נשיא בית הדין לעבודה: "גם לעובדי חברת החשמל מותר לשבות" - דינמו - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

נשיא בית הדין לעבודה: "גם לעובדי חברת החשמל מותר לשבות"

שבועיים אחרי שהמדינה עתרה נגדו לבג"ץ, משום שהכשיר את העיצומים במונופול הממשלתי, תוקף השופט יגאל פליטמן את התנהלות הממשלה וטוען כי "הממשלה אינה פטורה מכללי מינהל תקין", וכי היא "סטתה מחובת תום הלב ההכרחית ביחסי עבודה"

3תגובות
השופט יגאל פליטמן
תומר אפלבאום

"אין לקבל שבישראל של היום תישלל עקרונית ומראש זכות השביתה במקום עבודה שעובדיו עומדים בפני פיטורים. הדברים אמורים ביחס לפיטורים צפויים עקב החלטת מעסיק, החלטת ממשלה או חוק הכנסת" — כך כתב נשיא בית הדין הארצי עבודה, השופט יגאל פליטמן, בהחלטה שפירסם בסוף השבוע, בנוגע לעיצומים הננקטים זה שלושה שבועות בידי עובדי חברת החשמל.

אף שהחלטת השופט נגעה לבקשות נקודתיות שהגישו חברת החשמל והוועד, פליטמן ניצל את הבמה והתייחס בעקיפין לערעור הדרמטי שהמדינה הגישה לפני שבועיים לבג"ץ נגד פסיקתו השנויה במחלוקת ממאי. בפסיקה התיר לעובדי חברת החשמל לשבות ללא הגבלה נגד הרפורמה המתוכננת במשק החשמל.

לטענת המדינה, בית הדין הארצי לעבודה חרג מסמכותו ופגע בריבונות הממשלה להתוות מדיניות במשק. זאת, מכיוון שהתיר לעובדי מונופול ממשלתי לעשות שימוש בזכות השביתה, כדי להיאבק ברפורמה שנועדה לפתוח את השוק לתחרות. כלומר, לפתוח בשביתה פוליטית שאסורה לפי חוק.

לתפישת המדינה, התוויית מדיניות היא פררוגטיבה של הרשות המבצעת ושל הרשות המחוקקת, ומשא ומתן מול ועד עובדים יש לנהל על ההשלכות של המדיניות על זכויות העובדים, ולא על עצם המדיניות שהם אינם צד לגיבושה.

אלא שבית הדין לעבודה חולק על תפישתה זו של הממשלה, ובמאי כפה לכאורה על המדינה לגבש רפורמה רק לאחר שתשתף בה את עובדי המונופול.

"כש–1,000 עובדי רשות השידור עומדים בפני פיטורים עקב חוק הכנסת שמבטל את רשות השידור — קמה לעובדי הרשות זכות השביתה; כאשר עקב החלטת ממשלה להעתיק את מכל האמוניה ממפרץ חיפה, עומדים כ–1,000 עובדי חיפה כימיקלים בפני פיטורים — קמה לעובדי אותו מקום עבודה זכות השביתה; משום כך, גם כשאלפי עובדי חברת החשמל צפויים לפיטורים נוכח החלטת הממשלה על רפורמה בחברה המפקיעה מידה את מקור הכנסתה העיקרי, ייצור חשמל, ומעבירה אותו לידיים פרטיות — לעובדי חברת החשמל קמה זכות השביתה", כתב נשיא בית הדין.

השופט פליטמן חשף תהום אידיאולוגית מול הפרקליטות, כשתיאר את המדינה לא כריבון — אלא כ"מעסיקה" לכל דבר, ומכאן גם כ"שותפה" של העובדים. התיאור עמוד בסתירה מוחלטת לעמדת משרדי הממשלה, שאף גובתה בידי היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט.

כך, תיאר פליטמן את המדינה כמעסיק המבקש לבצע בחברת החשמל שינוי ארגוני הכרוך בפיטורים, ולכן אינו יכול להחליט לגביו באופן שרירותי וחד־צדדי, "ללא שותפיו לעצם קיומו של מקום העבודה, דהיינו עובדי אותו מקום עבודה וארגונם".

עקב כך, פסק השופט, "הוא (המעסיק) חב חובת משא ומתן עם ארגון העובדים, מעבר לחובת ההיוועצות עמו, נוכח השלכות אותו שינוי ארגוני על ביטחונם התעסוקתי של העובדים ותנאי עבודתם".

"המשילות אינה ללא מיצרים"

למרות דברים ברורים אלה, סייג אותם לכאורה נשיא בית הדין לעבודה בהמשך ההחלטה. כך, למשל, נכתב כי פסק הדין ממאי "אינו גורע מאום מיכולת משילותה של הממשלה, שאינה, אגב, ללא מיצרים". עוד טען כי המדינה כבר ניהלה בעצמה משא ומתן ישיר מול ועד עובדי חברת החשמל, ולכן עליה "לשמוע את דברו לפני קבלת החלטה, שאין חולק שהיא שלה ושלה בלבד".

לעומת זאת, בפסק הדין ממאי, קבע בית הדין הארצי כי "לא די בהצעת המדינה לקיום משא ומתן בהתבסס על רפורמה שעיקריה כבר גובשו והוכרעו חד־צדדית, אלא יש לקיים הליך שיתוף מראש, תוך נכונות אמיתית לשמוע ולהשתכנע".

אסתר חיות
תומר אפלבאום

אמירה זאת, שחייבה לכאורה את המדינה לגבש רפורמת תחרות שמקובלת על ועד העובדים האינטרסנטי של המונופול, הקפיצה את משרדי הממשלה ממקומם, שטענו כי מדובר באבסורד.

משכך, הטיחה הפרקליטות בבית הדין לעבודה האשמה שלפיה "זכות השביתה ניתנה למעשה לעובדים לא כדי ללחוץ על המדינה לדבר עם נציגות העובדים באשר להשלכות הרפורמה על זכויותיהם, אלא כדי לכפות על המדינה לשנות את מתווה הרפורמה שגיבשה".

בהחלטתו מסוף השבוע השיב על כך נשיא בית הדין בהאשמה קשה משלו: "עצם נכונות הממשלה להיכנס למשא ומתן עם ארגון העובדים, כשהחלטתה היא סוף פסוק מבחינתה — עדיין אינה סוף פסוק לגבי זכות השביתה של העובדים כיום, נוכח אופן קבלת אותה החלטה", כתב פליטמן.

"הממשלה אינה פטורה מכללי מינהל תקין, וחובת תום הלב בהתנהלות כלפי ארגון העובדים, חלה גם עליה. כשהיא שינתה אורחה ורבעה בנוהגה כלפי ההסתדרות, וכשהיא סטתה מחובת תום הלב ההכרחית ביחסי עבודה — קמה לארגון העובדים עילה נוספת למימוש זכות השביתה".

ערעור המדינה על פסיקת בית הדין הארצי לעבודה יידון ב–20 ביולי בפני הרכב בראשות שופטת העליון, אסתר חיות, כשלצדה השופטים נועם סולברג ודוד מינץ.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם