הפרויקט "המוצלח" לסלילת עוקף קריות יעלה לציבור עוד 150 מיליון שקל

אחרי חמש שנות בוררות, הסכימה מעצ לפצות את קבלנית הכביש, שפיר הנדסה, בסכום עתק ששווה ל–20% מתקציב הפרויקט כולו ■ הליך הבוררות עורר בעבר ביקורת, לאחר שהחברה הממשלתית החליטה כי תיוצג בו בידי עורך הדין של ישראל ביתנו, ושילמה לו מיליוני שקלים

אבי בר-אלי
אבי בר-אלי
ישראל כ"ץ ובנימין נתניהו בחניכת כביש 22
ישראל כ"ץ ובנימין נתניהו בחניכת כביש 22צילום: אבישג שאר ישוב
אבי בר-אלי
אבי בר-אלי

האם הפרויקט המוצלח לכאורה לסלילת עוקף קריות (כביש 22) יתגלה חמש שנים לאחר חנוכתו כאחד המחדלים הכבדים והיקרים בענף התשתיות הישראלי? ל–TheMarker נודע כי לאחר הליך בוררות ממושך שניהלה חברת נתיבי ישראל (לשעבר מעצ) מול קבלנית העבודות בפרויקט, חברת שפיר הנדסה — הסכימה בימים האחרונים החברה הממשלתית לשלם לשפיר פיצויי עתק בגין שינויים שהכניסה בתוכנית הביצוע של הפרויקט.

לפי הערכות, סך הפיצויים שתשלם החברה הממשלתית יהיה בטווח של 200–100 מיליון שקל. זאת, אף שתקציב הסלילה כולו הסתכם ב–850 מיליון שקל — ולפיכך הפיצוי יגרום לחריגה של עד 20% מהתקציב.

הסכמת נתיבי ישראל לשלם את הסכום העצום מעוררת תהייה לנוכח סירובן העקרוני של חברות התשתית הממשלתיות להיכנע לתביעות פיצויים מאוחרות שמגישים קבלנים. זאת מכיוון שהן מוגשות לעתים קרובות כדי לחפות על תמחור חסר בהצעות הנמוכות שהגישו במכרזים.

המהלך סותר גם את התנהלות גופי המדינה מול שפיר ספציפית, שמנהלת בימים אלה תביעות ענק גם מול חברת רכבת ישראל (2 מיליארד שקל) ומול הכנסת (670 מיליון שקל).

מצד שני, נתיבי ישראל רשמה כבר כמה הפסדים בדיוני הביניים שנערכו בפני הבורר, השופט בדימוס אליהו וינוגרד. גם ניסיונה לפסול את פסקי הדין של וינוגרד נכשל — והותיר אותה בעמדת נחיתות לקראת המשך הבוררות.

לפני שנתיים ערך משרד האוצר ביקורת על תביעות הקבלנים שהוגשו נגד נתיבי ישראל, בעקבות פרשת השחיתות שנחשפה בחברה הממשלתית. בבדיקה התגלה כי התביעות מסתכמות בכ–5 מיליארד שקל — ומשכך כל הסדר פיצוי הנוגע להן יידרש באישור ממשלה.

שפיר זכתה במכרז לסלילת כביש עוקף קריות בסוף 2009, לאחר שהמדינה נסוגה מכוונתה לסלול את הכביש בזכיינות — והעבירה אותו לידי נתיבי ישראל כפרויקט תקציבי.

עוקף קריות הוא למעשה המשך של כביש החוף. הוא נועד לעקוף את שדרות ההסתדרות העמוסות, ולחבר בין עכו לחיפה באמצעות 19 גשרים ולאורך 14 ק"מ כביש העוברים בשטחן של שש רשויות מקומיות.

סלילת הכביש הסתיימה לפני המועד הקצוב, והוא נחנך בספטמבר 2012 במעמד ראש הממשלה, בנימין נתניהו, ושר התחבורה, ישראל כ"ץ. בחלוף חודשים ספורים הגישה שפיר נגד החברה הממשלתית תביעת ענק בסך כ–600 מיליון שקל.

בתביעה טענה שפיר כי הוראות שינוי שהכתיבה לה מעצ בעת ביצוע הפרויקט, לצד "בקשות" שהונחתו על ידי ראשי הרשויות המקומיות, הביאו לייקור התוכניות המוקדמות, ולכן נדרשת התחשבנות מחודשת.

תביעות מסוג זה נהפכו לשגרה בענף התשתיות, כשקבלנים מגישים במכרז הצעה נמוכה יחסית, תוך שהם נתלים בתקווה כי יצליחו לחלץ את יתרת הכסף כפיצוי בסוף העבודה.

אלא שהתביעה שהגישה שפיר נחשבה לחריגה לנוכח כמות הראיות שהציגה בבוררות, בהיקף שהעמיד את נתיבי ישראל במבוכה, ומכיוון שהתביעה העמידה את החברה הממשלתית בפני חשיפה תקציבית משמעותית.

"כל פשרה תותנה באישור ממשלה"

כפי נחשף בעבר בתחקירי TheMarker ו"הארץ", על אף היקף התביעה ומורכבותה, הוחלט בנתיבי ישראל להפקיד את הטיפול בתיק הרגיש והיקר בידיו של עורך דין חיצוני, יואב מני, שליווה את הפרויקט מטעם החברה הממשלתית.

מני שימש אז יועצה המשפטי של מפלגת ישראל ביתנו ופרקליטו של היו"ר, אביגדור ליברמן. הוא נעצר ב–2009 בחשד שהגה את מנגנון הכספים המתוחכם שדרכו העבירו לכאורה אילי הון זרים וישראלים מיליוני דולרים למקורביו של ליברמן.

בעוד שהוא ממתין להכרעת היועץ המשפטי לממשלה דאז, יהודה וינשטיין, אם להאשימו בעבירות של שותפות למרמה, הפרת אמונים וקבלת דבר במרמה — זכה מני לחוזה כיועץ משפטי חיצוני לנתיבי ישראל. מני נכנס לתפקיד זה בשעה שניהל את נתיבי ישראל מקורבו של ליברמן, אלכס ויז'ניצר, שלימים נעצר בפרשת השחיתות לכאורה בישראל ביתנו.

בתקופה שעד סגירת תיק החקירה נגדו ב–2013 שילמה נתיבי ישראל למשרדו של מני שכר טרחה בסך 4.55 מיליון שקל, ומאז שינתה כמה פעמים את הרכב עורכי הדין שלה בבוררות.

מחברת נתיבי ישראל נמסר בתגובה: "בימים אלה מתנהל משא ומתן, במקביל למאבק המשפטי. כל הסכמה שתושג בין הצדדים תהיה כפופה לאישור הגופים המוסמכים לכך, לרבות נציגי המדינה".

בחברת שפיר סירבו להגיב לדברים.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker