר בשביתה שעילתה כלכלית טהורה ולגיטימית", אמרו בוועד.

חברת החשמל אילוסטרציה
חברת החשמלצילום: תומר אפלבאום

חוששים מנזק תדמיתי

בתוך כך, ביקשה חברת החשמל מבית הדין לעבודה לרכך את העיצומים שאישר לוועד העובדים לנקוט, ולהתיר לה לחדש את הפקת חשבונות החשמל ושליחתם לציבור הצרכנים - גם אם לא תורשה לעשות שימוש בכסף הנגבה.

בחברת החשמל חוששים כי בעקבות הדילוג על משלוח חשבונות החשמל לחודשים מאי־יוני, שאמור היה להתבצע בימים אלה, יקבלו הצרכנים בספטמבר בעת ובעונה אחת גם את החשבונות עבור צריכת החשמל ביולי־אוגוסט.

הצריכה בחודשי הקיץ האלה גבוהה בדרך כלל ב-40%–50% מהצריכה השנתית הממוצעת, ובחברה חוששים מנזק תדמיתי קשה עם שיגור החשבונות הכפולים (בהנחה שעיצומי העובדים יופסקו עד אז).כמו כן, שיגור החשבון הכפול עלול לפגוע ביכולת של כמה מהצרכנים לעמוד בגביית הסכום הגבוה היחסית שיישלח לבתיהם.

בדיון אתמול בבית הדין, העלתה החברה פתרון שלפיו הנפקת החשבונות ושיגורם ללקוחות יחודשו כסדרם, אך הכספים הנגבים יופקדו בחשבון ייעודי, שהשימוש בו ייעשה לפי החלטת בית הדין.

באת כוח נציגות העובדים, עו"ד אורנה לין, טענה בבית הדין כי "אין פגיעה בציבור, ולא רק שלא נגרם לו נזק, אלא להפך". בהתייחס ל"חוסר הנוחות", כהגדרתה, כתוצאה ממשלוח של חשבונות מנופחים, השיבה לין: "זה לא משהו שמצדיק היום, חודש קודם, השתה של הגבלות נוספות על השביתה".

בתגובה להצעת הנהלת חברת החשמל לעבור ל"שביתה וירטואלית" באמצעות גביית הכספים לחשבון ייעודי, טענה לין כי חשבון כזה צריך להיות חשבון נאמנות משותף להנהלה ולעובדים. בחברת החשמל דחו את דברי לין, בטענה שעד שתוסדר הקמה של חשבון כזה יחלוף זמן רב. נשיא בית הדין האזורי לעבודה בחיפה, אלכס קוגן, פסק לבסוף כי הצדדים ידונו באפשרות זאת מחוץ לכותלי בית המשפט.

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ