מספר הנוסעים ברכבת זינק - וגם האיחורים הוכפלו

הרכבת לא עמדה בעומס של מספר הנוסעים — שזינק ביותר מ–50% מאז 2014 ■ בשבועות הקרובים יוכנסו לשירות קרונות חדשים, להארכת רכבות בקווים צפופים ■ עוד עולה מהדו"ח הרבעוני: שפיר דורשת מהרכבת תוספת של 2 מיליארד שקל על פרויקט הקו המהיר לירושלים

אורן דורי
אורן דורי
נוסעים מחכים לרכבת בתחנת השלום
נוסעים מחכים לרכבת בתחנת השלוםצילום: הדר כהן
אורן דורי
אורן דורי

יותר ויותר נוסעים משתמשים ברכבת ישראל, אבל היא מתקשה לספק להם שירות הולם. לצד עלייה של 7% במספר הנוסעים ברבעון הראשון של 2017, חלה הידרדרות ניכרת בעמידה בזמנים, כששיעור הרכבות המאחרות הוכפל בתוך שנה.

בעוד ברבעון הראשון של 2016 שיעור הרכבות המדייקות היה 96.7%, ברבעון המקביל השנה הוא היה 93.5% — כך עולה מהדו"ח הרבעוני שפירסמה רכבת ישראל ביום חמישי.

ממוצע הנוסעים ברכבות הגיע בינואר־מארס 2017 לכ–232 אלף נוסעים ביממה. בימי שיא, חמישי וראשון, טיפס המספר לכ–250 אלף נוסעים ביממה. רכבת ישראל מחשיבה איחור של עד חמש דקות כעמידה בלוחות הזמנים. לפי חישוב פשוט, בכל יום היו ברציפים עשרות אלפי נוסעים בממוצע, שהמתינו לרכבות שבוששו לבוא גם אחרי חמש דקות ממועדן.

ברכבת ישראל מעריכים כי עד סוף 2017 יגיע מספר הנוסעים השנתי לכ–63 מיליון, לעומת כ–59.5 מיליון ב–2016. ברכבת מנמקים את הגידול המתמשך במספר הנסיעות — זינוק של יותר מ–50% מאז 2014 — בין היתר כפועל יוצא של עלייה בגודש ובצפיפות בכבישים. ואולם צפיפות הנוסעים בתוך הקרונות והמחסור במקומות ישיבה — ואף במקומות עמידה — גורמים לעיכובים בתנועת הרכבות, לנוכח התארכות זמן העצירות בתחנות.

ברכבת מקווים לגלות שיפור מסוים בשירות כבר בשבועות הקרובים, כשיוכנסו לצי הנייד כעשרה קרונות דו־קומתיים חדשים. הקרונות ישמשו להארכת רכבות בקווים עמוסים. מדובר במשלוח ראשון, מתוך כ–60 קרונות שרכשה הרכבת מחברת בומברדיה בשנה שעברה לצורך תגבור המערך. כל הקרונות צפויים להגיע בשנה הקרובה.

בשבוע שעבר אמר מנכ"ל רכבת ישראל, שחר איילון, בוועידת אשדוד לתחבורה כי "אין הגבלות תקציב, יש הגבלה על קיבולת הנסיעות ומקומות ישיבה. בשעות השיא אנשים מתעלפים ברכבת עקב הצפיפות, ואין מקום להכניס עוד רכבות. הקטרים ישנים ומזהמים, חלקם בני 40 שנה".

הסבר נוסף שסיפקו ברכבת לירידה במדדי הדיוק נובע ממיזמי הפיתוח והתשתית המורכבים שבוצעו בתקופה האחרונה באזור תל אביב. ההיערכות לקליטת הקו המהיר לירושלים והרחבת תחנות תל אביב מרכז והשלום הצריכו חסימה של מסילות, השבתת תחנות ואילוצים בלוחות הזמנים.

מספר הנסיעות ברכבת, במיליונים

ההכנסות עלו — אבל הרווח נחתך

בזכות הקפיצה במספר הנוסעים, רכבת ישראל סיימה את שלושת החודשים הראשונים של 2017 בהכנסות של 604 מיליון שקל — גידול של 6.8% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. מנגד, הרווח הנקי של הרכבת צנח ברבעון הראשון בשיעור של 35%, והסתכם ב–22 מיליון שקל, אחרי סובסידיה ממשלתית. הנהלת החברה הממשלתית מנמקת את השחיקה ברווחיות בהתחשבנות מול המדינה על סכומים שהועברו לרכבת בשנים קודמות.

בתוך כך, בשולי תוצאותיה הכספיות של הרכבת מדווח על החרפה במאבק הכספי בין החברה לבין חברת שפיר הנדסה. שפיר דורשת מהרכבת תוספת של 2 מיליארד שקל, כחלק מההתחשבנות הסופית על המנהרות והגשרים שהקימה עבור קו הרכבת המהיר לירושלים. בתרחיש שבו העמדה של שפיר תתקבל במלואה, יוכפל למעשה תקציב הפרויקט שבו זכתה בשיתוף פיצרוטי האיטלקית. התקציב הוערך עד כה ב–1.7–2 מיליארד שקל.

"באחרונה הגיש אותו קבלן (שפיר; א"ד) עדכון לדרישותיו, הכולל תוספת תשלום מעבר לנקוב בהסכמים בסך כ–2 מיליארד שקל. להערכת החברה דרישות הקבלן מופרזות, ובשלב זה הן נבדקות, ולא ניתן להעריך את סכומי התשלום הנוספים, אם ישולמו. נכון למועד זה, אין בידי רכבת ישראל אישורי תקציב מהמדינה, אם החברה תידרש לשלם את מלוא סכום הדרישות", נכתב בדו"ח של הרכבת.

כפי שנחשף ב-TheMarker לפני שנה וחצי, אחת ממנהרות השירות בקו המהיר לירושלים קרסה, והתגלו הסדקים בכמה מהמנהרות הסמוכות לה. עם התפוצצות הפרשה טענו שפיר ופיצרוטי כי דיפון הבטון בכל מנהרות השירות נעשה בעובי של 20 ס"מ בלבד — חרף התרעות שדיפון כזה אינו יוכל לעמוד בלחצי המים התת־קרקעיים בהרי ירושלים.

צוות מומחים הולנדי שנשכר על ידי משרד התחבורה בשנה שעברה מצא כי כשלים בתכנון הפרויקט ובביצועו הביאו לכך ש–70% מתוך 46 מנהרות השירות, שנכרו לאורך המנהרה הארוכה בישראל (13.2 ק"מ) בין שער הגיא למבשרת ציון, נמצאים בסיכון לניקוז חסר, ולכן חשופים להופעת סדקים, להתבקעות רצפות ואף לקריסה. צוות המומחים לא שלל השלכות ארוכת טווח גם על המנהרות הראשיות של הרכבת בפרויקט.

ברכבת טענו שהתקלה נבעה מעבודה לקויה, ונופחה על ידי הקבלנים כחלק ממסכת סכסוכים משפטיים שמתנהלת בין הצדדים. במקביל, הרכבת חילטה לשפיר ערבויות בסך 32 מיליון שקל, בטענה לעיכוב בלוחות הזמנים.

תחנת סבידור מרכז בתל אביב
תחנת סבידור מרכז בתל אביבצילום: ניר כפרי

תגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ